הזגוגית

מבנה הזגוגית

הזגוגית (Vitreous) מרכיבה כ-80% מנפח העין, ובכך היא מהווה את המבנה הגדול ביותר בין הרקמות המרכיבות את העין (תמונה 1). זהו ג'ל שקוף המורכב מ- 99% מים, והשאר מורכב מקולגן ומחומצה היאלורונית. סיבי קולגן ארוכים נמצאים בתוך רשת של חומצה היאלורונית, המייצבת את סיבי הקולגן, ונותנת לזגוגית את תכונות הג'ל.

במרכז הזגוגית נמצא איזור בצורת תעלה או חלל מוארך, שהוא שריד של כלי דם עובריים שחיברו בעין העוברית את עצב הראיה עם העדשה. לאחר נסיגתם, נוצרת תעלה זו, הנקראת Cloquet's canal והמכילה בעיקר נוזל ללא סיבי קולגן (תמונה 2).

חלקה החיצוני של הזגוגית שבא במגע עם הרשתית נקרא קליפת הזגוגית (cortex) והוא מורכב מסיבי קולגן יותר דחוסים. החלק הקדמי של הזגוגית הצמוד להיקף הרשתית נקרא בסיס הזגוגית (vitreous base). זהו איזור דחוס ביותר שלן סיבי קולגן, המכסה את קצה הרשתית (איזור הנקרא ora serrate) וצמוד בחוזקה לרשתית (תמונה 2).
הזגוגית אחוזה בחוזקה לרשתית באיזור בסיס הזגוגית, וכן סביב עצב הראיה ובאיזור הפוביאה.

מעוניינים לבצע ניתוח הסרת משקפיים בלייזר אך אתם לא יודעים האם אתם מתאימים? לבדיקת התאמה חינם השאירו פרטים אצלנו באתר ואחד מניציגנו יחזור אליכם.

תפקידי הזגוגית

תמונה 2. מבנה הזגוגית.

1. מילוי החלל הפנימי בעין, ומניעת הפרדות הרשתית מדופן העין.
2. בלימת זעזועים המועברים מהחלק הקדמי של העין; מניעת עיוות מכני של גלגל העין בזמן טראומה.
3.מחסום בפני תנועת חומרים ותרופות מהמקטע הקדמי של העין, בשל תנועת הדיפוזיה האיטית בתוך הג'ל.
4. העברת אור ללא הפרעה וללא תשבורת אל הרשתית.

שינויים עם הגיל

הזגוגית עוברת שינויים ניכרים במהלך החיים. הזגוגית עוברת פירוק של הג'ל, בתהליך הנקרא התנזלות. תהליך זה מתרחש בעיקר במרכז הזגוגית, שם ריכוז הקולגן הוא נמוך. עם הגיל עולה בהדרגה האיזור הנוזלי של הזגוגית. תהליך זה הוא תוצאה של יצירת קשרי צילוב המתפתחים עם הגיל בין סיבי קולגן סמוכים, תהליך הגורם להתאחדות של סיבי קולגן, להופעת עכירויות בזגוגית, ולפגיעה במבנה הרגיל של הג'ל. בהדרגה מופיעים כיסים נוזליים בתוך מרכז הג'ל. כאשר חלל זה גדול דיו, עוברת הזגוגית תהליך של תמט, והחלק האחורי של הזגוגית קורס ונופל כלפי מרכז חלל הזגוגית, תוך כדי התנתקות מהרשתית.

תהליך זה נקרא התנתקות אחורית של הזגוגית (posterior vitreous detachment). זהו תהליך שכיח המתרחש עם הגיל. בתהליך זה נוצרות עכירויות בזגוגית, הנראות כזבובים, יתושים או נקודות המרחפות בשדה הראיה, והנקראים floaters. תהליך הפרדות הזגוגית מהרשתית עלול לגרום לעיתים להופעת קרע בהיקף הרשתית. קרע כזה עלול בהמשך להתפתח להפרדות הרשתית.

יש לכם שאלה? כתבו לנו ותקבלו תשובה אישית בדוא"ל מהרופא

שם (חובה, אפשר בדוי)

אימייל (חובה, לא יוצג באתר)

נושא השאלה (חובה)

השאלה (חובה)

קראתי והסכמתי לתנאי השימוש

שאלות גולשים

הילה מאורות בלילה ומריחת האור, טשטוש שלטים מוארים ועיוות תאורה של פנסים. 23/07/2019

שלום רב

אני לאחר ניתוח ויטרקטומי לפלוטרס בלבד. הניתוח עבר בהצלחה ברוך השם אבל נוצרה לי בעיה בלילה בעיוות אורות והילה. התאורה כמו פריזמה כלפי מטה ושמאלה.
נבדקתי ע"י המנתח שטוען שהכל בסדר. אופטימטריסט מוסמך בדק אותי ומצא ציצלינדר 1- ו 1/4- מספר. האם הצילינדר הינו הבעיה לעיוות האורות ולטשטוש בלילה?

תודה רבה

אבי

שלום רב,

אנשים רבים סובלים מפלוטרס. נדיר שעוברים ניתוח בגלל סיבה זאת.

אם החלטת לעבור ניתוח לפלוטרס בלבד, ועכשיו אתה סובל מהילות, מריחת אורות ועיוותים בראיית לילה - הרי שברור לך שההחלטה לעבור את הניתוח לא היתה חכמה במיוחד. הצילינדר אינו הסיבה לתלונות שלך. לתלונות שלך יכולות להיות סיבות רבות, החל בגודל האישון, דרך עכירויות בעדשה (קטרקט), ועד לשינויים ברשתית. אם המנתח אומר שהכל בסדר, ספק רב אם תמצא הסיבה לעיוותים בראיית לילה.

אתה יכול לנסות ולהשתמש בטיפות הגורמות לכיווץ האישון (אלפגאן, פילוקרפין וכו') כדי לנסות ולהקטין את העיוותים. אפשרות אחת היא להדליק את תאורה בתוך הרכב (ליד המראה המרכזית) בנהיגת לילה, כדי לכווץ במקצת את האישונים.

אני מקווה שאנשים רבים אחרים שסובלים מפלוטרס ילמדו מהפוסט הזה, ולא יעשו מה שעשית.

בברכה,