עין יבשה

מי לא מרגיש מדי פעם עייפות בעיניים בזמן עבודה ממושכת מול מסך המחשב? או צריבה ותחושת יובש בעיניים בזמן נהיגה במיוחד כשהמזגן ברכב מכוון אל העיניים? ולעיתים תחושת אי נוחות מטרידה כשעדשות המגע מונחות על העיניים למשך שעות רבות, במיוחד לקראת סוף יום העבודה?
תלונות אלו ואחרות קשורות לשינויים בכמות הדמעות ואיכותן, והם בד"כ מבטאים צורה כלשהיא של תסמונת העין היבשה
.

מדוע אנו צריכים דמעות?

תמונה 1. נוזל הדמעות התקין מכיל מרכיבים רבים החיוניים לשמירת בריאות הקרנית והלחמית.

תמונה 1. נוזל הדמעות התקין מכיל מרכיבים רבים החיוניים לשמירת בריאות הקרנית והלחמית.

את הדמעות אנחנו צריכים לא רק כדי לבכות כשאנו צופים בסרט עצוב או בזמן קילוף בצל. הפרשה מתמדת של דמעות מתרחשת כל הזמן, והיא חיונית לשמירה על בריאות העין. במהלך כל היום מצפה את החלק הקדמי של העין שכבה יציבה של דמעות, השומרת על לחות הרקמות בקדמת העין (הקרנית והלחמית), מאפשרת ראייה תקינה ומספקת תחושת נוחות לעין. שכבה זו שומרת על יציבותה גם בזמן מצמוץ העפעפיים. נוזל הדמעות הוא יותר מאשר סתם מים. זהו נוזל מורכב ועשיר במיוחד, המכיל מרכיבים מגוונים כגון מלחים, שומנים, אנזימים המגינים בפני חידקים, וגורמי גדילה מיוחדים השומרים על תקינות הקרנית והלחמית (תמונה 1). בנוסף הדמעות מספקות חמצן לקרנית, שבה אין כלי דם. ירידה בכמות נוזל הדמעות או שינוי במרכיבים שלו עלולים לגרות לתסמונת העין היבשה.
בנוסף להפרשה המתמדת של הדמעות, קיימת חשיבות רבה למצמוץ התכוף של העפעפיים. פעולת המצמוץ היא בלתי רצונית, והיא מאפשרת פיזור אחיד ורציף של שכבת הדמעות על פני העין. בנוסף, העפעפיים מגינות על העין מפני התייבשות ע"י מניעת התאיידות הדמעות. פגיעה במצמוץ התקין או מחלה כלשהיא בעפעפיים עלולים לגרום להתייבשות העין כתוצאה מאידוי מוגבר של הדמעות, או כתוצאה מהפרעה בפיזור הדמעות.

מהי תסמונת עין יבשה?

תסמונת העין היבשה נגרמת כתוצאה מירידה בהפרשת הדמעות או שינוי בהרכבן, אך יכולה גם להיגרם כתוצאה מאידוי מוגבר של הדמעות על רקע הפרעה בפעילות התקינה של העפעפיים. כתוצאה משינויים אלו עלול להיגרם נזק למשטח הקדמי של העין, הכולל את הקרנית והלחמית, ולגרום לסימפטומים של אי נוחות ולירידה באיכות הראייה.

שכיחות

תסמונת העין היבשה היא אחת המחלות השכיחות ביותר ברפואת עיניים. על פי מחקרים שונים נמצא שהשכיחות באוכלוסיה היא כ- 15%, בעוד שהשכיחות בקרב מרכיבי עדשות מגע עולה לכ-50%. כמו-כן נמצא שתלונות הקשורות ביובש בעיניים מהוות ביחד את הסיבה השניה בשכיחותה לפניות הציבור לרופאי עיניים במרפאות העיניים בקהילה.

מהן הסיבות לעין יבשה?

קיימים גורמים רבים שיכולים לפגוע בתפקוד התקין של הדמעות וביכולתן להגן על העין.

1. פגיעה במרכיבי הדמעות

הדמעות מורכבות משלושה גורמים עיקריים: מים, שומנים ושכבת חלבונים המחוברים ליחידות סוכר (גליקופרוטאינים). פגיעה בכל אחד מהמרכיבים הללו גורמת לעין יבשה (תמונה 2א).

