קרוס לינקינג (קשרי צילוב) לקרטוקונוס
קרוס לינקינג (קשרי צילוב) של הקרנית הוא טיפול שמטרתו לייצב את רקמת הקרנית במקרים של קרטוקונוס הנמצא במצב של התקדמות והחמרה. הטיפול מבוסס על שילוב של ריבופלאבין (ויטמין B2) המוזלף על פני הקרנית עם חשיפה לקרינת UV-A. שילוב זה גורם ליצירת קשרים פנימיים בין מולקולות הקולגן המרכיבות את הקרנית. קשרים אלו תורמים להקשחת הקרנית ולמניעת ההתקמרות הגוברת שלה, ולעצירת הקרטוקונוס.
קרוס לינקינג (קשרי צילוב) לקרטוקונוס היא שיטת טיפול המבוססת על יצירת קשרי צילוב בין מולקולות וסיבי קולגן בקרנית. הקולגן הוא החלבון המבני המרכיב את הקרנית. הקרנית בקרטוקונוס דקה וחלשה יותר מהקרנית התקינה (תמונה 1). ההנחה העומדת בבסיס הטיפול היא שיצירת קשרי צילוב בין מולקולות וסיבי קולגן סמוכים (תמונה 2) תגרום לחיזוק והקשחת רקמת הקרנית. כך ניתן יהיה לעצור את תהליך ההתקמרות שלה, במיוחד אם הטיפול מתבצע בתקופת שבה הקרטוקונוס מופיע או מתחיל להתקדם.
הטיפול מתבצע במרפאה והוא מכיל 3 שלבים. בשלב הראשון מסירים את שכבת תאי הציפוי של הקרנית (תאי האפיתל). בשלב השני מטפטפים במשך כמחצית השעה טיפות של ריבופלאבין (ויטאמין B2) על פני הקרנית. החומר נספג בקרנית. בשלב השלישי, הנמשך כ- 10 דקות, מקרינים את הקרנית באור UV תוך כדי המשך הזלפת טיפות הריבופלבין. קרני ה- UV משפעלות את הריבופלאבין וגורמות לתהליך שבו נוצרים קשרים בין סיבי חלבון שכנים (תמונה 2). קשרים אלו תורמים להקשחת רקמת הקרנית (תמונה 3) וכתוצאה התהליך של התקמרות הקרנית נעצר או מואט באופן משמעותי.
קיים בעולם ובארץ ניסיון של למעלה מ-10 שנים בטיפולי קרוס לינקינג (קשרי צילוב) לקרטוקונוס. תוצאות ראשוניות של מחקרים גדולים במספר מדינות הראו שטיפול זה מסוגל לעצור או להאט את הקרטוקונוס, במיוחד אם הוא מתבצע בתקופה שבה הקרטוקונוס מתקדם. לכן טיפול זה מתאים במיוחד לצעירים, בד”כ בעשור השני או השלישי לחייהם, שאצלם הקרטוקונוס התגלה לאחרונה או שיש עדות להתקדמותו (בעזרת טופוגרפיה של הקרנית, או עדות לעליה במספר במשקפיים). טיפול זה לא מחזיר את הקרנית למצבה התקין, אבל הוא מייצב אותה ומונע את החמרת הקרטוקונוס. לאחר הטיפול מופנה המטופל להתאמת עדשות מגע או משקפיים.
הטיפול בקשרי צילוב של הקרנית נהפך כיום לטיפול מקובל בקרטוקונוס המתגלה בשלבים הראשונים, והוא נחשב כיום לטיפול היעיל ביותר והיחיד שמסוגל לעצור החמרה של קרטוקונוס ולייצב את הקרנית. ההחמרה בקרטוקונוס תביא לירידה בראייה, וככל שהקרנית מתקמרת – כך קשה יותר להתאים עדשות מגע, ולבסוף יש צורך בהשתלת קרנית. מסיבות אלו חשוב האבחון המוקדם של קרטוקונוס, וההפניה המוקדמת לטיפול בקשרי צילוב של הקרנית.
בנוסף לקרטוקונוס, הטיפול בקרוס לינקינג של הקרנית מיועד גם לאקטזיה של הקרנית. אקטזיה היא סיבוך נדיר של ניתוחי תשבורת, כאשר חודשים או שנים לאחר הניתוח מתפתח בקרנית מצב דמוי קרטוקונוס, שבו הקרנית מתחילה להתקמר בצורה יתרה, והופכת לקרנית לא סימטרית. בנוסף הטיפול מיועד לסובלים ממצב הנקרא Pelucid Marginal Degenaration – מצב בו הקרנית ההיקפית בחלקה התחתון נעשית דקה מאוד ובולטת.
בשנים האחרונות נעשה ניסיון להשתמש בשיטה זו גם לזיהומים קשים בקרנית הגורמים להתמוססות והתנקבות הקרנית. במצב זה עובר הקולגן בקרנית תהליך של התמוססות והתפרקות, כתוצאה מהאנזימים המופרשים הן מהחיידקים והן מתאי הדלקת. הטיפול בקרוס לינקינג עשוי לעצור את תהליך התפרקות הקולגן ע”י יצירת קשרי הצילוב שבין הסיבים השכנים. שימוש נוסף עליו דווח לאחרונה הוא בעצירת בצקת כרונית של הקרנית. שימושים אלו עדיין אינם מבוססים והתוצאות אינן אחידות בכל המקרים.
לקריאת מאמרי סקירה על קרוס לינקינג (קשרי צילוב) לקרטוקונוס:
מאמר סקירה על קרוס לינקינג – חלק 1, היבטים בסיסיים
מאמר זה מתאר את הרקע המדעי בשיטת הקרוס לינקינג, את חדירת הריבופלבין לקרנית בשיטות השונות, קליטת קרינת ה UV בקרנית, השינויים הפיזיקליים של הקרנית לאחר קרוס לינקינג, ואופן בחירת המדדים לטיפול.
לחצו כאן לקריאת המאמר.
המאמר פורסם בעיתון The Ocular Surface, באפריל 2013.
מאמר סקירה על קרוס לינקינג – חלק 2, היבטים קליניים
מאמר זה מתאר את האינדיקציות השונות לקרוס לינקינג של הקרנית, שהעיקרית בהן היא קרטוקונוס, ומסכם את התוצאות ארוכות הטווח בספרות הרפואית, והניסיון שהצטבר במקומות שונים בעולם.
לחצו כאן לקריאת המאמר.
המאמר פורסם בעיתון The Ocular Surface, באפריל 2013.