כאשר מדברים על "דלקת של העין" מתיחסים בד"כ לכך שהעין אדומה, העפעפיים נפוחות, ושיש הפרשה כלשהיא בריסים והעפעפיים. אולם המושג "דלקת" הוא מושג רחב ביותר, הכולל מספר רחב מאוד של מחלות בלחמית ובקרנית. חלקן הן מחלות קצרות מועד, המופיעות לפתע, ונגרמות ע"י זיהומים שונים בחיידקים או וירוסים. מחלות אלו חולפות בד"כ מעצמן, ולעיתים מצריכות טיפול קצר בתכשירים מקומיים המכילים אנטיביוטיקה, סטרואידים או תחליפי דמעות. לעומתן, חלק מהדלקות הן על רקע לא זיהומי, והן קשורות במצבים אלרגיים או בשינויים בשכבת הדמעות. האבחון והטיפול במחלות אלו יותר מורכב, מתמשך, ומחייב מעקב אצל מומחה למחלות קרנית.
העין היא איבר חיצוני החשוף דרך קבע למזהמים רבים. מרבית המזהמים חודרים ללחמית ע"י מגע של הידיים שלנו בעיניים, תוך כדי שפשוף העיניים עם אצבעות שנגעו קודם לכן במשטחים מזוהמים. דלקת זיהומית של הלחמית יכולה להיגרם ע"י חיידקים או ע"י וירוסים. רב הדלקות ניתנות לאבחון וטיפול ע"י רופא המשפחה או רופא הילדים. במיעוטן, כאשר התהליך מתמשך ולא מגיב לטיפול, או כאשר יש סיבוכים המערבים גם את הקרנית, יש צורך בהפנייה לרופא עיניים המומחה במחלות הקרנית.
דלקת חיידקית של הלחמית מתבטאת בעין אדומה ודביקה, מופיעה בצורה חדה, עם תלונות של גרד, צריבה או תחושת דביקות בעיניים. בד"כ אין תלונות על ירידה בראייה. בד"כ עין אחת מעורבת בתחילה, ולאחר זמן של שעות או ימים מתפתחת דלקת גם בעין השנייה. בד"כ קודם לכך מגע עם אדם אחר בסביבה הקרובה שסבל מדלקת בעיניים.
העפעפיים נפוחות, הלחמית גדושה ואדומה, וקיימת הפרשה מוגלתית סמיכה בין העפעפיים ועל הריסים (תמונה 1). לעיתים קרובות העפעפיים עצמן מעורבות בדלקת. בד"כ הקרנית אינה מעורבת ולכן אין ירידה משמעותית בראייה. ההפרשה עלולה לגרום לירידה קלה וחולפת בראייה. כאשר יש ירידה בראייה בנוכחות עין אדומה ומפרישה, יש לשלול מעורבות של הקרנית, ולבדוק אם אין כיב בקרנית.
רוב הדלקות החיידקיות חולפות מעצמן תוך מספר ימים ללא טיפול. ניתן לטפל בדלקת חיידקית של הלחמית ע"י טיפות או משחה אנטיבוטית כגון משחת סינטמיצין (המכילה כלורמפניקול), משחת טוברמיצין או משחת חומצה פוסידית.
אם הדלקת לא מגיבה לטיפול, ניתן לקחת דגימה מההפרשות לבדיקת חיידקים (תרבית). כ"כ יתכן שמדובר בדלקת ויראלית. זיהום ממשוך שלא מגיב לטיפול מחייב הפניה לרופא עיניים.
תמונה 2. דלקת ויראלית מתחילה בעין אחת ועוברת אח"כ לעין השניה.
וירוסים רבים עלולים לגרום לדלקת של הלחמית. דלקת ויראלית של הלחמית דומה לדלקת חיידקית בהבדל עיקרי אחד: ההפרשה היא בד"כ מימית צלולה ולא מוגלתית סמיכה, כמו בדלקת חיידקית. הדלקת מתחילה בד"כ בעין אחת, ועוברת לאחר יום או מספר ימים לעין השניה (תמונה 2). לעיתים תיתכן מחלת חום במקביל להופעת הדלקת בלחמית, ולעיתים תיתכן במקביל דלקת ויראלית של דרכי הנשימה העליונות.
