כאשר מדברים על "דלקת של העין" מתיחסים בד"כ לכך שהעין אדומה, העפעפיים נפוחות, ושיש הפרשה כלשהיא בריסים והעפעפיים. אולם המושג "דלקת" הוא מושג רחב ביותר, הכולל מספר רחב מאוד של מחלות בלחמית ובקרנית. חלקן הן מחלות קצרות מועד, המופיעות לפתע, ונגרמות ע"י זיהומים שונים בחיידקים או וירוסים. מחלות אלו חולפות בד"כ מעצמן, ולעיתים מצריכות טיפול קצר בתכשירים מקומיים המכילים אנטיביוטיקה, סטרואידים או תחליפי דמעות. לעומתן, חלק מהדלקות הן על רקע לא זיהומי, והן קשורות במצבים אלרגיים או בשינויים בשכבת הדמעות. האבחון והטיפול במחלות אלו יותר מורכב, מתמשך, ומחייב מעקב אצל מומחה למחלות קרנית.
העין היא איבר חיצוני החשוף דרך קבע למזהמים רבים. מרבית המזהמים חודרים ללחמית ע"י מגע של הידיים שלנו בעיניים, תוך כדי שפשוף העיניים עם אצבעות שנגעו קודם לכן במשטחים מזוהמים. דלקת זיהומית של הלחמית יכולה להיגרם ע"י חיידקים או ע"י וירוסים. רב הדלקות ניתנות לאבחון וטיפול ע"י רופא המשפחה או רופא הילדים. במיעוטן, כאשר התהליך מתמשך ולא מגיב לטיפול, או כאשר יש סיבוכים המערבים גם את הקרנית, יש צורך בהפנייה לרופא עיניים המומחה במחלות הקרנית.
דלקת חיידקית של הלחמית מתבטאת בעין אדומה ודביקה, מופיעה בצורה חדה, עם תלונות של גרד, צריבה או תחושת דביקות בעיניים. בד"כ אין תלונות על ירידה בראייה. בד"כ עין אחת מעורבת בתחילה, ולאחר זמן של שעות או ימים מתפתחת דלקת גם בעין השנייה. בד"כ קודם לכך מגע עם אדם אחר בסביבה הקרובה שסבל מדלקת בעיניים.
העפעפיים נפוחות, הלחמית גדושה ואדומה, וקיימת הפרשה מוגלתית סמיכה בין העפעפיים ועל הריסים (תמונה 1). לעיתים קרובות העפעפיים עצמן מעורבות בדלקת. בד"כ הקרנית אינה מעורבת ולכן אין ירידה משמעותית בראייה. ההפרשה עלולה לגרום לירידה קלה וחולפת בראייה. כאשר יש ירידה בראייה בנוכחות עין אדומה ומפרישה, יש לשלול מעורבות של הקרנית, ולבדוק אם אין כיב בקרנית.
רוב הדלקות החיידקיות חולפות מעצמן תוך מספר ימים ללא טיפול. ניתן לטפל בדלקת חיידקית של הלחמית ע"י טיפות או משחה אנטיבוטית כגון משחת סינטמיצין (המכילה כלורמפניקול), משחת טוברמיצין או משחת חומצה פוסידית.
אם הדלקת לא מגיבה לטיפול, ניתן לקחת דגימה מההפרשות לבדיקת חיידקים (תרבית). כ"כ יתכן שמדובר בדלקת ויראלית. זיהום ממשוך שלא מגיב לטיפול מחייב הפניה לרופא עיניים.
וירוסים רבים עלולים לגרום לדלקת של הלחמית. דלקת ויראלית של הלחמית דומה לדלקת חיידקית בהבדל עיקרי אחד: ההפרשה היא בד"כ מימית צלולה ולא מוגלתית סמיכה, כמו בדלקת חיידקית. הדלקת מתחילה בד"כ בעין אחת, ועוברת לאחר יום או מספר ימים לעין השניה (תמונה 2). לעיתים תיתכן מחלת חום במקביל להופעת הדלקת בלחמית, ולעיתים תיתכן במקביל דלקת ויראלית של דרכי הנשימה העליונות.
