המחלות החריפות במשפחת הדלקות האלרגיות של הלחמית כוללות את הדלקת האלרגית העונתית (Seasonal allergic conjunctivitis – SAC) ואת הדלקת האלרגית הכול-שנתית (Perennial allergic conjunctivitis – PAC). המחלות הכרוניות במשפחה זו, בהן הפתופיזולוגיה יותר מורכבת, כוללות את הדלקת האביבית של הקרנית והלחמית (Vernal Keratoconjunctivitis – VKC) ואת הדלקת האטופית של הקרנית והלחמית (Atopic Keratoconjunctivitis – AKC).
במחלות עיניים אלרגיות משתתפים 3 סוגי תאי דלקת: תאי פיטום (mast cells) – תאים הנמצאים ברקמה, ועוברים שפעול בתגובה לאלרגנים וחומרים זרים שונים, הגורם לשחרור היסטמין; איאוזינופילים – תאי דם העוברים שפעול בעקבות שחרור היסטמין מתאי פיטום; ולימפוציטים האחראיים בחלק מהמחלות על יצירת זזיכרון חיסוני והפיכת התהליך הדדלקתי לתהליך מתמשך וכרוני. המצבים החריפים קשורים בשחרור התוכן של תאי פיטום (Mast cells) לאחר שפעולם ע"י IgE, בעוד שהמצבים הכרוניים קשורים בהפעלה ושחרור מתמשכים של תאי פיטום, כשהימשכות ההפעלה והזכרון החיסוני קשורים בפעילות תאי T מיוחדים. בכל המחלות האלו מתרחשת דגרנולציה של תאי פיטום, המביאה לשחרור ושפעול של גורמי דלקת רבים. אולם במצבים הכרוניים נוצרת תגובה דלקתית קבועה על רקע פעילותם של ציטוקינים וגורמי דלקת שונים המשתחררים מאיאוזינופילים ותאי Th2.
בשנים האחרונות חלה התקדמות בהבנת המנגנונים הבסיסיים של דלקות עיניים אלרגיות, ובעקבותיה פותחו תרופות חדשות.
מחלות אלו מהוות כ-50% מכלל המחלות האלרגיות בעיניים. אלרגנים הנמצאים באויר משפעלים קולטנים של IgE בתאי פיטום, דבר הגורם לשחרור גרנולות מתאים אלו ושחרור של גורמי דלקת. הדלקת הכול-שנתית היא תוצאה של תגובת רגישות יתר מאלרגנים ביתיים כגון קרדית הבית, בעוד שהדלקת העונתית היא תוצאת חשיפה לאלרגנים סביבתיים כגון אבקנים למיניהם. הסימנים השכיחים הם גרד, אודם, דמעת ולעיתים בצקת של הלחמית. לעיתים ניתן למצוא פפילות בלחמית הטרסלית העליונה. סימני הדלקת העונתית חמורים מאלו של הדלקת הכול-שנתית. בדיקת הדמעות מראה עליה בתאי פיטום, בנוגדני IgE, היסטמין, טריפטאז, eotaxin ו- eosinophil cationic protein.
מחלה כרונית נדירה וקשה של משטח העין במבוגרים, שמופיעה לעיתים לאחר הסטוריה ארוכה של דלקת עור אטופית. מתבטאת בגרד, צריבה, דמעת, ועפעפיים נפוחות ואדומות. בעור העפעפיים יש פריחה, יובש, קשקשת ועיבוי, ותיתכן דלקת עפעפיים סטאפילוקוקלית וקרטניזציה של קצות העפעפיים. תיתכן הצטלקות דיפוזית של הלחמית עם היווצרות סימבלפרון וקיצור הפורניקס, ופפילות קטנות בלחמית הטרסלית. בקרנית יתכנו ארוזיות באפיתל וכיבים כרוניים. במצבים הקשים תתכן הצטלקות וצמיחת כלי דם בקרנית על רקע פגיעה בתאי האב האפיתליאליים בגובלת (limbal deficiency). ציטוקינים שמקורם בתאי Th1 ו- Th2 משתתפים במחלה זו.