הסימנים בבדיקת העין כוללים נפיחות העפעפיים, אודם של הלחמית, הפרשה מימית, ולעתים קרובות גם דימומי נקודה זעירים בלחמית. הפורניקס התחתון (השקע שבין העפעף התחתון והעין) יכול להכיל גבשושיות עדינות בעלות שטח פנים חלק הנקראים follicles (זקיקים) (תמונה 3). לעיתים מופיעות ארוזיות נקודתיות (אזרים של חוסר אפיתל) בקרנית. בלוטת הלימפה שלפני תנוך האוזן יכולה להיות מוגדלת, במיוחד בילדים עם דלקת ויראלית של הלחמית.
מרבית הדלקות הויראליות של הלחמית עוברות מעצמן ללא טיפול. ניתן להקל על תחושת הצריבה בעיניים ע"י שטיפה עם תחליפי דמעות ללא חומרים משמרים, וע"י ניקוי תכוף של ההפרשות בריסים ובעפעפיים. לעיתים ניתן להוסיף טיפול אנטיביוטי בטיפות כדי למנוע הדבקה משנית בחיידקים.
אחד הסוגים הקשים והממושכים של דלקת ויראלית של הלחמית נגרם ע"י וירוס מסוג ה- Adeno. וירוס זה מופיע בצורה מגפתית, בעיקר במקומות בהם נמצאים בני אדם בצפיפות, כמו גני ילדים, קייטנות או מחנות נוער. דלקת זו פוגעת בלחמית וגם בקרנית, ולכן היא נקראת Epidemic Kerato-Conjunctivitis או בקיצור – EKC. דלקת זו נמשכת כ- 2-4 שבועות בשלב האקוטי, והיא מתבטאת בעין אדומה מאוד, הפרשה מרובה, תחושת צריבה ולעיתים כאב בעיניים, ולעיתים גם ירידה ניכרת בראייה, על רקע הופעת תסנינים דלקתיים בקרנית. כ"כ תיתכן צמיחה של קרום דלקתי בחלק הפנימי של העפעפיים ואפילו ארוזיה בקרנית. סוג נוסף של דלקת ויראלית בלחמית הנגרמת ע"י וירוס ה- Adeno פוגע במיוחד בילדים וכרוך גם בדלקת של הגרון. סוג זה נקרא Pharyngo-Conjunctival Fever או PCF.
לאחר השלב האקוטי של דלקות בלחמית הנגרמות בגלל וירוס ה- Adeno (בעיקר ב- EKC), יתכן בחלק מהאנשים מהלך ממושך של מספר חודשים, שבו נמצאים תסנינים דלקתיים בשכבות השטחיות של הקרנית (תמונה 4). תסנינים אלו עלולים לגרום להפרעה בראייה, לעיוותים, הילה וסינוור, בייחוד בראיית לילה. מחלה זו מחייבת הפנייה לרופא עיניים המומחה במחלות קרנית. לעיתים יש צורך בטיפול ממושך בטיפות סטרואידים לעיניים כדי לסלק את התסנינים הדלקתיים בקרנית.
דלקות לא זיהומיות הם תהליכים כרוניים של דלקת בלחמית בעוצמה מתונה, הנגרמות על רקע אלרגי או על רקע של תסמונת העין היבשה. דלקות אלו מאופיינות במהלך ממושך, בתחושת אי נוחות, צריבה, גרד, דקירות, יובש, תחושת גוף זר או תחושת חול. המהלך שלהן אינו חד וסוער אלא איטי וממושך. בד"כ מחלות אלו מחייבות הפנייה לרופא עיניים, ורצוי למומחה במחלות קרנית.