הסימנים בבדיקת העין כוללים נפיחות העפעפיים, אודם של הלחמית, הפרשה מימית, ולעתים קרובות גם דימומי נקודה זעירים בלחמית. הפורניקס התחתון (השקע שבין העפעף התחתון והעין) יכול להכיל גבשושיות עדינות בעלות שטח פנים חלק הנקראים follicles (זקיקים) (תמונה 3). לעיתים מופיעות ארוזיות נקודתיות (אזרים של חוסר אפיתל) בקרנית. בלוטת הלימפה שלפני תנוך האוזן יכולה להיות מוגדלת, במיוחד בילדים עם דלקת ויראלית של הלחמית.
מרבית הדלקות הויראליות של הלחמית עוברות מעצמן ללא טיפול. ניתן להקל על תחושת הצריבה בעיניים ע"י שטיפה עם תחליפי דמעות ללא חומרים משמרים, וע"י ניקוי תכוף של ההפרשות בריסים ובעפעפיים. לעיתים ניתן להוסיף טיפול אנטיביוטי בטיפות כדי למנוע הדבקה משנית בחיידקים.
אחד הסוגים הקשים והממושכים של דלקת ויראלית של הלחמית נגרם ע"י וירוס מסוג ה- Adeno. וירוס זה מופיע בצורה מגפתית, בעיקר במקומות בהם נמצאים בני אדם בצפיפות, כמו גני ילדים, קייטנות או מחנות נוער. דלקת זו פוגעת בלחמית וגם בקרנית, ולכן היא נקראת Epidemic Kerato-Conjunctivitis או בקיצור – EKC. דלקת זו נמשכת כ- 2-4 שבועות בשלב האקוטי, והיא מתבטאת בעין אדומה מאוד, הפרשה מרובה, תחושת צריבה ולעיתים כאב בעיניים, ולעיתים גם ירידה ניכרת בראייה, על רקע הופעת תסנינים דלקתיים בקרנית. כ"כ תיתכן צמיחה של קרום דלקתי בחלק הפנימי של העפעפיים ואפילו ארוזיה בקרנית. סוג נוסף של דלקת ויראלית בלחמית הנגרמת ע"י וירוס ה- Adeno פוגע במיוחד בילדים וכרוך גם בדלקת של הגרון. סוג זה נקרא Pharyngo-Conjunctival Fever או PCF.
לאחר השלב האקוטי של דלקות בלחמית הנגרמות בגלל וירוס ה- Adeno (בעיקר ב- EKC), יתכן בחלק מהאנשים מהלך ממושך של מספר חודשים, שבו נמצאים תסנינים דלקתיים בשכבות השטחיות של הקרנית (תמונה 4). תסנינים אלו עלולים לגרום להפרעה בראייה, לעיוותים, הילה וסינוור, בייחוד בראיית לילה. מחלה זו מחייבת הפנייה לרופא עיניים המומחה במחלות קרנית. לעיתים יש צורך בטיפול ממושך בטיפות סטרואידים לעיניים כדי לסלק את התסנינים הדלקתיים בקרנית.
דלקות לא זיהומיות הם תהליכים כרוניים של דלקת בלחמית בעוצמה מתונה, הנגרמות על רקע אלרגי או על רקע של תסמונת העין היבשה. דלקות אלו מאופיינות במהלך ממושך, בתחושת אי נוחות, צריבה, גרד, דקירות, יובש, תחושת גוף זר או תחושת חול. המהלך שלהן אינו חד וסוער אלא איטי וממושך. בד"כ מחלות אלו מחייבות הפנייה לרופא עיניים, ורצוי למומחה במחלות קרנית.
דלקות אלרגיות של הלחמית הן תוצאה של חשיפה לגורמי אלרגיה הנמצאים באויר או בסביבתנו הקרובה (אבקני פרחים, חלקיקים מפרוות בעלי חיים, זיהום תעשייתי, אבק הבית, חומרי קוסמטיקה וחומרי כביסה). בנוסף קיימת נטייה גנטית למחלות אלרגיות, והשילוב בין הנטייה הגנטית וגורמי האלרגיה מביאים בסופו של דבר למחלת עיניים אלרגיות.
