חסכו מעל 1,000 ש"ח על משקפיים ועדשות וקבעו ייעוץ חינם עם פרופ' אבי סלומון,
לחצו כאן
תמונה 1. קרטוקונוס מתקדם במבט מהצד.
האבחון של קרטוקונוס נעשה ע"י שילוב של מספר בדיקות. בד"כ הראשון שחושד בקיום קרטוקונוס הוא האופטומטריסט. בד"כ גיל ההופעה של הקרטוקונוס הוא לקראת סוף העשור השני, כאשר מתחילות תלוהנות של ירידה גוברת בחדות הראייה בעין אחת או בשתי העיניים. ממצאים חשודים בבדיקת המשקפיים ע"י האופטומטריסט, כגון עלייה חדה בצילינדר, ומציאת רפלקס מוזר בצורה מספריים במהלך בדיקת הרטינוסקופיה (המבוצעת כחלק מבדיקת המשקפיים) – תביא להפניית המטופל ע"י האופטומטריסט לבדיקת רופא עיניים, ועדיף למומחה לקרנית. בד"כ האופטומטריסט יבצע בעצמו מיפוי ממוחשב של הקרנית, ויאבחן בעצמו את קיום הקרטוקונוס.
לחץ כאן למידע על אופטומטריסט המומחה באבחון ובהתאמת עדשות מגע מיוחדות לקרטוקונוס.
רופא העיניים יבדוק את המטופל במנורת סדק (מכשיר המבוסס על מיקרוסקופ המאפשר בדיקת העין בהגדלה גבוהה), ובמקרים של קרטוקונוס מתקדם יוכל להבחין בהתקמרות הקרנית ובהדקקות הקרנית (תמונה 1). בקרטוקונוס מתקדם ניתן לראות קוים עדינים מקבילים זה לזה בחלק הפנימי של הקרנית (נקראים vogt's stria), ולעיתים אף הצטלקות במרכז הקרנית (apical scarring). אולם ברוב המקרים של קרטוקונוס התחלתי, לא ניתן למצוא ממצא כלשהוא בבדיקת הקרנית.
תמונה 2. מיפוי ממוחשב (טופוגרפיה)של הקרנית חיוני לבדיקת תקינות פני הקרנית.
אמצעי האבחנה העיקרי לקרטוקונוס הוא המיפוי הממוחשב (טופוגרפיה) של הקרנית. זהו אמצעי הדמייה המצלם את הקרנית והבונה מפה טופוגרפית של פני הקרנית (תמונה 2). המפה מראה בצורה מדוייקת את הקמירות היחסית של הקרנית בכל נקודה. סולם של צבעים מראה את הקמירויות השונות. איזורים בהם הקרנית יותר קמורה מיוצגים בצבעים כתומים ואדומים, בעוד שאיזורים בהם הקרנית פחות קמורה מסומנים בצבעים כחולים וירוקים (תמונה 3).
בקרנית תקינה הקמירות אחידה ולכן הצבע בטופוגרפיה של הקרנית יהיה אחיד (בד"כ ירוק). בקרנית עם אסטיגמציה (המתבטאת בצילינדר במשקפיים) נראה צורת פרפר סימטרית, שבה הקמירות גבוהה יותר בציר אחד של הקרנית (תמונה 3).
הקמירות בחלק התחתון שווה לזו שבחלק העליון של הקרנית, כלומר הפיזור של הקמירות בקרנית הוא סימטרי. טווח הערכים התקין של קמירות הקרנית הוא בין 40 ל- 48 דיופטר.
בקרנית עם קרטוקונוס נראה איזור אחד עם קמירות גבוהה מאוד (ערכי הקמירות של הקרנית יהיו גבוהים מ- 49 דיופטר). כ"כ קמירות הקרנית אינה סימטרית: בד"כ החלק התחתון של הקרנית יהיה קמור יותר מהחלק העליון (האיזור הקמור יותר יסומן בצבעים כתומים-אדומים, ר' תמונה 4).
תמונה 4 מדגימה מיפוי (טופוגרפיה) של הקרנית בקרטוקונוס. יש במיפוי את שני המאפיינים העיקריים של קרטוקונוס:
1- קמירות הגבוהה מ- 49 דיופטר (רואים שהקמירות בחלק האדום היא מעל 60 דיופטר).
2- חוסר סימטריות בין החלק התחתון, הקמור יותר, והחלק העליון. הבדל של מעל 2 דיופטר בין החלק התחתון לחלק העליון מצביע בוודאות על קרטוקונוס.
הטופוגרפיה של הקרנית היא בדיקה מהירה, קלה לביצוע ולא פולשנית. הנבדק מניח את ראשו מול המכשיר, ותוך כדקה מתקבל צילום צבעוני של הקרנית. בעזרת בדיקה זו ניתן לעקוב אחר התקדמות הקרטוקונוס בצורה מדוייקת, על פי צורת הקרנית ועל פי נתוני הקמירות המצויינים על המפה.
