התקשרו אלינוהרפס של הקרנית
נגיף ההרפס סימפלקס עלול לפגוע בחלקים שונים של העין. הוא נמצא ברוב האנשים במצב רדום, ומתעורר בעקבות מחלה או מצבי דחק. נגיף ההרפס יכול לגרום לכיב או לבצקת של הקרנית, ובהמשך עלולה להתפתח צלקת עם כלי דם הגורמים לירידה בראיה. טיפול בתרופת האציקלוויר עשוי לעצור את ההתקפים ולמנוע את ההצטלקות בקרנית.
הרפס של הקרנית נגרם ע”י נגיף ההרפס סימפלקס. הנגיף יכול להדביק בהתקפים חוזרים ונשנים חלקים שונים של משטח העין, כולל הקרנית והלחמית, ולגרום דלקת והצטלקות של הקרנית. בניגוד למצבים אחרים בהם וירוס או חיידק מדביק באופן ישיר את הקרנית, כאן אופן ההדבקה שונה. וירוס ההרפס נמצא במרבית האנשים במצב רדום בגנגליון (מרכז עצבי) של העצב החמישי, שסיביו מגיעים אל העין, ומעניקים את התחושה למשטח העין (תמונה 1). התעוררות הנגיף מסיבות שונות גורמת במקרים רבים לפריחה שלפוחיתית באיזור השפתיים.
תמונה 1 – סיבי העצב החמישי דרכם מגיע הנגיף לעין.
תמונה 2. צלקת וכלי דם בקרנית לאחר הרפס
אולם במקרים מסוימים, אותו נגיף עלול להגיע אל העין ולגרום לתהליך דלקתי-זיהומי קשה בקרנית. תהליך זה עלול לערב חלקים שונים של המקטע הקדמי של העין, בעיקר את הקרנית והלחמית, ולגרום למספר מצבים ומחלות. טווח המצבים הללו הוא רחב, ויכול להתחיל מדלקת קלה שניתנת לטיפול וריפוי מלאים, ועד למצבים המסכנים את הראיה. מחלת ההרפס בקרנית עלולה להיות מחלה כרונית, הגורמת לצלקות בקרנית ולירידה משמעותית בראייה. צלקות בקרנית הנגרמות מהרפס הן אחת הסיבות להשתלות קרנית במבוגרים (תמונה 2).