דלקת אלרגית קשה וכרונית בילדים, שפוגעת יותר בבנים, ומתחילה החל מגיל 5 שנים. המחלה נעלמת מאליה לקראת סוף שנות העשרה, אך לעיתים יכולה להתמשך ולהפוך ל- AKC. דלקת אביבית נפוצה באקלים חם ויבש. המחלה יכולה להיות מלווה במצבים אטופיים נוספים כגון אסטמה ודלקת עור אלרגית, או בסיפור משפחתי של מחלות אטופיות. המחלה מתקיימת לאורך כל השנה עם החמרות עונתיות באביב ובקיץ. המחלה מתבטאת בהופעה של פפילות גסות וגדולות בלחמית הטרסלית העליונה, תסנינים בולטים בגובלת, או בשילוב של שתי הצורות. הילדים מתלוננים על גרד מתמיד, דמעת, פוטופוביה, תחושת גוף זר, צריבה והפרשת ריר. במקרים הקשים, או כאשר לא ניתן טיפול הולם, הקרנית עלולה להיות מעורבת, עם הופעת ארוזיות וכיבים בחלק העליון של הקרנית (shield ulcers), והופעת משקעים בבסיס הכיבים (vernal plaques) ההופכים את הכיבים לכרוניים. הכיבים בקרנית גורמים לכאב עז, פוטופוביה (רגישות לאור חזק) ולצורך בעצימת העיניים כל הזמן תוך כיווץ חזק של העפעפיים (בלפארוספאזם). לעיתים תיתכן הופעת קרטוקונוס בעקבות שילוב של הדלקת הכרונית ושפשוף מתמיד של העיניים.
במשך שנים רבות הטיפול היעיל היחיד במחלה זו היה מתן תכוף של טיפות סטרואידים לעיניים. החיסרון בטיפול זה הוא תופעות הלואי של סטרואידים הניתנים בטיפות לעיניים: הופעת קטרקט (עכירות העדשה בעין) והופעת לחץ תוך עיני גבוה (גלאוקומה). מזה מספר שנים אנחנו משתמשים במשחת Protopic שהיא משחה המיועדת לטיפול במחלת עור אלרגית הנקראת Atopic Dermatitis. משחה זו מכילה תרופה הנקראת Tacrolimus. תרופה זו מדכאת בצורה יעילה את תאי הדלקת (לימפוציטים מסוג T) הפעילים במחלה זו. ניתן לתת את המשחה בבטיחות גם לעיניים, למרות שהיא מיועדת למתן עורי. המשחה ניתנת לעיניים פעם ביום, לפני השינה, ויש לקחת אותה ברציפות לתקופה ממושכת. בניגוד לסטרואידים, השימוש בה אינו כרוך בתופעות לואי. המשחה הזו יעילה מאוד, ובמרבית הילדים היא מפחיתה באופן משמעותי את הסימפטומים והסימנית של דלקת עיניים אביבית.
דלקת כאלרגית כרונית כתוצאה מגופים זרים, בד"כ על רקע שימוש ממושך בעדשות מגע, בועיות סינון לאחר ניתוחי גלאוקומה, תותבות או תפרים בולטים. התגובה האלרגית בשימוש בעדשות היא תוצאה של חשיפה לתמיסות החיטוי של העדשות או למשקעים המצטברים על פני העדשות. החיכוך המתמיד של הלחמית הטרסלית העליונה אל מול עדשת המגע גורמת לטראומה מכנית לאפיתל ולשפעול תאי Th2. החולים מתלוננים על תחושת גוף זר, גרד, אודם, הפרשת ריר רבה ואי-סבילות לעדשות מגע. בבדיקה ניתן לראות פפילות רבות בגודל בינוני, הפרשת ריר סמיך, וצניחת עפעפיים משנית לחולשת הרקמות בעקבות הדלקת המשנית. הדלקת הפיכה וחולפת לאחר הסרת הגורם.
