פרופסור אבי סלומון

על פרופסור אבי סלומון

 פרופ' אבי סלומון

פרופ' אבי סלומון

שלום לכם וברוכים הבאים לאתר שלי. שמי פרופ' אבי סלומון. אני רופא עיניים ומומחה לקרנית מעל 20 שנות ניסיון בביצוע מוצל של ניתוחי הסרת משקפיים בלייזר, ומכהן כמנהל שירות הקרנית  שבמחלקת העיניים במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה עין כרם בירושלים. כיהנתי בשורה ארוכה של תפקידים בכירים, בהם יו"ר החוג לאופטומטריה במכללת הדסה ירושלים; ראש החוג לרפואת עיניים בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים; יו"ר חוג הקרנית במסגרת איגוד רופאי העיניים בישראל; ויו"ר האגודה הישראלית לחקר העין והראייה – Israeli Society for Vision and Eye Research; ויו"ר החוג לניתוחי תשבורת (ניתוחים להסרת משקפיים בלייזר).

תחום מומחיותי הוא מחלות וניתוחי הקרנית והלחמית (משטח העין), וכן הסרת משקפיים בלייזר. השתלמתי בתחומים אלו באחד מן המרכזים הרפואיים הגדולים בעולם ברפואת עיניים (Bascom Palmer Eye Institute במיאמי, פלורידה). במהלך שנות עבודתי במרכז הרפואי הדסה עין-כרם, טיפלתי וניתחתי חולים רבים עם מחלות שונות של הקרנית, ובהם מצבים מורכבים של מחלות משטח העין החיצוני הדורשות ניתוחי שחזור מורכבים.

מזה שנים רבות אני מבצע ניתוחים להסרת משקפיים בלייזר במסגרת "הדסה אופטימל" – המרכז הרפואי של הדסה להסרת משקפיים בלייזר, והחל משנת 2020 במסגרת "עין טל הדסה".

פרופ' אבי סלומון

פרופ' אבי סלומון

במקביל אני עוסק מזה שנים רבות בהוראה ובמחקר רפואי קליני ומעבדתי, ופרסמתי שורה ארוכה של פרסומים מדעיים בספרות המדעית המובילה. אני עוסק בהוראה של תלמידי רפואה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, בהוראת מתמחים במהלך התמחותם ברפואת עיניים במחלקת העיניים של המרכז הרפואי הדסה עין כרם. כ"כ אני מנחה תלמידי מחקר לתארים מתקדמים ורבים מהם זכו בפרסי הצטיינות על עבודות המחקר אותן בצעו במסגרת קבוצת המחקר שלי.

השאיפה לאיכות ומצוינות בטיפול הרפואי, לחדשנות והתעדכנות בלתי פוסקים בכל הנעשה בקדמת הרפואה, השילוב של רפואה, מחקר והוראה, תוך מתן יחס אישי נאות לכל מטופל – הם כולם עקרונות היסוד והבסיס שלי לעשייה הרפואית היום-יומית.

אני מאחל לכם קריאה מהנה ומלמדת בדפי האתר.

 

ליצירת קשר וקבלת פרטים הכנסו לעמוד צור קשר.

לבדיקת התאמה להסרת משקפיים בלייזר התקשרו ל  050-6398873

יש לכם שאלה? כתבו לנו ותקבלו תשובה אישית בדוא"ל מהרופא
קראתי והסכמתי לתנאי השימוש

שאלות גולשים

צילינדר 29/06/2015

שלום.אני בן 24 ולפני כשנה וחצי קיבלתי מכה מאוד חזקה מברזל במרכז הראש. התלוננתי על טשטוש בראיה ובבדיקה גילו לי צילינדר עין ימין 1.75 ועין שמאל 1.50 צילינדר.
לפני כחודשיים התלוננתי שוב על כאבים וסחרחורות והצילנדר עלה לעין ימין 2.25 ועין שמאל 1.75 צילינדר. רציתי בבקשה לשאול האם יכול להיות שזה קשור לפגיעה בראש? אציין כי אף פעם לא התלוננתי על העיניים. אשמח לתשובה.

מאור

שלום מאור,

קרוב לודאי שאין קשר בין הדברים, והצילינדר בכל עין היה קיים גם קודם לכן.חבלות בראש לא משפיעות בד"כ על המספר במשקפיים. יחד עם זאת העלייה בצילינדר מחייבת בירור, ומומלץ לבצע מיפוי ממוחשב של הקרנית כדי לוודא שאתה לא מפתח קרטוקונוס, ולפנות למומחה לקרנית שיראה את המיפוי. 

בברכה,

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

ניתוח השתלת עדשה בשל מספרים גבוהים/ אימוני ראייה 26/06/2015

שלום רב,
לאחרונה רכשתי זוג משקפיים חדשים וביררתי בנושא של אימוני ראייה והאופטימטרסטית העבירה אלי את השם שלך.
יש לי שתי שאלות:
1-) אני בן 29 שסובל מ-MYOPIA קשה של (ימין:14.00- כולל צילינדר, שמאל:15.00- כולל צילינדר). פניתי פעם לייעוץ בקשר להסרת משקפיים באמצעות לייזר, אך נפסלה המועמדות שלי בשל קרניות דקות. אך הסבירו לי שישנה אפשרות לבצע ניתוח של השתלת עדשה, האם אתה ממליץ על ניתוח מסוג זה ?