תמונה 2. כמות הדמעות והרכבן משתנה בתסמונת העין היבשה.

תמונה 2א. כמות הדמעות והרכבן משתנה בתסמונת העין היבשה.

השכבה החיצונית ביותר של הדמעות היא שכבת השומנים המופרשים ע"י בלוטות מיוחדות הנמצאות בעפעפיים הנקראות בלוטות מייבומיאן. קיימים סוגים רבים של תרכובות שומן בדמעות. שכבת השומן מונעת את התאיידות הדמעות, מייצבת את שכבת הדמעות ומקטינה את החיכוך עם העפעפיים הנגרם בזמן המצמוץ. עם הגיל בעקבות שינוי בהפרשת הורמוני מין שונים, בעיקר האנדרוגנים, עוברות בלוטות המייבומיאן תהליך של ניוון הדרגתי, ומייצרות פחות שומנים. בנוסף – דלקות כרוניות של העפעפיים עלולות לגרום לשינויים בהרכב השומנים בדמעות.

דלקת כרונית של העפעפיים מתבטאת בייצור פגום של שומן בבלוטות השומן בעפעפיים והופעת קשקשת והפרשות סביב הריסים.

תמונה 2ב. דלקת כרונית של העפעפיים מתבטאת בייצור פגום של שומן בבלוטות השומן בעפעפיים והופעת קשקשת והפרשות סביב הריסים.

הפגיעה הכרונית בבלוטות מייבומיאן נקראת Meibomian Gland Disease או MGD, וזו אחת התופעות של דלקת עפעפיים כרונית. העדר של שומנים בדמעות או שינוי בהרכב הרגיל שלהם, עלול לגרום לשינוי במתח הפנים של הדמעות, לאובדן יציבות שכבת הדמעות ולאידוי מוגבר שלהן. הפרעות בייצור המרכיב השומני של הדמעות הוא אחת הסיבות המובילות לתסמונת העין היבשה. באנשים רבים קיימת תסמונת העין היבשה במקביל לדלקת כרונית (בלפריטיס) של העפעפיים (תמונה 2ב).
המים שבדמעות מיוצרים ע"י בלוטות הדמעות. קיימת חשיבות רבה לנפח תקין של הדמעות, החיוני לשטיפה המתמדת של העין מגופים זרים, ומתוצרי חילוף החומרים של תאי הציפוי של משטח העין הקדמי. ירידה בנפח הדמעות עלול להיגרם במחלות של בלוטות הדמעות, כמו לדוגמה בתסמונת סיוגרן. תסמונת סיוגרן פוגעת בכ- 1% מכלל האוכלוסיה והיא מאופיינת בנפח דמעות קטן במיוחד הגורם לנזק משני לשכבת תאי הציפוי של המשטח הקדמי של העין. ירידה בנפח הדמעות כרוכה בעליה בריכוז המלחים (האלקטרוליטים) בנוזל הדמעות, מצב הקרוי היפראוסמולריות. עליה זו בריכוז המלחים בדמעות עלולה לגרום לפגיעה בשכבת תאי האפיתל המצפה את משטח העין (תמונה 2א).
שכבת הגליקופרוטאינים (מוצינים) מיוצרת ע"י תאים מיוחדים בלובן העין (הלחמית) והיא עוזרת ליצור אחיזה בין הדמעות ובין משטח העין הקדמי. מחלות שונות של הלחמית עלולות לפגוע גם במרכיב זה.

2. ירידה בתחושת הקרנית

תחושת הקרנית היא הגורם המניע לתהליך יצירת הדמעות ושינוע הדמעות.

תמונה 3. תחושת הקרנית היא הגורם המניע לתהליך יצירת הדמעות ושינוע הדמעות.