נגרמת כתוצאה מחשיפה לתרופות או חומרי איפור וקוסמטיקה ופוגעת בעיקר בעור העפעפיים ולעיתים גם בלחמית. זוהי תגובה של תאי Th1 מסוג תגובת רגישות יתר מושהית כנגד החומר הפעיל בתכשיר המקומי או כנגד החומר המשמר. עור העפעפיים מדגים contact dermatitis עם יובש וקשקשת, אודם ונפיחות. הדלקת אופיינית לאחר שימוש ממושך בתרופות מקומיות, ודלקת זו הפיכה ונעלמת לאחר הפסקת החשיפה לתרופה.
לחצו להלן לצפייה בהרצאה על הקשר בין עדשות מגע ודלקת אלרגית בעיניים:
קבוצות התרופות לטיפול במחלות עיניים אלרגיות כוללות את האנטי-היסטמינים, מייצבי תאי פיטום, בעלי פעילות כפולה (אנטי היסטמינים וייצוב תאי פיטום), NSAIDS, סטרואידים ואימונומודולטורים.
תרופות אלו פועלות ע"י עיכוב פעילות היסטמין על קולטנים מסוג H1 ע"י חסימת הקולטנים. הם נחלקים לדור ראשון ושני. הדור הראשון הם חומרים ליפופיליים החודרים את מחסום דם-מוח וגורמים לתופעות מרכזיות כמו נמנום. הם חוסמים באופן לא ספיציפי גם קולטני H2 ולכן יכולים לגרום להפרעות קצב בלב. ה- chlorpheniramine הנפוץ בתכשירים לטיפול בגודש דרכי הנשימה העליונות שייך לדור הראשון. הדור השני של חוסמי רצפטורים H1 לא גורמים לתופעות לוואי מרכזיות והם הנמצאים בשימוש בטיפול בדלקות עיניים אלרגיות. התרופות הנפוצות במשפחה זו הן: levocabastine, azelastine, ו- emestadine. שני תכשירים חדשים שנכנסו לאחרונה לשימוש הם beposttatine וה- Alcaftadine , ושניהם חוסמים סלקטיביים של רצפטורים H1. תכשיר יעיל אחר הוא ה- Olopatadine , גם הוא חוסם רצפטורי H1.
מייצבי תאי פיטום מונעים את הדהגרנולציה של תאים אלו ובכך מונעים את שרשרת התגובות הדלקתיות באלרגיה עינית. תכשירים אלו יעילים הן במצבים החריפים והן במחלות האלרגיות הכרוניות, והם התרופות הותיקות ביותר בטיפול בדלקת אלרגית של הלחמית. אלו כוללים את ה Sodium cromoglycate, nedocromil sodium, pimerolast ו – lodoxamide. משפחת התכשירים האלו הם בעלי מיעוט תופעות לוואי יחסית לקבוצות התכשירים האחרות. Sodium cromoglycate הוא התכשיר הותיק ביותר בקבוצה זו. ה- Pimerolast הוא תכשיר חדש יותר, ויעיל יותר מה- sodium cromoglycate. בנוסף לייצוב תאי פיטום, הוא מעכב כמוטאקסיס של איאוזינופילים ומונע שחרור של שורה ארוכה של חומרי דלקת אלרגית בנוסף להיסטמין, כמו Leukotriens C4, D4, E4. ה- Lodoxamide יעיל פי 2500 מה- sodium cromoglycate וגם הוא פועל ע"י חסימת שחרור היסטמין וכמוטקסיס של איאוזינופילים. בנוסף לטיפול בדלקת אלרגית עונתית ה- lodoxamide מיועד גם לטיפול ב- VKC.