בדיקה חשובה נוספת היא בדיקת עובי הקרנית (פאכימטריה). זו בדיקה המבוססת על אולטרה-סאונד של הקרנית. גם זו בדיקה קצרה ולא פולשנית, הנותנת מדידה של עובי הקרנית בנקודות שונות של הקרנית. העובי של הקרנית נמדד ביחידת מדידה הנקראת מיקרון (1000 מיקרון = 1 מילימטר). לכל אדם עובי אחר של הקרנית. העובי הממוצע של הקרנית התקינה באוכלוסיה הוא 530 מיקרון. באנשים עם קרטקונוס עובי הקרנית בד"כ נמוך מ- 500 מיקרון, ובמקרים מתקדמים יכול להיות נמוך גם מ- 400 מיקרון. ככל שהקרטוקונוס מתקדם יותר, כך הקרנית תהיה דקה יותר בשיא איזור הקמירות.
בחזרה לקרטוקונוס.
שלום, אני כרגע משרת בצבא כבר 3 חודשים כמעט והתגייסתי עם פרופיל 45. החלום שלי הוא להגיע לקרבי. הורידו לי פרופיל בגלל קרטוקונוס וניתוח לב שעשיתי כשהייתי תינוק (בנוגע ללב הייתי כבר בועדה ואמרו לי שהוא תקין לגמרי, אז מה שמוריד את הפרופיל זה הקרטוקונוס, ולצערי לא הבאתי את הטפסים המתאימים לועדה הזו לגבי העיניים). בעין אחת יש לי קרטוקונוס ברמה קלה ובעין השנייה ברמה בינונית. רציתי לדעת אם זה אפשרי שיעלו לי פרופיל לפרופיל קרבי? אם זה משנה, יש לי עדשות שמתקנות את הראיה ל6/6. אין לי מספר העיניים, אבל יש צילינדר -2.5, בבקשה אם תוכל לענות לי בהקדם האפשרי, תודה רבה!
אני בן 69 מאז שאני מרכיב משקפיים יש לי צילינדר די גבוה נכון להיום הנתונים הם:
R-6.00-4.50×72
L-8.00-5.00×105
העתקתי אותם ממה שרשם האופטומיטריסט. קבלתי המלצה לבדוק את קרטוקונוס. זו פעם ראשונה שאני מקבל המלצה כזו. אני בקשר כל חצי שנה עם רופא עיניים בקופ"ח ולפי דבריו הלחץ הוא בסדר, יש קצת קטרק אך לא מצדיק ניתוח
שאלתי היא מה עלי לעשות במקרה שלי
בנימין
שלום רב,
הייתי אצל רופא מומחה לקרנית לאחר עלייה קלה בצילנדר לבקשת האופטומטריסט
גילו לי בעין ימין התחלה של קורטקונוס ונמסר לי כי עלי להגיע כל שנה עם בדיקת טופוגרפיה חדשה.
השאלה שלי היא למה להגיע כל שנה ? האם וכאשר יש מבנה לא תקין הוא יכול להיעצר? במידה ולא, מדוע לא כדאי להתחיל כבר בטיפול בעין זו?
עידו
שלום רב פרופ' סלומון,
אני בגיל 45 , מס' במשקפיים 5.25 ו- 5.5 עם צילינידר 1.5 בכל עין. המשקפיים ללא שנוי ב- 8 שנים האחרונות.
בבדיקת התאמה לניתוח לייזר נאמר לי שמצב הקרנית הוא גבולי. במיפוי הטופוגרפי נמצאו ערכים ממוצעים במרכז הקרנית של 44. ואילו באיזור התחתון נמצא קונוס שקודקודו 46 בגודל של כשמינית מגודל הקרנית.
האם להערכתך קיימת התאמה לניתוח לייזר להורדת משקפיים? (בהנחה שכל יתר הפרמטרים מתאימים)
שלום..
אני בן 22 סובל כבר 4 שנים מכאבים ולחץ גדול בעינים
אני רואה כל הזמן שחור בהיקף הראיה של העין (סוג של ליראות מתוך מישקפת)ועירפול בראיה ובמצבים מסוים נקודות שחורות
והראיה שלי סוג של מנותקת מהמציאות וחסרת פוקוס ומיקוד,
הייתי אצל רופא עיניים והבדיקת ראייה הייתה תקינה והרופא בדק ואמר שהכל בסדר רציתי לדעת האם כדי לבדוק קרטוקונוס. או האם יש לך המלצה אחרת תודה רבה מראש..
אמיתי
שלום.
אני בן כ- 31.
כחלק מבדיקות מקדימות להסרת לייזר במשקפיים, גילו שיש לי רקטקונוס.
