קרטוקונוס

הסימנים הראשונים של קרטוקונוס הם ירידה בראייה המלווה בעליית המספר במשקפיים, ובעיקר בצילינדר שגדול יותר מהמספר עצמו.

הסיבה העיקרית להתפתחות הקרטוקונוס היא גנטית במרבית המקרים. כנראה שמדובר במספר רב של מוטציות גנטיות האחראיות על פגמים בחלבונים המבניים המרכיבים את הקרנית. עד כה אופיינו רק חלק קטן מאוד מהליקויים הגנטיים. בחלק קטן מהמקרים הקרטוקונוס נרכש על רקע שפשוף כרוני של העין, בעיקר במחלות אלרגיות של העין בילדים כגון דלקת אביבית.

האבחון של קרטוקונוס נעשה ע"י שילוב של מספר בדיקות: בדיקת המשקפיים שבה הצילינדר גבוה מהמספר, מיפוי ממוחשב של קרנית (טופוגרפיה) שבה נמצא איזור קמור ולא סימטרי, בד"כ בחלק התחתון של מרכז הקרנית, ובידקת פאכימטריה המדגימה קרנית דקה.

הטיפול בקרטוקונוס כולל מספר שלבים, ותלוי במידת החומרה, ובראיה התפקודית של המטופל. הטיפול כולל עדשות מגע מיוחדות, טיפול בקשרי צילוב (קרוס לינקינג), השתלת טבעות, והשתלת קרנית שכבתית או מלאה.

עדשות מגע קשות נותנות פתרון אופטי מצויין בכל השלבים של קרטוקונוס. קיימים סוגי עדשות שונים לקרטוקונוס כגון עדשות קשות רגילות, עדשות היברידיות, עדשת מגע רכה עם עדשה קשה (פיגיבק), עדשות עם גיאומטריהמורכבת ועדשות סקלרליות.

ה"טבעות" הן שני מקטעים בצורת קשת העשויות מחומר קשיח, מושתלות בתוך הקרנית וגורמות לשינוי בצורתה ולהקטנת קמירותה. הטבעות לא מרפאות קרטוקונוס אך גורמות לירידה בקמירותו וליכולת להתאים עגשות מגע בצורה טובה יותר.

קרוס לינקינג (קשרי צילוב) של הקרנית הוא טיפול שמטרתו לייצב את רקמת הקרנית במקרים של קרטוקונוס הנמצא במצב של התקדמות והחמרה. הטיפול מבוסס על שילוב של ריבופלאבין (ויטמין B2) המוזלף על פני הקרנית עם חשיפה לקרינת UV-A. שילוב זה גורם ליצירת קשרים פנימיים בין מולקולות הקולגן המרכיבות את הקרנית. קשרים אלו תורמים להקשחת הקרנית ולמניעת ההתקמרות הגוברת שלה, ולעצירת הקרטוקונוס.

השתלת קרנית מבוצעת כפתרון אחרון לאחר שלא ניתן יותר להרכיב עדשות מגע כל שהן. בניתוח נלקחת קרנית מתורם וחלקה המרכזי מושתל במקום החלק המרכזי של קרנית החולה.