תכשירים אלו עובדים ע"י שילוב של חסימת רצפטורים H1 וייצוב ממברנות תאי פיטום. למשפחה זו שייכים ה- olopatadine, ketotifen, azelastine, epinastine, ו- bepostatine. בנוסף יש לכל אחת מהתרופות פעילויות נוספות. ה- ketotifen מעכב שפעול איאוזינופילים, ויצירה ושחרור של לויוקטריאנים וציטוקינים. ה- azelastine עובד גם ע"י דיכוי Platelet Activating Factor וכן ע"י עיכוב יצירת interleukin adhesion molecule 1- ICAM . ה- epinastine חוסם רצפטורים H1 ו- H2 ויש לו גם פעילות אנטי-אינפלמטורית.
תרופות אלו מקילות על הכאב והדלקת הכרוכים בדלקת אלרגית עינית. הם מדכאים יצירת פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים ע"י עיכוב אנזימי הציקלואוקסיגנאז. העיכוב נעשה ע"י עיכוב האנזימים COX-1 ו- COX-2. התכשירים במשפחה זו המשמשים לטיפול בדלקת אלרגית עינית הם ketorolac, diclofenac ו- flurbiprofen. יעילותם של התכשירים הלו פחותה בהשוואה לתכשירי הפעילות הכפולה שהוזכרו לעיל. בנוסף הם גורמים לצריבה ועקצוץ במתן מקומי. חלק מהתרופות הללו נמצאו יעילות בטיפול ב- VKC.
לסטרואידים פעילות אנטי-אינפלמטורית רחבה ומנגנוני פעולה מרובים במחלות עיניים אלרגיות. אלו כוללים דיכוי יצירתם של פרוסטגלנדינים וציטוקינים רבים המשתתפים בדלקת אלרגית, ועיכוב בצקת, מניעת נדידת לויקוציטים, עיכוב בשקיעת פיברין, ודיכוי של שגשוג כלי דם, מניעת הרחבת כלי-דם, עיכוב בשגשוג פיברובלסטים ומניעת יצירת צלקת. חסרונם הוא בסיכון לפתח לחץ תוך עיני מוגבר וירוד. בנוסף לתכשירים הסטרואידליים המקומיים המקובלים, אושר בשנים האחרונות ה- loteprednol ע"י ה- FDA לטיפול בדלקת אלרגית בעיניים. ה- loteprednol הוא סטרואיד אסטרי שעובר נטרול מהיר ע"י דה-אסטריפיקציה, ולכן יש לו פרופיל בטיחות גבוה יותר בהשוואה לסטרואידים הקטוניים. תכשירים סטרואידליים נוספים שאושרו לאחרונה לשימוש, האמורים להיות בטוחים יותר מבחינת שכיחות נמוכה יותר של עליית הלחץ התוך עיני, הם ה- difluprednate שהוא נגזרת של פרדניזולון, ה- desonide וה- clobetasone.
אלו תכשירים הפועלים על המערכת החיסונית וגורמים לגירוי חיסוני או לדיכוי חיסוני. הם גורמים לפחות תופעות לוואי בהשוואה לסטרואידים. למשפחה זו משתייכים Cyclsporine A, Tacrolimus, mycophenolate mofetil, rapamycin (sirolimus), laquinimod ו- infliximab.
ציקלוספורין A עובד ע"י עיכוב הסננת לימפוציטים ועיכוב הסננת האיאוזינופילים ע"י התערבות בתגובות אלרגיות מסוג IV בלחמית. התכשיר המקומי בריכוז של 0.1% (פי 2 מהריכוז המקובל לטיפול בעין יבשה) נמצא כיעיל ובטוח בטיפול ב- VKC קשה וב- AKC במחקר פרוספקטיבי גדול שכלל כ- 600 נבדקים.
