העדשה הקשה יושבת על הקרנית הקמורה, ויוצרת משטח חלק וסימטרי על פני הקרנית הלא סימטריים. זהו אחד הפתרונות הטובים לקרטוקונוס בשלבים המוקדמים. התאמת העדשה הקשה היא תהליך המצריך מיומנות של האופטומטריסט. לא ניתן להתאים עדשת מגע קשה לכל קרטוקונוס. ככל שהקרנית יותר קמורה ולא סימטרית, כך התאמת העדשה קשה יותר.
בנוסף, לא כל אדם יכול להסתדר עם עדשה קשה, שיכולה לגרום לעיתים לתחושת אי נוחות. יש אנשים המרכיבים עדשות כאלו במשך שנים רבות ונהנים מראיה טובה. אך בחלק מן האנשים עלולה להתפתח עם הזמן חוסר סבילות לעדשות המגע, המתבטאת בתחושת עייפות של העין, יובש, גירוי, גרד ואודם.
כאשר לא ניתן להתאים עדשות מגע קשות, ניתן להתקין שתי עדשות זו על גבי זו – עדשת מגע רכה העשויה מסיליקון-הידרוג'ל על פני הקרנית, ועליה להתקין עדשת מגע קשה. גישה זו משפרת את נוחות המטופל, מכיון שהעדשה הרכה מתפקדת כמו חיץ בין הקרנית והעדשה הקשה ומהווה מעין "ריפוד" רך עבור הקרנית, בעוד שהעדשה הקשה מאפשרת את התיקון האופטי המיטבי.
עדשות אלו משלבות מרכז קשיח בעל חדירות גבוהה לחמצן עם "חצאית" הקפית רכה. המרכז הקשיח מאפשר תיקון אופטי יעיל, בעוד שההיקף הרך מאפשר נוחות רבה יותר בהרכבת העדשה.
אלו הן עדשות שהמשטח הפנימי שלהן שבא במגע עם הקרנית מתוכנן בצורה ממוחשבת המאפשרת גיאומטריה מורכבת יותר והתאמה למגוון רחב יותר של פני קרנית לא סימטריים. עדשות אלו מכילות מערכת התאמה המאפשרת התאמה אישית יותר של העדשה לכל מטופל. ע"י תכנון גיאומטרי אסימטרי עדשות אלו יכולות להתאים לקרניות שבהן הקמירות של הקרנית אסימטרית, כאשר שיא הקמירות ממוקם בחלק התחתון של הקרנית.
עדשות סקלרליות הן עדשות בעלות קוטר גדול, והקצה שלהן נוגע בסקלרה (לובן העין). העדשה אינה נוגעת בקרנית, והחלל שבינה ובין הקרנית מכיל נוזל אותו ממלא המטופל בזמן התקנת העדשה. עדשות אלו נותנות מענה לקרטוקונוס קמור מאוד שלא ניתן להתאים בו את סוגי העדשות הקודמות.
הי פרופ׳
עברתי ניתוח בעין אחת לקרטקונוס, מאז אני משתמש בעדשות מגע היברידיות, אני לא יכול לנהוג בלילה ולא מצליח להגיע לחדות ראיה טובה, האם יש פתרון לנהיגה בלילה? אולי האופטימטריסט שלי לא ממש טוב?
מתן
שלום רב,יש לי בעיית קרטקונוס ואני מרכיב עדשות מגע קשות מזה 13 שנה וכיום אני מסתדר איתם .אני בן 48 ושאלתי היא-האם יש פתרון או פתרונות נוסף/ ים מעבר להרכבת עדשות קשות? לעיתים העדשות נופלות ונעלמות לי. האם ניתוח לייזר יכול לסייע או רק השתלת קרנית?תודה
שלום רב
שמי שלום, אני בן 60, יש לי קרטוקונוס כבר משנת 1991 . בזמנו ניסו להתאים לי עדשות קשות ולא הצלחתי להסתגל ( כאבי ראש). באוגוסט 2007 נבדקתי שוב אצל פרופסור יוסף פרוכט בהדסה והציע פתרון רק של עדשות מגע. במאי 2008 ניסיתי את מזלי שוב אצל ד"ר בסלר. הוא התאים לי עדשות מגע חדשניות יותר לקרטוקונוס ( כנראה רכות וקשות גם יחד). עקב יובש בעיניים ובין היתר גם לא הייתי,בזמנו, בקו הבריאות, לא הצלחתי להסתגל להם. יש ברשותי מיפוי קרנית ממרץ 2014. מצבי היום לא מידרדר במיוחד אבל מתקשה מאד בראיה. כל כמה שנים אני מנסה לברר האם ישנם חידושים בתחום שעשויים לעזור לי בפתרון הבעיה, האם לדעתך אוכל לפתור את בעייתי?
אני סובל מקרטוקונוס, בעבר הוצע לי לעשות קרוס לינקינג אך עדין הטיפול הזה היה בחיתוליו, לפני שבועיים עשיתי מיפוי קרנית נוסף, והאופטומטריסט אמר שלדעתו כבר מאוחר מדאי "זה כמו לסגור את האורווה אחרי שהסוסים ברחו" (כלשונו), אמנם הוא אומר שבודאי זה יעצור את הקרוטוקונוס, ויתכן גם שישפר קצת את הראיה, אבל לא ל-100%, בשביל 100% צריך או השתלה או נסיון בסקרליות.