הקרנית היא הרקמה הקדמית ביותר של העין. זוהי רקמה עגולה, קמורה ושקופה, ודרכה נכנסות קרני האור אל תוך העין. לקרנית יש מספר רב של סיבי עצב תחושתיים. העצבוב התחושתי של הקרנית מביא מידע תחושתי אל גזע המוח, ממנו יוצאים עצבים המגיעים אל בלוטות הדמעות ואל העפעפיים (תמונה 3). לפיכך – התחושה התקינה של הקרנית חיונית הן להפרשה המתמדת של הדמעות והן לפעולת המצמוץ התקינה. למעשה – תחושת הקרנית היא אחד מהמנגנונים החשובים ביותר ליצירת הדמעות, וירידה בתחושת הקרנית תגרום גם לירידה ביצירת הדמעות. הירידה בתחושה היא תהליך הדרגתי המתרחשת באנשים עם התקדמות הגיל, ובעיקר מעל גיל 40. ירידה בתחושת הקרנית יכולה להגרם גם כתוצאה משימוש ממושך בעדשות מגע, ממחלת הסוכרת, וממחלות נוירולוגיות שונות.
ירידה בתחושת הקרנית גורמת גם לירידה במצמוץ, וכתוצאה – להתאדות מוגברת של הדמעות ולהחמרת היובש בעיניים.

3. מצמוץ מופחת ומפתח העפעפיים

מצמוץ בתדירות נמוכה יכול לגרום לאידוי יתר של הדמעות בשל חשיפת משטח העין לפרקי זמן ארוכים יחסית בין מצמוץ אחד לשני. דוגמאות למצב כזה שבו יש מצמוץ מופחת והארכה של הזמן בו העין חשופה הוא בזמן עבודה ממושכת מול מסך מחשב, וכן בזמן נהיגה או קריאה.
לעיתים מפתח העפעפיים גדול מדי והעפעפיים לא נסגרות היטב, דבר הגורם לאידוי יתר של הדמעות. דוגמאות לכך הן שיתוק של עצב הפנים, האחראי על סגירת העפעפיים, וכן פעילות יתר של בלוטת התריס (התירואיד) הגורם לבלט של העין ומפתח עפעפיים גדול המאפשר אידוי מוגבר.

4. שינויים הורמונליים

יובש בעיניים נפוץ יותר בנשים, בעיקר בגיל הבלות., כתוצאה משינויים הורמונליים המתרחשים בגיל זה. השינויים ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון בגיל הבלות גורמים בעיקר לשינויים בתפקוד בלוטות השומן בעפעפיים, ולהחמרת תסמונת העין היבשה.

5. שימוש בעדשות מגע

שימוש ממושך בעדשות מגע גורם לירידה במגע הדמעות עם הקרנית, ולירידה באספקת החמצן אליה. כמו כן עדשות המגע מפחיתות עם הזמן את תחושת הקרנית, ובכך תורמות להחמרת היובש בעין.

6. תרופות

מספר רב של תרופות עלולות לגרום לעין יבשה או להחמיר מצב קיים של יובש בעיניים. דוגמאות לכך הן תרופות נוגדות אלרגיה (אנטי-היסטמינים), תרופות משתנות המשמשות בטיפול ביתר לחץ דם, תרופות לשינה, תרופות למניעת הריון, נוגדי דיכאון ומשככי כאבים.

סימפטומים – כיצד נדע שיש לנו עין יבשה?

התלונות הקשורות בעין יבשה הן בעיקר תחושה של חוסר נוחות לעין, הרגשת צריבה, תחושת חול או גוף זר בעין, רגישות מוגברת לאור, ולעיתים רחוקות אף תחושת כאב. לפעמים באופן פרדוקסלי מורגשת דווקא דמעת מרובה, הנוצרת כמנגנון פיצוי לשינויים בהרכב הדמעות.  תלונות אלו מוחמרות בעיקר במהלך עבודה ממושכת מול מסך מחשב, קריאה, נהיגה, או שהייה בסביבה ממוזגת אויר. אנשים המרכיבים עדשות מגע עלולים להרגיש קושי גובר בהרכבת העדשות וצורך להסירן לאחר זמן קצר. בנוסף תיתכן ירידה באיכות הראייה ותנודתיות בחדות הראייה, בעיקר לקראת סוף יום העבודה.

כיצד נטפל בתסמונת העין היבשה?

אבחון מוקדם ומודעות לבעיה עשויים לעזור רבות בדרכי ההתמודדות עם תסמונת העין היבשה, ולשפר את איכות החיים של אלו הסובלים ממנה.
מודעות לבעיה ופניה לבדיקת רופא עיניים  – הופעת הסימפטומים שצויינו לעיל מחייבת פניה בהקדם להערכת רופא המשפחה שיכול לעזור בטיפול הראשוני ולהפנות בהמשך לבדיקת רופא עיניים.