טאקרולימוס עובד ע"י עיכוב תאי T. משחת טאקרולימוס בריכוז 0.03% נמצאה כיעילה ובטוחה בטיפול בדלקת אלרגית של הלחמית. בחקר פרוספקטיבי מבוקר וכפול סמויות נבדקה יעילותו של תרחיף טאקרולימוס בריכוז 0.1% בחולים עם מחלות עיניים אלרגיות קשות. התכשיר נמצא כנסבל היטב ע"י המטופלים, וכיעיל בשיפור משמעותי בכל התלונות הסובייקטיביות הכרוכות באלרגיה עינית. בארץ ובמרבית המדינות בעולם ניתן להשיג את התרופה בצורת משחה המיועדת לעור, הנקראת Protopic. משחה זו ניתנת אחת ליום, לפני השינה, ויש להשתמש בה לתקופה ארוכה (לפחות בחודשי האביב והקיץ). השימוש במשחה זו לעיניים הוא בטוח, ואינו כרוך בתופעות הלואי הקשורות בטיפול בסטירואידים. במקרים רבים המשחה הורידה לחלוטין את הסימנים והסימפטומים של דלקת אביבית בילדים בעקבות טיפול של מספר שנים.
לחצו כאן לקריאת מאמר סקירה שפרסמנו על השימוש בטקרולימוס לטיפול במחלות עיניים אלרגיות.
המגבלה העיקרית בשימוש בתכשירים האימונומודולטוריים המקומיים קשורה בתכונות הליפופיליות של החומרים ובמסיסותם הנמוכה במים. תרופות שאמורות לחדור דרך שכבות הקרנית השונות צריכות להיות בעלות איזון הידרופילי / ליפופילי מתאים. לפתרון בעיית החדירות פותחו במהלך השנים מערכות להחדרת תרופות הכוללות נאנו-חומרים, ליפוזומים ונאנו-מיצלות. מערכות אלו עדיין בשלב מחקרי והן תוכלנה בעתיד לעזור בהחדרת חומרים כגון ציקלוספורין A, טאקרולימוס וראפמיצין.
מחלות עיניים אלרגיות כוללות בשורה ארוכה של מצבים, חלקם בעלי אופי אקוטי וזמני שאינו כרוך בסיכון לעין, וחלקם בעלי אופי כרוני עם סיבוכים הפוגעים בראייה. הטיפול במחלות עיניים אלרגיות כלל במשך שנים רבות בעיקר מייצבי תאי פיטום וחוסמי H1 שלהם יעילות מוגבלת אך בטיחות רבה, ומנגד – סטרואידים שיעילותם רבה אך השימוש בהם מוגבל בשל ריבוי תופעות הלוואי. לאחרונה נוספו למגוון הטיפולים במחלות עיניים אלרגיות גם התכשירים האימונומודולטוריים, ובעיקר הציקלוספורין A והטאקרולימוס, שנמצאו כיעילים מאוד ובעלי בטיחות רבה. כיווני מחקר מבטיחים רבים יוסיפו בעתיד הקרוב אפשרויות טיפוליות יעילות יותר כנגד אלרגיה עינית, ויפחיתו את הצורך בשימוש בסטרואידים.
מעוניינים לבצע ניתוח הסרת משקפיים בלייזר אך אתם לא יודעים האם אתם מתאימים? לבדיקת התאמה חינם השאירו פרטים אצלנו באתר ואחד מניציגנו יחזור אליכם.
היי , בני בן ה-4 החל טיפול לפני כשבועיים בפרוטופיק. עד כה לא רואים שום הקלה , ולמען האמת הוא מגיב רק כאשר אנו נותנים לו טיפות עם מרכיב סטרואידי.
תוך כמה זמן אמורה המשחה לעזור? האם היא מקלה תמיד? יש משהו שניתן לעשות עוד כדי להקל? אני חייב לציין כי איכות החיים שלו לא מאוד טובה בעקבות זאת.
אני מתחיל לתהות האם האבחון הוא אכן נכון…
תודה!