שאלתי היא, האם כדאי לעשות בכל זאת את הקרוס לינקינג, כי אין מה להפסיד, תמיד אפשר לעשות השתלה. וחוץ מזה השתלה זהו דבר מסובך מאוד גם מבחינה רפואית וגם מבחינת הסתגלות המטופל.
דעתו של הפרו' תעזור לי מאוד מאוד. תודה.
פרופסור שלום, עברתי אצלך קרוסלינקינג בעין אחת לפני כשנתיים. מאז מצב הראייה נשאר יציב.
לפני כשלושה חודשים רופא העיניים אבחן לי דלקת בעפעפיים כתוצאה משימוש יתר בעדשות מגע. נתן לי סטרואידים לעשרה ימים וטיפות OPTILAST פעמיים ביום. חלפו שלושה חודשים (ללא הרכבת עדשות מגע כמובן)
והמצב לא השתפר משמעותית (ירד מדרגה 4 לדרגה 3)
אציין שאני מרגישה ממש לא בנוח עם הרכבת משקפיים ומעונייננת מאוד בפיתרון אחר. (עדשות, ניתוח כל דבר שלא מצריך משקפיים)
מה היית מציע? האם יש פתרונות אפקטיביים ל- GPC?
שלום רב, לגבי עדשות קשות ושריטות בקרנית, לאחרונה התלוננתי על גדילה של ההילות וראייה כפולה יותר, עשיתי מיפויים ויש שינוי קל שלדעת הרופא נובע מהלחץ של העדשות הקשות על העיניים וחוסר מעבר חמצן כמו שצריך כי יש פה 2 עדשות שחונקות את העין. הוא טוען שלא ניתן להוכיח התדרדרות , לדעתו השינויים בראייה זה כתוצאה משימוש יתר בעדשות ובנוסף יש שריטות במרכז הקרנית כמו כתמים לבנים כאלה שלדעת הרופא נובעות גם כן מהשימוש בעדשות קשות.
אישית אני מעדיף את הפיגיבק, אך מפחד להרוס לעצמי את העיניים בטווח הארוך, האם לדעתך המעבר לסקלריות הוא הכרחי במצבי?
שלום,
לאחר התייעצות עם האופטומטריסטית הותאמו לי עדשות ואני בתהליך ארוך של הכנסתן.
יש לי מפתח עפעפיים קטן ורפלקס חזק.
התייעצתי עם רופא עיניים לגבי התהליך והוא אמר שיש לי אלרגיה בעפעפיים שכרגע אני לא מרגיש אותה ועלולה להחמיר עם עדשות.
רציתי לשאול האם אכן עדשות סקאלריות עלולות להחמיר את המצב
תודה
דדי
שלום,
היום הייתי אצל אופטומטריסט כדי להתאים משקפיים ולהפתעתי הוא הציע לי שימוש בעדשה מסוג זו.
חשוב לציין, כי מעולם לא שמעתי עליה.
בשנת 1991 עברתי פציעה חמורה בעין ימין ומאז עברתי מס' ניתוחים.
בשנים הראשונות הייתי נוהג להשתמש בעדשת מגע קשה רגילה, אך מאחר והיא הציקה וכאבה, קיבלתי החלטה להפסיק.
ב-15 שנים האחרונות אינני משתמש כלל בעדשה, אך מאחר והראיה בעין שמאל ירדה ומאחר והחלו לי כאביי ראש בלתי מובנים, לפני 3 שנים קיבלתי החלטה להרכיב משקפיים.
האופטומטריסט שבדק אותי הסביר לי כי קיימים פערי ראיה מאוד גבוהים בין 2 עיניי ולכן משקפיים אינם פתרון אידיאלי עבורי, מאחר ובעזרת משקפיים לא ניתן לגשר על הפערים.
באותה נשימה, הסביר לי על היתרונות של עדשה מסוג זה.
הייתי מעוניין לדעת במה כרוך התחלה של תהליך מסוג זה מבחינת פגישות, זמנים וכמובן סדר גודל של מחיר.
תודה מראש,
דוד ירושלמי
שלום ,אני מרכיבה עדשות לאחר אבחנה של קרטקונוס כבר 19 שנים. לפני כתשע שנים מאחר והקרנית נפצעה בתדירות גבוה הרופא המליץ לי על שתי עדשות בכל עין כאשר עדשה רכה במס מינוס חצי כדי שתשמור על הקרנית.ומעליה עדשה קשה של הראייה במס מינוס 11. האם זאת שיטה נכונה או שמא טעות של הרופא בהתאמת עדשות כפי שנמסר לי עי כמה אנשים ואופטיקאיים. בתוך שאלות כושלשים דיברו על עדשות היברדיות.אודה לקבלת הסבר.
תודה
לבני בן ה17 הסובל מחדות ראיה נמוכה מאוד יש גם קראטגלובוס וגם גוון תכול מסביב לעין.שאלתי האם יש עדשות מגע מיוחדות בשבילו?והאם ניתן לשפר את ראייתו בדרך כל שהיא?
עדי
השאירו פרטים ונחזור אליכם