תחליפי דמעות ותמיסות לחות ("דמעות מלאכותיות")

תמונה 3. תחליפי דמעות ללא חומר משמר באמפולות לשימוש חד-יומי.

תמונה 4. תחליפי דמעות ללא חומר משמר באמפולות לשימוש חד-יומי.

תמיסות אלו מכילות חומרים צמיגים המשפרים את לחות העין ומקילים במידה מסויימת על תחושת היובש והצריבה. קיימים תכשירים רבים כאלו בבתי המרקחת, ואין צורך במרשם רופא להשגתם. קיימים שני סוגים של תכשירים:
1. תחליפי דמעות עם חומר משמר – אלו מסופקים בבקבוק שניתן להשתמש בו למשך מספר שבועות מרגע הפתיחה. תכשירים אלו זולים, וניתנים ליובש קל בעיניים, כאשר תדירות השימוש היא של מספר פעמים ביום (בד"כ 3-4 פעמים).
2. תחליפי דמעות ללא חומר משמר – אלו מסופקים באמפולות קטנות לשימוש חד-יומי (תמונה 4). העדר חומר משמר מאפשר להשתמש בתכשירים אלו מספר רב יותר של פעמים ביום ולאורך זמן רב יותר. זאת מכיוון שאין בהם חומרים משמרים היכולים לעיתים לגרום לנזק למשטח הקדמי של העין. הם יקרים יותר אך מומלצים יותר לשימוש, בעיקר באנשים הסובלים מיובש בינוני עד קשה ונזקקים לטיפול ממושך.
בנוסף קיימים תחליפי דמעות בצורת משחות או ג'ל (תמיסה צמיגה יותר מהתמיסה הרגילה). אלו מתאימים במיוחד לשימוש לפני השינה ומעניקים לחות לעין במהלך השינה.

לאחרונה פותחו תכשירים לטיפול בעיניים יבשות המכילות תערובת של שומנים. שומנים אלו יעילים במיוחד לאותו סוג של תסמונת העין היבשה שבה יש בעייה בייצור המרכיב השומני של הדמעות, ובעיקר בדלקת עפעפיים ומחלת בלוטות השומן (MGD). השומנים בתכשירים אלו עשויים להקטין את החיכוך בין העפעפיים ומשטח העין, לעזור לריפוי פגמי אפיתל בקרנית ובלחמית, ולשפר את יציבות שכבת הדמעות.

תכשירים נוגדי דלקת

טבלה המציגה את התרופות המקומיות לעין יבשה

טבלה המציגה את התרופות המקומיות לעין יבשה

תסמונת העין היבשה כרוכה בנזק מסויים למשטח העין הקדמי, שכתוצאה ממנו נוצר תהליך של דלקת כרונית מתונה. דלקת זו מחמירה את תחושת הצריבה ואי-הנוחות המאפיינים את תסמונת העין היבשה. שימוש בטיפות המכילות תרופות נוגדות דלקת יכול להקל במידה רבה על התחושות הללו (ראה טבלה משמאל). תכשירים כאלו מכילים סטרואידים, והם ניתנים אך ורק ע"י מרשם של רופא עיניים, והם ניתנים לתקופה קצובה תוך מעקב רופא עיניים. זאת כדי למנוע תופעות לואי הקשורות לעיתים עם טיפול בסטירואידים.

התכשיר נוגד הדלקת הידוע ביותר הוא Restasis, והוא מכיל ציקלוספורין A, ונמצא כיעיל בטיפול בתסמונת העין היבשה במצבים מסויימים. גם תכשיר זה ניתן במרשם רופא, אך הטיפול בו ממושך.

תכשיר נוסף הוא משחת Protopic המכילה טקרולימוס. טקרולימוס הוא תרופה נוגדת דלקת המעכבת יצירת גורמי דלקת הנוצרים בלימפוציטים (תאי דלקת) מסוג T. תרופה זו יעילה ביותר לדיכוי תהליכי דלקת במשטח העין. היא קיימת בצורת משחה עורית, אך ניתן להשתמש בה גם בעיניים.