לפרופסור שלום רב
נכדי בן ה 7 סובל מדלקת עיניים אביבית ומטופל ערב ערב במשחת פרוטופיק. המשחה מועילה מאוד. האם אפשר לשלוח אותו ללמודי שחיה בברכה? האם הכלור לא מזיק עוד יותר?
תודה מראש
ריטה
שלום ד"ר שמי מיכל בת 29 בריאה בד"כ
עושה הלחמת ריסים(הדבקה)מזה כשלוש שנים ללא כל תופעה.
לפניי כשנה וחצי עברתי ניתוח לייזר בשיטת לאסיק ..בהלחמה שלאחר הניתוח התחיל גרד ונפיחות(לא יודעת אם קשור לניתוח)אך הגרד והנפיחות החלו בהלחמה שעשיתי לאחר הניתוח..לפניי הניתוח לא היו תופעות במשך שנה וחצי.
הלכתי לרופא עיניים..הוא נתן משחת מקסיטרול..מקריאה באתרך אני מבינה שסטרואידים זה לא טוב בלשון המעטה.ובטח כל שכן לא לאחר ניתוח להסרת משקפיים.
נכון להיות אחריי כל הלחמה פעם בחודש העיניים למשך יומיים שלושה נפוחות ומגרדות בצורה לא רגילה (לא יכולה לוותר על הריסים מסיבות אישיות)
האם יש תחליף למקסיטרול?שאכן עוזרת במעט אבל לא מעלימה את התופעה לחלוטין?
משחה או טיפות מומלצים?שאיח בהם סיכון לאחר לייזר?
והאם יכול להיות שבעקבות הניתוח נוצרה רגישות כלשהי??
לנכד שלי ורנל קוניקטיביטיס בדרגה חמורה וכרונית. לפני כ9ימים התחיל טיפול בפרוטופטיק ובבוקר בנוסף f.m.lטיפות. בימים אחרונים החמרה בתסמינים ,העין מנופחת מאוד ,אדומה ודומעת ומגרדת מאוד. רק שטיפה במים מקלים על המצב. העין השניה כרגע במצב טוב. תוך כמה זמן המשחה תתחיל לעבוד? נראה שלטיפות בכלל אין שום השפעה. והאם פרוטופיק יכולה לגרום להחמרה במצב ?
שלום פרופסור סלומון
בתי בת ה 6 סובלת כבל למעלה מ6 חודשים מאלגיה לא נעימה בעים סטוראידים טיפול רלסטט לא עזרו, לאחכ מכן הרופא שלנו המליץ על טיפול בטיפות CYCLOOSPORIN וגם לא השפיע.
הדר שלנו ייעץ לפני עשרה ימים להתחיל בטיפול של פרוטופיק 0.1% לפעמיים ביום וגם כאן אמנם היא לא סובלת אבל עדיין העיניים אדומות ובבוקר יש ריר שהיא קמה.
אני כבר ממש דואגת, מה היית ממליץ?
שלום פרופ'
אני כיום בן 30, במשך שנים אני סובל מדלקות חוזרות בעיניים המלוות באדמומית, יובש, גירוי ודמיעה בחשיפה לאור. שכיחות הדלקות עולה משמעותית בעונת האביב, פברואר-מאי, חודשים בהם אני סובל מאלרגיות לפריחה של מספר מיני צמחים ולשם כך מטופל באמצעות telfast.
בדר"כ כלל הדלקות מאובחנות כדלקות אלרגיות, ודרכי הטיפול בהן כללו עד כה בעיקר שימוש בטיפות אנטיהיסטמיניות כדוגמת optilast ומידי פעם בטיפות סטרואידיות כדוגמת FML. לרוב הדלקות חולפות כתוצאה מהטיפול, אך תדירות הדלקות רבה ולעיתים קרובות אני חוזר לרופא העיניים שוב תוך חודש חודשיים.