דלקות אלרגיות של הלחמית הן תוצאה של חשיפה לגורמי אלרגיה הנמצאים באויר או בסביבתנו הקרובה (אבקני פרחים, חלקיקים מפרוות בעלי חיים, זיהום תעשייתי, אבק הבית, חומרי קוסמטיקה וחומרי כביסה). בנוסף קיימת נטייה גנטית למחלות אלרגיות, והשילוב בין הנטייה הגנטית וגורמי האלרגיה מביאים בסופו של דבר למחלת עיניים אלרגיות.
דלקות אלרגיות של הלחמית מאופיינות במהלך ממושך, בתלונות של גרד בעיניים, באודם קל, ובהפרשה רירית מהעיניים המופיעה בעיקר בבקרים. בבדיקת העיניים ניתן לפעמים למצוא גבשושיות קטנות בעלות שטח פנים גס, בחלק הפנימי של העפעף העליון, הנקראות פפילות (תמונה 5). הפפילות יכולות להיו קטנות ורבות, במצבים הקלים יותר, או גדולות וגסות, במצבים הקשים והכרוניים.
קיימות מספר סוגים של דלקות אלרגיות: דלקת אלרגית עונתית או כל-שנתית, דלקת של פפילות גדולות (GPC), דלקת אביבית (VKC) ודלקת אטופית של הקרנית והלחמית (AKCׂׂ). לכל אחת מהדלקות הללו מאפיינים שונים, שנסקרו בהרחבה בדף אחר באתר זה. הטיפול במחלות אלרגיות של הלחמית כולל מספר דרגות, החל מהטיפול בתכשירים אנטי-היסטמיניים במצבים הקלים, ודרך טיפול בסטרואידים ובתכשירים אימונו-מודולאטוריים (כגון טאקרולימוס) במצבים היותר קשים.
לקריאה נוספת על דלקות אלרגיות של הלחמית באתר זה – לחץ כאן.
תסמונת העין היבשה גורמת גם היא לדלקת כרונית בעצימות נמוכה בעיניים. מדובר באיד המצבים השכיחים ביותר באדם. תסמונת זו במתטאת גם כן בתחושת גיורי מתמדת בעיניים, תחושת גוף זר, אי נוחות, דקירות או צריבה. לעיתים יש אודם קל בעיניים, אך בד"כ העיניים שקטות ולבנות. בד"כ אין הפרשה במצבים אלו. תיתכן אי נוחות רבה בקריאה ממושכת או בעבודה ממושכת מול מסך מחשב, או בשהייה באיזור עם מיזוג אויר. לעיתים יתכנו תלונות של תנודתיות בחדות הראייה, הגוברות לקראת הערב או לקראת סוף יום העבודה.
אבחון תסמונת העין היבשה נעשה ע"י מספר בדיקות:
1. בדיקת שירמר (רצועת נייר לכמוס המונחת בין העפעף התחתון והעין ומודדת את כמות הדמעות, תמונה 6).
2. בדיקת משך שבירת דוק הדמעות בעיניים פתוחות (ע"י הזלפת חומר צבע הנקרא פלואורסצאין לעיניים, פתיחת העיניים, וצפייה בפרק הזמן העובר עד ליצירת פתחים בשכבת הדמעות המודגמת ע"י הפלואורסצאין).
3. בדיקת גובה שכבת הדמעות המצטברת בין קצה העפעף התחתון והלחמית (מניסקוב הדמעות).
4. בדיקת שלמות שכבת תאי האפיתל של הקרנית (הופעת חוסרים נקודתיים של תאי אפיתל מלמדת על יובש ניכר בעיניים).
הטיפול בתסמונת העין היבשה כולל מספר דרגות. בשלב ראשון ניתנים תחליפי דמעות ללא חומרים משמרים. כאשר היובש בעיניים ניכר וכרוך בדלקת משמעותית, ניתן לטפל בתכשירים מקומיים נוגדי דלקת, כגון סטרואידים (אותם ניתן לתת לפרקי זמן קצרים) או ציקלוספורין A (הידוע גם כ- Restasis, אותו ניתן לתת במשך חודשים ושנים). ביובש קשה מאוד לעיניים ניתן לטפל ע"י חסימת דרכי הדמעות. זוהי פעולה מרפאתית קצרה ופשוטה, בה מוחדרים אטמי סיליקון זעירים לפתחי תעלות הניקוז של הדמעות הנמצאות בקצות העפעפיים.