תכשיר נוסף שפותל לפני מספר שנים בארה"ב ועדיין לא נכנס לשימוש בארץ הוא Xiidra המכיר Lifitegras. חומר זה מונע את ההיצמדות של תאי דלקת מסוג לימפוציטים T לתאי הציפוי של הקרנית, ובכך מפחית את התהליך הדלקתי המאפיים את העין היבשה.

לחצו כאן למאמר סקירה שפרסמנו לאחרונה על טיפול נוגד דלקת הניתן בתכשירים מקומיים (בטיפות) לעין היבשה.

חסימת דרכי ניקוז הדמעות

תמונה 4. חסימת תעלת ניקוז הדמעות ע"י פלאגים מיוחדים.

תמונה 5. חסימת תעלת ניקוז הדמעות ע"י פלאגים מיוחדים.

בקצות העפעפיים נמצאים פתחים קטנים (כל פתח נקרא פונקטום), דרכם מתנקזות הדמעות דרך תעלות עדינות ומגיעות אל חלל האף. במצבים בהם קיים חוסר משמעותי בנפח הדמעות (כמו למשל בתסמונת סיוגרן) ניתן לחסום את פתחי הניקוז הללו. החסימה, הנקראת Punctal Occlusion, היא פעולה מרפאתית קלה ופשוטה לביצוע, ונעשית בעזרת אטמי סיליקון זעירים המוחדרים ע"י רופא העיניים אל פתחי תעלות ניקוז הדמעות (תמונה 5). פעולה זו מונעת את ניקוז הדמעות אל חלל האף, וגורמת להצטברות מעט הדמעות הקיימות בחולים עם יובש קשה על פני משטח העין. דבר זה מביא להקלה משמעותית בתחושת היובש והצריבה. פתרון זה אינו קבוע, מכיוון שהאטמים נפלטים עם הזמן מדרכי הדמעות תוך מספר חודשים. לכן יש לחזור על פעולה זו אחת למספר חודשים, במיוחד אם מרגישים בירידה בלחות בעיניים וחזרת הסימפטומים של יובש בעיניים.

טיפולים לעפעפיים ולבלוטות השומן

אחת הסיבות לעין יבשה היא חוסר במרכיב השומני של הדמעות. שכבת השומן מייצבת את הדמעות, מגדילה את מתח הפנים ומונעת את התאיידות המרכיב המימי של הדמעות. השומן מיוצר בבלוטות מייבומיאן הנמצאות בעפעפיים. דלקת עפעפיים כרונית מתאפיינת ביו השאר ביצירת שומן לא מסיס הסותם את פתחי הבלוטות, ומונע את הפרשת השומן התקינה אל הדמעות. ניתן להמיס את השומן ע"י חימום מקומי. מספר מכשירים פותחו בשנים האחרונות לטיפול בדלקת עפעפיים כרונית ובבלוטות השומן בעפעפיים.

טיפול ב-IPL לעין יבשה

תמונה 6. טיפול ב-IPL לעין יבשה.

ה- IPL הוא מכשיר המעביר גירוי אור חזק המלווה בחימום מקומי למספר שניות על העור מתחת לעפעף התחתון. לאחר הטפול הנמשך מספר שניות מרכיבים מסכה מיוחדת על הפנים המעבירה אור בעצמה פחותה מלווה בחימום מקומי לעפעפיים. החימום המקומי תורם להמסת השומן בבלוטות המייבומיאן וליציאתו מהבלוטות לדמעות (תמונה 6).

להלן ראיון מהתוכנית "חיים בריא" עם פרופ' רפי קרסו, עם הסברים על תסמונת העין היבשה, האבחנה והטיפול, והצגת ה- IPL כאחד הטיפולים האפשריים לעין יבשה על רקע חסימת בלוטות השומן בעפעפיים. מכשיר זה נמצא בהדסה, ומהווה אמצעי חשוב נוסף לטיפול בעין יבשה.

ה- Lipifolow הוא מכשיר המשלב לחץ מכני על העפעפיים עם חימום מקומי. שילוב של לחץ וחימום תורם לריכוך השומנים בבלוטות והפרשתם החוצה אל הדמעות.