דלקות אלרגיות של הלחמית מאופיינות במהלך ממושך, בתלונות של גרד בעיניים, באודם קל, ובהפרשה רירית מהעיניים המופיעה בעיקר בבקרים. בבדיקת העיניים ניתן לפעמים למצוא גבשושיות קטנות בעלות שטח פנים גס, בחלק הפנימי של העפעף העליון, הנקראות פפילות (תמונה 5). הפפילות יכולות להיו קטנות ורבות, במצבים הקלים יותר, או גדולות וגסות, במצבים הקשים והכרוניים.
קיימות מספר סוגים של דלקות אלרגיות: דלקת אלרגית עונתית או כל-שנתית, דלקת של פפילות גדולות (GPC), דלקת אביבית (VKC) ודלקת אטופית של הקרנית והלחמית (AKCׂׂ). לכל אחת מהדלקות הללו מאפיינים שונים, שנסקרו בהרחבה בדף אחר באתר זה. הטיפול במחלות אלרגיות של הלחמית כולל מספר דרגות, החל מהטיפול בתכשירים אנטי-היסטמיניים במצבים הקלים, ודרך טיפול בסטרואידים ובתכשירים אימונו-מודולאטוריים (כגון טאקרולימוס) במצבים היותר קשים.
לקריאה נוספת על דלקות אלרגיות של הלחמית באתר זה – לחץ כאן.
תסמונת העין היבשה גורמת גם היא לדלקת כרונית בעצימות נמוכה בעיניים. מדובר באיד המצבים השכיחים ביותר באדם. תסמונת זו במתטאת גם כן בתחושת גיורי מתמדת בעיניים, תחושת גוף זר, אי נוחות, דקירות או צריבה. לעיתים יש אודם קל בעיניים, אך בד"כ העיניים שקטות ולבנות. בד"כ אין הפרשה במצבים אלו. תיתכן אי נוחות רבה בקריאה ממושכת או בעבודה ממושכת מול מסך מחשב, או בשהייה באיזור עם מיזוג אויר. לעיתים יתכנו תלונות של תנודתיות בחדות הראייה, הגוברות לקראת הערב או לקראת סוף יום העבודה.
אבחון תסמונת העין היבשה נעשה ע"י מספר בדיקות:
1. בדיקת שירמר (רצועת נייר לכמוס המונחת בין העפעף התחתון והעין ומודדת את כמות הדמעות, תמונה 6).
2. בדיקת משך שבירת דוק הדמעות בעיניים פתוחות (ע"י הזלפת חומר צבע הנקרא פלואורסצאין לעיניים, פתיחת העיניים, וצפייה בפרק הזמן העובר עד ליצירת פתחים בשכבת הדמעות המודגמת ע"י הפלואורסצאין).
3. בדיקת גובה שכבת הדמעות המצטברת בין קצה העפעף התחתון והלחמית (מניסקוב הדמעות).
4. בדיקת שלמות שכבת תאי האפיתל של הקרנית (הופעת חוסרים נקודתיים של תאי אפיתל מלמדת על יובש ניכר בעיניים).
הטיפול בתסמונת העין היבשה כולל מספר דרגות. בשלב ראשון ניתנים תחליפי דמעות ללא חומרים משמרים. כאשר היובש בעיניים ניכר וכרוך בדלקת משמעותית, ניתן לטפל בתכשירים מקומיים נוגדי דלקת, כגון סטרואידים (אותם ניתן לתת לפרקי זמן קצרים) או ציקלוספורין A (הידוע גם כ- Restasis, אותו ניתן לתת במשך חודשים ושנים). ביובש קשה מאוד לעיניים ניתן לטפל ע"י חסימת דרכי הדמעות. זוהי פעולה מרפאתית קצרה ופשוטה, בה מוחדרים אטמי סיליקון זעירים לפתחי תעלות הניקוז של הדמעות הנמצאות בקצות העפעפיים.
אחד הסוגים שלתסמונת העין היבשה הוא תסמונת ע"ש Sjogren. זוהי מחלה אוטואימונית, שבה מופיעים נוגדנים עצמיים הפועלים כנגד בלוטות הדמעות, בלוטות הרוק והפרקים. כתוצאה סובלים אנשים אלו מיובש בעיניים, יובש בפה ודלקת פרקים. הטיפול במצב זה הוא רב-תחומי, וכולל רופא עיניים המומחה למחלות קרנית, רופא שיניים המומחה ברפואת הפה ובמחלות בלוטות הרוק, וראומטולוג. הטיפול בתסמונת זו בעיניים כולל מתן קבוע של טיפות Restasis המכילות ציקלוספורין A, חסימת דרכי הדמעות (Punctal Occlusion), ומתן תכוף של תחליפי דמעות ללא חומרים משמרים.