אחד הסוגים שלתסמונת העין היבשה הוא תסמונת ע"ש Sjogren. זוהי מחלה אוטואימונית, שבה מופיעים נוגדנים עצמיים הפועלים כנגד בלוטות הדמעות, בלוטות הרוק והפרקים. כתוצאה סובלים אנשים אלו מיובש בעיניים, יובש בפה ודלקת פרקים. הטיפול במצב זה הוא רב-תחומי, וכולל רופא עיניים המומחה למחלות קרנית, רופא שיניים המומחה ברפואת הפה ובמחלות בלוטות הרוק, וראומטולוג. הטיפול בתסמונת זו בעיניים כולל מתן קבוע של טיפות Restasis המכילות ציקלוספורין A, חסימת דרכי הדמעות (Punctal Occlusion), ומתן תכוף של תחליפי דמעות ללא חומרים משמרים.
לקריאה נוספת על תסמונת העין היבשה באתר זה – לחץ כאן.
מעוניינים לבצע ניתוח הסרת משקפיים בלייזר אך אתם לא יודעים האם אתם מתאימים? לבדיקת התאמה חינם השאירו פרטים אצלנו באתר ואחד מניציגנו יחזור אליכם.
שלום ד״ר.
לפני כחודשיים הייתי בויאטנם וכידוע המים שם מזוהמים התחילה לי דלקת
חריפה בעין אחת שעברה לעין השניה. המצב של העיניים שלי החמיר עד שהן כמעט לא נפתחו במשך 3-4 ימים. פניתי לרופא עיניים הוא נתן לי משחה ,שלא הפסקתי להשתמש בה, ועד היום חודשיים לאחר המקרה, הדלקת שלי לא עברה. ניסיתי למרוח שום, להניח תה לסחוט לימון וכלום לא עזר.. כיום הדלקת אמנם לא חמורה כמו פעם אבל העין שלי מגרדת וקשה לי עדיין לפתוח את העיניים בבוקר עם אדימות קלה. מה עליי לעשות עוד?
העין כואבת ואדומה ומעט נפוחה ורגישה לאור, אין לי הפרשות , ניקיתי את האזור במי תה , שעוזר לזמן קצר מה עושים?
אורה
שלום ד"ר,
בת 27, בריאה. כבר חודש ימים הופיע לי מוקד אדום בלחמית טמפורלית של עין שמאל. המוקד ורוד כהה עם ורידים ונימים בולטים מזה חודש ימים ללא שינוי. שבועיים אחרי הופעת הכתם הלכתי לרופאת עיניים שטענה לדלקת אוטואימונית ונתנה לוטמקס לשבוע אך ללא הועיל. אחרי שבוע חזרתי שוב ושקלו לתת לי FML אך המליצו לי לחכות שבוע בלי שום טיפול. היום אני שבוע ללא טיפול ואף ישנה החמרה- התפשטות האודם בלחמית מכיוון מטה למעלה. 2 רופאים, אותה אבחנה ושום דבר לא עוזר. אני ממש מיואשת ובעיקר פוחדת שאבחנו אותי לא נכון. מה זה יכול עוד להיות? לציין ששום סימפטום עיני/סיסטמי נלווה לסיפור מלבד יובש קל באותה העין. אני מודה לך מראש על כל כיוון או עזרה.