בסיכום

יובש בעיניים הוא מצב נפוץ ביותר באוכלוסיה ואחת מן הבעיות הנפוצות בגוף האדם. מצב זה יכול לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים של הסובלים ממנו. בעזרת מודעות לסימפטומים של יובש בעיניים, ופנייה לרופא העיניים, ניתן לטפל במרבית האנשים הסובלים מתסמונת זו ולגרום להקלה משמעותית באיכות חייהם.

יש לכם שאלה? כתבו לנו ותקבלו תשובה אישית בדוא"ל מהרופא
קראתי והסכמתי לתנאי השימוש

שאלות גולשים

אדמומיות בעפעפיים 28/08/2020

שלום רב, זה יותר משבוע ימים אני סובלת מאדמומיות בעפעפיים וכנ"ל מתחת לעיניים וגם השקיות אדומות ונפוחות. עין שמאלית קצת אדומה, תחושה לא נעימה וקצת מגרד, הרופאה נתנה לי כדורים לאלרגיה ומשחה אנטיביוטית. האם עלי ללכת לרופא עיניים?מה זה יכול להיות?

שלום רב,

ברור שיש להיבדק ע"י רופא עיניים. התלונות שלך אינן ספיציפיות, ויכולות להתאים למגוון מצבים דלקתיים בעיניים, כגון עין יבשה, דלקת עיניים אלרגית, דלקת עפעפיים ומצבים רבים אחרים. רופא עיניים יבדוק אותך ויתאים לך את הטיפול המיטבי למצבך. לרופאי משפחה אין את הכלים לבדוק ולאבחן מצבים דלקתיים או מחלות כלשהן בעיניים.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

עין אדומה אלרגיה? יובש? 23/08/2020

שלום
בת 65 לאחר נתוח קטרקט בשתי עיניים לפני יותר משנתיים.קיים יובש בעיניים שמטופלים בטיפות סיסטיין ופלגים בעפעפיים תחתונים.עין שמאל תמיד אדומה. קיבלתי טיפות אנטביטיקה ללא שיפור. האם התפתחה לי אלרגיה לסיליקון של העדשה שהושתלה בניתוח הקטרקט ?

שלום רב,

לא, העדשה התוך עינית לא גורמת לתופעות אלרגיות על משטח העין. מה שמפריע לך הוא יובש בעיניים שמתפתח אחרי ניתוח קטרקט. התופעה נפוצה מאוד. הטיפול בה הוא תחליפי דמעות ונוגדי דלקת, אותם ירשום לך רופא העיניים.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

רסטזיס 21/08/2020

שלום,
האם אני יכולה להשתמש באותה אמפולה של רסטזיס פעמים ביום בוקר וערב?

קרן

שלום קרן,

כמובן. כל אמפולה של רסטאזיס היא רב פעמית אך חד יומית: ניתן להשתמש בה מספר פעמים ביום בשתי העיניים. המינון המומלץ הוא 2-3 פעמים ביום.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

עיניים יבשות ודלקות חוזרות 12/08/2020

היי, בן 41, אני סובל כל הזמן בעיניים מעייפות יתרה, גרד, אודם, צריבה, נימים מוגדלים ובולטים וכו'.
תחושת העייפות מלווה אותי כל היום ובערב זה מתגבר כמו כן בערב ישנה אדמומיות גדולה בעיניים.
טופלתי ומטופל לרוב עם משחות לילה וטיפול לצורך דלקות פה ושם אבל זה כל הזמן חוזר. טיפות / משחה מקסיטרול עוזר לדלקת / אלרגיה אבל זה כל חודש חוזר על עצמו.
איך ניתן לטפל?

שלום רב,

התלונות נשמעות כמו שילוב של תסמונת העין היבשה עם דלקת אלרגית של הלחמית. לכל אחד משני מצבים אלו, שיכולים להיות חופפים, יש סימנים וסימפטומים וטיפול מתאים. יחד עם זאת יש להבין שאין להם טיפול דפיניטיבי שפותר את הבעייה. מדובר במצבים כרונים שאין להם מרפא, וכל התרופות והטיפולים מעניקים הקלה חולפת בלבד.