אני מרכיב עדשות מגע רכות למעלה מ 15 שנים.
כיום אני עם מספר -2.75 ו -2.5
יש לציין שב- 10 שנים האחרונות עלה לי המספר בכ- 0.25 בשתי העיניים.
מבדיקות באינטרנט ובאתר, אני מבין שהתסמינים של המחלה הם ירידה באיכות הראיה.
מכאן התהיה – האם יכול להיות שהאבחנה אינה נכונה? תמוהה לי שהראייה שלי יציבה כבר שנים רבות ומצד שני קרטקונוס גורם לירידה באיכות הראיה, ואני לא חושב שאני סובל מתסמינים מיוחדים כלשהים. (אני לא יודע האם קיים לי צילינדר, אבל אני רואה בסדר גמור עם עדשות רכשות . משקפיים)
יש לציין שבמרפאה ביקשו ממני לא להרכיב עדשות מגע כ-72 שכות לפני הבדיקות, אולם בתגובות באתר כאן אני רואה שמומלץ לא להרכיב עדשות מגע כשבועיים לפני הבדיקות.
האם יכול להיות מצב שהאבחון שגוי עקב כך?
כמו כן, מכיוון שאני רואה בסדר עם עדשות מגע ועם משקפיים, האם כדאי לטפל במחלה?
אני לא מעוניין בעדשות קשות, ובהנחה שאני כן סובל מהמחלה והמספר יצב ונמוך (יחסית), האם ניתן להניח שטיפול מתאים יותר יהיה קרוס-לינקינג (למניעת הדרדרות של המחלה)
תודה.
אובחנתי בקרטוקונוס על ידי רופא לפני 20 שנים שהייתי בגיל 17-18 שאז החלה ירידה משמעותית בראייה. לא קיבלתי מסמך רפואי או משהו רפואי סולידי המעיד על כל, רק אמר לי שאני סובל מהמחלה והתאים עדשות קשות. הראייה עם עדשות טובה 6/6 כל השנים הללו. אולם לאחרונה מתוך סקרנות קניתי עדשות רכות יומיות והבנתי לתדהמתי שאני רואה טוב איתם. למשל עם מינוס 8 ללא צילנדר אני רואה מעולה!! פניתי לאופטומיטריסט התאים משקפיים מינוס 10 בערך והתוצאה היא ראייה טובה מאד ( אם כי קשה לי להסתגל לכוח המספר) . בעדשות מגע קשות הנתונים הם BC= 7.75 בשתי העיניים. כוח עדשה -2.25 בעין ימין, 4.5 עין שמאל.
השאלה שלי לאור שהעיניים שלי מגיבות טוב למשקפיים ולעשות רכות יומיות , האם ייתכן שאין לי קרטוקונוס ? וכל השנים הסתמכתי על טעות.
אני אדגיש שמגיל 17 ועד 22 הרכבתי משקפיים וכל הזמן היה צורך בחידוש מרשם.
האם ייתכן שהיה לי מיופיה קשה? שהחלה בגיל 17?
ואם יש לי קרטוקונוס, האם זה בריא לשים משקפיים בכוח של -10 עד -12. כאשר בעדשות קשות המספר שלי -2.5 ו – 4.5?
אני הרבה מבולבל לגבי התנהגות העיניים שלי.
אני בת כ 40 עם בעיית קרטוקונוס כ 20 שנה אני משתמשת בעדשות קשות מיוחדות, מאחר ובשנה האחרונה עברתי לקופח אחרת ולצורך השתתפות ברכישת עדשות ביקשו להביא אישור מרופא עיניים שמאשר את הבעיה. היום פניתי לרופא והלה אמר שהוא לא יכול לאשר את הבעייה הוא צריך מיפוי, מספר עדשות. האם זה נכון ? בדיקת עיניים רגילה לא עולה על הבעיה? האם לרופא עיניים אין בקליניקה את המכשיר הרלונטי לבדיקה ? מאחר והרופא לא היה סימפטי וללא שירות לא ניתן היה לשאול שאלות ויצאתי ללא קבלת אישור מהרופא לבעיה אודה לתשובה תודה
מיכל
פרופסור אבי סלמון שלום
עשיתי לפני חודש מיפוי קרנית אמר לי הדוקטור שיש לי ffkc בעיניים מה זה ואיך מטפלים בו
רנא
הייתי בבדיקה אצל הרופאת עיניים וגילו לי קרטוקונוס בעין שמאל אני יצטרך להגיע לבדיקה נוספת בעוד כחצי שנה, השאלה שלי היא האם זה לא מסוכן שבמשך החצי שנה המצב יחמיר ולא עדיף לטפל במחלה כמה שיותר מהר??
אוסי
השאירו פרטים ונחזור אליכם