שלום,
אני בת 28 בהריון בחודש שביעי לפני שבוע התחילה לי דלקת בעיינים הייתי פעמיים במיון ונאמר לי שזה דלקת ויראלית ,
בנוסף בצד ימין יש לי חתיכת שומן שהייתה לי מקודם אך התנפחה מאוד , אתמול בביקורת הביאו לי טיפות אף אם אל ליקופילם וגנטיל , המצב החמיר עוד העין השנייה גם נדבקה והמצב ממש לא נראה טוב , מה אני עושה במצב כזה ? יש צפי שזה יעבור ? אמרו לי חודש.. מאןד קשה המצב הזה , האם יכול להשפיע על העובר ? מיואשת ):
נטע
לבני בן שנתיים וחצי התחילה דלקת בעין לפני כשבוע. הדלקת התחילה להשפיע על 2 העיניים. בהתחלה נתנו לו טוברקס, וכעת התחלנו מקסיטרול טיפות. במידה ויש שיפור במצבו האם ניתן להפסיק בהדרגה את הטיפול או שעדיף לסיים טיפול של 5 ימים על מנת שלא יחזור שוב (בעקבות אורך המחלה עד כה). מהו הזמן המינימלי להפסקת הטיפול באופן הדרגתי?
אחרי תקופה ארוכה שטופלתי בתופעת העין היבשה הסתבר שאני סובלת בנוסף מדלקת אלרגית בלחמית העין נרשמה לי משחת פרוטופיק 3% שהיא משחת עור מעשית לא ניתן להשתמש בתוך העין אלא רק על העפעף. אודה על תשובתך.
עדנה
שנה שלמה אני סובלת מאדמומיות ורגישות בעיניים (הרגשה שיש לי משהו בעין) בייחוד עין ימין, פניתי לרופא
פעמיים וטופלתי עם כמה סוגים של טיפות עניים.
עכשיו עין ימין שלי כל הזמן אדומה (נראה כמו שטף דם) ויצא לי נקודה לבנה בצד שמאל של העין.
מה אפשר לעשות?
שלום רב, אני בת 20 חיילת בצבא. לפני כחודשיים התחילו לי גירודים בעין, אדימות ונפיחות שעד היום נמשכים. פניתי למיון לבדיקת רופא עיניים ומהבדיקה מסרו כי יש לי דלקת בלחמית העין. אני מקפידה על הטיפול שנתנו לי והוא טיפות לעיניים. השתמשתי במשך 10 ימים בטיפות סטרודקס. ובמקביל באופטילסט שעד היום אני שמה, אך המצב לא השתנה ועדיין אני סובלת מגירודים בעפעף המלווה בנפיחות עד כדי כך שהעין שלי סגורה. העניין היותר מתסכל הוא שזה מופיע בהתקפים ואני לא יכולה לצפות לכך מתי תתנפח לי העין. מה אני עושה לטיפול בדלקת?
אושרית
שלום רב,
אני בן 18, ולפני בערך 5 שנים העיניים שלי התחילו להיות אדומות ולא הצלחתי לפתוח אותן באור.
בהתחלה זה היה מגיע בשתי העיניים והכאב היה עצום בחשיפה לשמש, זה היה מגיע בהפסקות של בערך שבועיים ונמשך בערך יומיים שלושה ואז עובר כאילו כלום לא קרה וחוזר מאוחר יותר.
הלכתי למומחים, הרוב לא זיהו את הבעיה ואמרו לי "כמו שזה בא זה ילך" ואני עדיין עם זה..
ניסיתי הרבה טיפות וכעט אלה שאני איתם נקראות וולטרן אופטה, אבל עדיין כל חודש בערך זה מגיע ליומיים שלושה ומשבית אותי לחדר חשוך, זה מגיע כל פעם בעין אחרת וברמות כאב שונות, לפעמים אני מסוגל לראות בשמש ולפעמים לא, ואין פגיעה בראיה.
יש לך מושג עם מה אני מתמודד ומה אני יכול לעשות עם זה ?
אשמח לעזרה
אופיר
העיניים של אבא שלי דומעות צורבות .ועור העפעפיים נדבקות לגלגל העין .האם זה דלקת ,ומהו הטיפול לכך .נאמר לאבי שיש לו גם תחילת קטרט האם יש קשר למצב שבה העין נמצאת
אלי
השאירו פרטים ונחזור אליכם