הטיפול בעין יבשה ובמחלות עיניים אלרגיות נסקר בהרחבה בדפי אתר זה, ובתשובות הרבות שנתנו בדפי האתר במהלך השנים. אתה מוזמן לשוטט בדפי האתר ובתשובותי לשאלות הגולשים.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

יובש בעיניים 22/07/2020

בת 65 שנה סובלת מיובש בעיניים. אחרי ניתוח קטראקט בשתי העיניים. לפני שבוע הרכיבו פלאגים בשתי העיניים בעפעפיים התחתונות. בבדיקת רופא עיניים נאמר שכרגע אין יובש. אך למרות זאת אני מרגישה ראיה מטושטשת מדי פעם למרות ההקפדה שלי בטיפטוף טיפות עיניים סיסטיין, 6 פעמים ביום. העפעפיים שלי אדומות האם כדאי לבצע פלאגים גם בעפעפיים העליונות או פתרון אחר ?

שלום רב,

כאשר מבצעים חסימת תעלות הניקוז (פלאגים) עדיף לסגור את כל 4 התעלות, גם של העפעפיים העליונות. סגירת הפתחים התחתונים בלבד לא משיגה אפקט משמעותי. זאת בהנחה שאת באמת סובלת מיובש קשה בעיניים.

אם לעומת זאת את סובלת בעיקר מדלקת בעפעפיים, הרי שאין מקום להתקנת פלאגים כלל. במקרה זה הטיפול כולל הגיינת עפעפיים, תחליפי דמעות, טיפות המכילות נוגדי דלקת, וטיפולי חימום מקומי כגון IPL.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

שנתיים אחרי השתלה מח עצם אלוגני וכנראה gvhd בעיניים 19/07/2020

אני בת 52, וסובלת כבר 6 חודשים עם יובש קשה בעיניים, קושי לקרוא ספרים ועיטונים (הראיה תמיד היה בסדר). יש לי cataracts ב שני עיניים כנראה מה steroids שאני לוקחת כבר שנים. מה אפשר לעשות לעזור ליובש ? טיפות עיניים לא כל כך עוזר. האם קיים רופא עיניים שמכיר ומבין gvhd בעיניים? תודה

(. אני סובלת/ סבלתי מgvhd באיזורים אחרים בגוף)

שלום רב,

הטיפול היעיל ביותר ליובש קשה בעיניים, ובמיוחד כמו שלך הנגרם לאחר השתלת מח עצם, הוא חסימת תעלות הניקוז של המדעות. פעולה זו נקראת Punctal occlusion. בפעולה זו מכניסים אטמי סיליקון זעירים לפתחי תעלות ניקוז הדמעות (הנמצאים בקצה העפעף בחלק הקרוב לאף).

מומלץ ל]נות למומחה לקרנית שיבדוק אותך, ויתן לך מרשם לרכישת אטמים אלו.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

יובש בעניים 05/07/2020

אני בת 50 עם בעיית קרוטאקונוס, משתמשת בעדשות מגע קשות נושמות, אני בערך כשנה בתהליך התאמה של עדשות מגע סקיראליות אצל אופטקאי נפלא בשם אביר בצפת,(המלצה מעולה שלך) האמת הוא היגיע למספר ולרמת ראיה מצויינת,אלא שיש לי בעייה לאחר יום או יומיים אני מרגישה לחץ בעניים צריבה ואי נוחות ואי סיבולת, ובתקופה האחרונה אני לא יכולה להרכיב גם את העדשות הרגילות בגלל יובש קיצוני בעניים
א. מה הפתרון ליובש הקיצוני (אני משתמשת בתחלפי דמעות מכל הסוגים כולל קפסולות קטנות ולא עוזר )
ב. האם זו הסיבה לחוסר נוחות והתאמה לעדשות הסקיראליות?

שלום רב,

הסיבה לצריבה ולאי נוחות בשימוש עם כדשות מגע יכולה להיות דלקת אלרגית או יובש בעיניים או שילוב שלהם. ניתן לטפל בכך ע"י טיפול  מקומי נוגד דלקת (טיפול מקומי בטיפות של סטרואידים במינון נמוך או טיפות המכילות אנטי-היסטמינים). מומלץ לפנות לרופא עיניים למתן הטיפול.