לקריאה נוספת על תסמונת העין היבשה באתר זה – לחץ כאן.
מעוניינים לבצע ניתוח הסרת משקפיים בלייזר אך אתם לא יודעים האם אתם מתאימים? לבדיקת התאמה חינם השאירו פרטים אצלנו באתר ואחד מניציגנו יחזור אליכם.
שלום פרופסור סלומון.
אני תושב ברוקלין ניו יורק,נדבקתי מהבן שלי בדלקת נגיפית חמורה,זה התחיל בעין שמאל ואחרי כמה ימים זה עבר לעין ימין.
ביקרתי אצל הפרופסור שלי והוא הביא לי טיפות אנטיביוטיקות וגם טיפות מים מלוחות.
לאחר חודש שאני מקבל טיפות אנטיבקטיות הוא הפסיק לי את הטיפול ועבר לטיפות של סטרואידים (Durezol) הטיפות עושות לי הרבה כאבי ראש וגם הראייה שלי לא השתנתה בהרבה.
אני רואה מקרוב טוב אבל מרחוק אני רואה מטושטש.
שאלתי היא כמה זמן ייקח לי עד שהראייה שלי תחזור לקודמתה?
האם אני צריך להרכיב משקפיים?
האם אני יכול להפסיק עם הטיפות של הסטרואידים והטיפול בעיניים יפגע בי?
תודה.
שלום פרופ' סלומון.
אחרי רגיעה של שנתיים וחצי, חזרה לי אלרגיה לפני כחודשיים שבעיקר מתבטאת בגרד, תחושת גוף זר, והכי בעייתי – התקלפות של מעין שכבה דקה בתוך העפעף העליון בעת שפשוף העיניים, מה שיוצר גוף זר שיוצא רק אחרי שינה.
קיבלתי זיילט 4 טיפות ביום למשך שבוע לעין ימין. לאחר שלושה ימים נאמר לי לרדת ל2 טיפות, ואז ירדתי לטיפה ביום (סהכ 8 ימים).
עם הירידה במינון שמתי לב לאודם שהחל בחלק התחתון של עין ימין שכבר נמשך כשלושה ימים ולא עובר. אין תחושה של "דלקת" במובן של צורב או הפרשות, פשוט מאד אדומה מאמצע האישון ומטה עד תחתית העפעף. האם יכול להיות שהדבר קשור להפסקת הזיילט או שעל הדרך התחילה לי דלקת ויראלית?
תודה!
שלום דוקטור, לפני כשבועיים התחיל לי וירוס ויראלי בעיניים, התחיל קודם בעין ימין עם אדמומיות חמורה, גרד, והפרשות ורק לאחר כמה ימים התחיל בעין שמאל. מאז הלכתי לרופא עיניים שנתן לי טיפות אנטיביוטיות ותחליף דמעות, הטיפול עזר האדמומיות ירדה, אין לי יותר הפרשות מהעין אך עין ימין שנדבקה בצורה יותר קשה מעין שמאל יותר נפוחה מעין שמאל גם לאחר שבועיים והיא בעצם יותר ״סגורה״ והעפעף יוצא יותר החוצה. האם זה משהו שעובר? ואם כן אחרי כמה זמן?
שלום,
לפני כשבוע עיניים אדומות, הפרשות, טשטוש ראייה וגרד. לאחר בדיקת רופא עיניים נאמר לי שיש לי וירוס מאוד מדבק בעיניים וניתנו לי טיפות אנטיביוטיקה ותחליף דמעות. כמו כן בעלת קורטקונוס.
ניתנה לי חופשת מחלה של שבוע. שאלתי, עד מתי אני מדבקת?
תודה
לאחרונה גילתי שיצאו לי נימים בפנים בתוך שני ובצדדים העיניים ובעבר לא היה לי האם יש משהו שיכול להעלים את זה?