חשוב לי לציין, שבחמש השנים האחרונות קיבלתי טיפול אימונותרפי נגד אלרגיה, באמצעות זריקות חיסון. בעקבות טיפול זה פחתו באופן משמעותי תופעות האלרגיה מהן סבלתי, בעיקר אלו שאינן קשורות בעיניים, עד כדי כך שאני מצליח להעביר את החודשים הבעייתיים כמעט ללא התערבות תרופתית. בנוסף פחתה רגישותי באזור העיניים והביקורים אצל רופא העיניים הולכים ונעשים נדירים יותר.
לאחרונה ביקרתי פעמיים בתוך חודשיים אצל רופא העיניים ובביקור האחרון הרופא סיפר לי על הטיפול החדשני באמצעות משחת protopic. לדבריו באמצעות טיפול מתמשך במשחה אוכל הימנע מביקורים חוזרים ונשנים אצל רופאי עיניים ומשימוש בסטרואידים הבעייתיים.
אתמול בלילה התחלתי להשתמש במשחה, במהלך הלילה שרפו לי העיניים בצורה קשה מאוד, עד כדי כך שלא הצלחתי להירדם. תחושת צריבה קשה המלווה בדימוע קל וברגישות לאור, נמשכת עד עתה, למעלה מ12 שעות מאז שמרחתי את המשחה.
שאלותי הן:
ממה שקראתי, כאן באתר וכן במקורות רפואיים נוספים, אני מתרשם שהטיפול ניתן בעיקר לילדים הסובלים מדלקת אלרגית באופן קבוע. אני כפי שתיארתי, בן 30, אינני סובל באופן קבוע, לעתים קרובות חולפים מספר חודשים ללא שום תופעות ובנוסף בשנתיים האחרונות פוחתת תדירות הדלקות. (הבנתי שזה קשור לגיל ואולי גם לטיפול האימונותרפי שקיבלתי). במקביל, הטיפול במשחה (פעם אחת עד כה) גורם לי לסבל רב, באופן שממש מפריע לי לתפקד. לכן אשמח לדעת האם לדעתך הטיפול בכלל מתאים לאדם בגילי הסובל באופן הלא תדיר שתיארתי. כמו כן האם בדרך כלל מתרגלים לשימוש במשחה. וכן בהנחה שהמשחה כן מתאימה עבורי, כיצד להשתמש בה מבחינת תדירות השימוש?
כמו כן אם לדעתך כדאי שאגיע להתייעצות פרטנית במרפאתך, אשמח לעשות זאת.
תודה רבה על תשובתך.
שלום פרופ',
בני כבן 3 סובל כבר 3 שבועות מאדמומיות רצינית בשתי העיניים, שגורם לו למצמוצים עזים ולגרד. רופא המשפחה חשב תחילה שמדובר בוירוס ולכן הילד טופל בטובקס ללא שיפור. לפני כשבוע וחצי המליץ רופא העניים טיפול בפתנול לאחר שהבין שמדובר באלרגיה עונתית. כך או כך, אין שיפור במצב כלל, לאחר סיום הטיפול. רופאה נוספת המליצה היום טיפול ב-FML ל5 ימים למרות שהמקרה אינו נפוץ לגיל זה.
נשמח להמלצתך
שלום פרופ. סלומון, בביקור אצלך בהדסה עין כרם ביום חמישי שכחנו לשאול אותך שאלה קריטית בנוגע לחוג שחייה שבנינו אמור להתחיל אחרי פסח. לא בטוח שכדאי במצבו, למרות המשקפת, אבל אנחנו לא בטוחים בזה. נשמח לעצתך בבקשה.
שלום.
מזה כחודש יש לי יובש בעפעף העליון ממש מעל הריסים, תחושת חספוס במגע.
אשמח לדעת מה זה ומה הטיפול?
תודה.
האם כדאי לשמור את המשחה במקרר לאחר הפתיחה? כמו כן, האם לשים בעין כמות גדולה או ממש מעט? ושאלה אחרונה, כמה זמן לאחר הפתיחה ניתן להשתמש במשחה?
מיכל
השאירו פרטים ונחזור אליכם