אם היבה היא יובש קשה, ניתן לבצע חסימת תעלות ניקוז הדמעות (punctal occlusion) ע"י אטמי סיליקון זעירים.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

יובש חזק בעיניים וסנוור קשה מאוד 29/06/2020

יש לי יובש חזק בעיניים וסנוור קשה מאוד,
ניסיתי המון לקחת טיפות ועוד כל מיני דברים לריפוי בהתחלה זה עזר ואח"כ כבר לא כי העין התרגלה,
יש ימים שאני לא מצליח לפתוח את העין מרוב יובש, מה אני יכול לעשות בענין? זה מאוד חשוב לי ומנסה למצוא דרך ריפוי.
תודה רבה!

שלום רב,

הטיפול ביובש בעיניים מתחיל עם ביקור אצל רופא עיניים מומחה לקרנית. יש לברר את הסיבות ליובש, בחלקן ניתן לטפל. אם לדוגמא יש לך תסמונת סיוגרן (מחלה אוטואימונית עם פגיעה בבלוטות הרוק והדמעות ודלקת פרקים) ניתן לעזור לך ע"י טיפול סיסטמי במחלה.

הטיפול ביובש קשה כולל תחליפי דמעות ללא חומרים משמרים, טיפול מקומי בנוגדי דלקת שונים, וחסימת תעלות ניקוז הדמעות בעזרת אטמי סיליקון (punctal occlusion).

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

יובש בעין 28/06/2020

היי,
שאלה לי… חסימת תעלת ניקוז הדמעות היא טיפול שכל רופא עיניים בקהילה מבצע או שעליי לשלם לרופא פרטי?
כל רופאי העיניים בקבילה ממליצים על תחליפי דמעות ורק רופאי העיניים הפרטיים הציעו לי את האופציה של הפקקים

שלום רב,

כל רופא עיניים צריך לדעת לבצע פעולה זאת. בפועל - פעולה כזאת מבוצעת בעיר ע"י רופאי עיניים מומחים לקרנית. ניתן לבצע את הפעולה גם במרפאות העיניים הציבוריות במרכזים הרפואיים בהם יש מומחה לקרנית.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

פאציאליס ותחליף דמעות 20/06/2020

בעקבות הפאציאליס אני זקוק לתחליף דמעות לזמן ממושך. טיפות בשם "לייטירס" הינו נמצא בסל התרופות ומסופק לי ללא הגבלה וללא תשלום, לעומת טיפות בשם "סיסטיין" – ללא חומר משמר – שמסופק לי בק"ח כללית בעלות 68.53 ש"ח לבקבוקון של 10 מ"ל.
אינני "קמצן" אך חשוב לי לדעת אם ניתן לקבל אותן מטרות בשני סוגי הטיפות? או אולי אלטרנטיבות אחרות הקיימות בסל התרופות?

שלום רב,

בתכשיר הנקרא "לייטירס" יש חומר משמר, ולכן אינו מומלץ לשימוש ממושך כתחליף דמעות. גם ב"סיסטיין" יש חומר משמר, אמנם מסוג אחר, אך עדיין זהו חומר משמר.

תכשירים ללא חומר משמר משווקים בד"כ באמפולות או בקבוקונים קטנים המכילים 0.5-1.0 מ"ל , מה שנקרא mini-dose units. בכל בקבוקון יש מפסר טיפות, והוא טוב לשימוש מספר פעמים, אך מרגע פתיחתו יש לסיים את השימוש בו תוך 12-24 שעות. דוגמאות לתכשירים כאלה: טירס נטורל פרי, היפוטירס, איירוניק.

תכשירים אחרים נמצאים בתוך בקבוק גדול עם לחיץ טלסקופי בחלקו האחורי ופיה ארוכה בחלקו הקדמי, וניתן להשתמש בהם מספר שבועות. דוגמאות: הילוקומוד, הילוג'ל.

חשוב להבין שלא מדובר ב"תרופות" אלא בתכשירי מדף (OTC) שאינם מצריכים מרשם רופא. מחירם אינו תוצאה של היכללות בסל התרופות, אלא תוצאה של הסכמים בין היבואנים ובין קופות החולים ורשתות הפארם השונות.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

לתיאום בדיקת התאמה חינם

השאירו פרטים ונחזור אליכם