הדר
מה הם השלבים בהם דלקת לחמית העין מדבקת.. האם גם בסוף הדלקת היא עדיין מדבקת
תודה
שלום פרופסור סלומון,
לפני 9 שנים היתה לי דלקת בעין כתוצאה מוירוס האדנווירוס. לאחר טיפול בסטרואידים, עלה לי הלחץ מסביבות ה-14 ל-19/21. עשר שנים לאחר מכן, הלחץ לא ירד. קראתי כי לרוב הלחץ יורד לאחר סיום הטיפול בסטרואידים. אך לא אצלי.
יצוין כי עשיתי בדיקות עיניים למעקב ולא נמצא ממצא כלשהו, רק נאמר לי שעליי לעקוב כי לסבתא שלי היתה גלואקומה.
מה יכולה להיות הסיבה להתקבעות הלחץ הגבוה? האם יש איזשהו שינוי פיסיולוגי? והאם אפשר לעשות משהו בנידון?
תודה מראש, אשמח לתשובתך!
שלום רב,
לפני 10 שנים היתה לי דלקת מאדנווירוס והופיעו הרבה תסנינים בקרנית שלקח להם חודשים להיעלם (ועד היום הראייה לא צלולה כמו שהיתה, ונשארו מעט מאוד תסנינים בפריפריה).
כעת עברתי דלקת לחמית פחות חמורה, דלקת ויראלית, אך ללא דמעות או פוטופוביה, ללא מעורבות הקרנית לפי הרופא, והוא אינו חושב שזה אדנווירוס. אך התסנינים לצערי כעת מופיעים שוב בשבוע השני…
האם יתכן שיופיעו תסנינים גם בזמן דלקת הלחמית וזה חלק טבעי ממהלך המחלה? (להבנתי זה מתרחש רק לאחר דלקת שמערבת את הקרנית?).
והאם אלו תסנינים שנעלמים כשהדלקת עוברת סופית או שאני יכול לצפות לאותה תופעה שנמשכת חודשים?
תודה מראש על כל העזרה והייעוץ שניתן כאן. אשמח לשמוע מניסיונך!
שלום פרופסור סלומון,
לפני שנה וארבעה חודשים עברתי PRK ממספרים גבוהים (כמעט -9). הניתוח עבר בהצלחה אך לאחר חודש וחצי חטפתי וירוס שהשפיע לי קשות על הראייה. מאז מטופל בסטרואידים תוך ניסיון להיגמל בהדרגה אך שוב העכירויות מתעקשות לחזור.
לאחר כחצי שנה הרופא התרשם גם מ HAZE עדין בקרניות. לציין שגם כאשר התסנינים כבר לא בקרנית אני סובל מהילות וסינוורים ומראייה לא טובה ומעט ערפילית, בעין שמאל בצורה ניכרת. בנוסף ישנם צלינדרים 0.75 בשמאל ו 0.25 בימין.
הרופא המנתח הציע ניתוח נוסף שבו יוסרו האזורים עם העכירות. עובי קרנית כיום כ 370.
השאלה שלי האם לדעתך זה הליך מומלץ? האם כדאי לעשות תיקון קודם רק בעין שמאל?
האם תחושות יובש יכולות להחמיר?
שלום פרופסור,
לפני שנה חליתי באדנו וירוס, לאחר השלב האקוטי נצפו בקרנית עכירויות רבות ומפושטות. מאז טופלתי בסטרואידים תוך ניסיון לגמילה בצורה הדרגתית. אך שוב העכירויות חוזרות. לציין שמבדיקה אחרונה נצפו 2 תסנינים בעין ימין ו6 תסנינים בעין שמאל במרכז הראייה – מה שגורם להפרעה בחדות הראייה.
כיום רופא מומחה לקרנית הסביר כי שימוש ממושך בסטרואידים עלול להוביל לקטרקט לכן הציע שוב (בפעם השלישית) להזליף סטרודקס 3 פעמים ביום במקביל לציקלוספורין 2% ומשחת פרוטופיק וכשאסיים עם הסטרואידים בהדרגה להישאר עם הציקלוספורין והפרוטופיק.
האם זה נחשב לטיפול יעיל לדעתך?
השאירו פרטים ונחזור אליכם