2-)האם ישנה איזה דרך שמאפשרת לייצב את המצב הקיים, אני יודע שבתחום שלנו "אודיולוגיה" שישנם מס' מפגשים של אימוני שמיעה בכדי לשפר את השמיעה במיוחד על רקע רעש, איפה ניתן למצוא סדנה מסוג זה בתחום הראייה? ומה אתה מציע לי לעתיד ?

תודה מראש

בברכה,
נזאר חנא

שלום נזאר,

1 - ניתן לבצע ניתוח השתלת עדשה תוך עינית במספרים גבוהים כמו שיש לך. מומלץ להתייעץ עם הרופא המנתח לקראת הניתוח, שידון אתך בסיכונים ובסיכויים הכרוכים בניתוח כזה.

2 - לא ניתן למיטב ידיעתי להשפיע על המספר במשקפיים בעזרת תרגילים או אימונים כלשהם.

בברכה,

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

דלקת ויראלית 22/06/2015

כבר 16 יום עם דלקת ויראלית מעצבנת עין דומעת אדומה מאד עפעפיים נפוחות הפרשה נוזלית בעיקר בלילה כמובן שעבר לעין השניה
מטופל בsustained ultra
Fucithlmic 5 gr טיפה כפול 4
Maxitrol משחה כפול 3
כמה זמן פרופסור יקר
מודה מאד
ועוד יותר מתוסכל!!

אבי

שלום אבי,

אתה סובל ככל הנראה מדלקת ויראלית הנגרמת ע"י אדנו-וירוס. זוהי דלקת הפוגעת בלחמית ובקרנית, ונקראת Epidemic Kerato-Conjunctivitis או EKC. מחלה זו מדביקה מאוד, ועוברת במהירות במגע עם ידיים שנגעו בהפרשות מימיות או בדמעות של אנשים אחרים הסובלים מהמחלה הפעילה. גם מגע בחפצים, מגבות, כלי מיטה ובגדים שנגעו בהם אנשים שסובלים מהמחלה הפעילה עלול לגרום להדבקה. השלב הפעיל נמשך כ-4 שבועות. בשלב זה העיניים אדומות, צורבות, דומעות, העפעפיים נפוחות, יש תחושת רגישות לאור, ולעיתים יש גם ירידה בראייה בגלל מעורבות הקרנית. לעיתים מתפתחים קרומים (ממברנות) בחלק הפנימי של העפעפיים, המגבירים את תחושת הצריבה והכאב, במיוחד אם הם גורמים לפצעים בשכבת הציפוי של הקרנית.

בשלב המאוחר יותר, המתחיל לאחר כחודש, העיניים לבנות, אך תיתכן מעורבות של הקרנית. בקרנית מופיעים תסנינים (שהם ריכוזים של תאי דלקת) הגורמים לירידה בראייה. תסנינים אלו יכולים להיעלם לאחר מספר שבועות, אך לעיתים הם עלולים להשאר בקרנית למספר חודשים.

הטיפול במצב זה שנוי במחלוקת. יש הממליצים להמתין, ולתת רק תחליפי דמעות להקלה, מכיון שהדלקת מתרפאת בכל מקרה באופן ספונטני. לעומתם יש הממליצים לתת סטרואידים בטיפות לתקופה ממושכת של מספר שבועות, תוך ירידה הדרגתית ואיטית מאוד. הבעיה בטיפול בסטרואידים היא שלעיתים קשה להפסיק את הטיפול בגלל הישנות התסנינים, שמופיעים שוב ושוב בקרנית לאחר ניסיונות להפסקה או ירידה במינון הסטרואידים. בנוסף לסטרואידים יש הנותנים טיפות אנטיביוטיות כדי למנוע זיהום משני, וכן תחליפי דמעות.

אתה מקבל כבר סטרואידים (משחת מקסיטרול), אנטיביוטיקה (פוסיתלמיק) ותחליפי דמעות (סיסטיין אולטרה). ניתן אולי להחליף את משחת המקסיטרול בטיפות של סטרואיד אחר (כגון לוטמקס או FML). ככלל - טיפול בטיפות יעיל יותר מטיפול במשחה. לאחר שיעבור השלב החריף של המחלה, יש לרדת בהדרגה עם הסטרואידים.  עליך להזהר שלא להדביק את הקרובים לך בבית ובעבודה, ע"י המנעות ממגע בהם, שימוש בכלי מיטה ומגבות נפרדים והחלפתם התכופה. 

בברכה,

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

PRK OR Z LASE 19/06/2015

שלום, נמצאתי מתאימה לשתי השיטות. אני בת 40 והמטודה שנבחרה היא מונו וויזן.
איזו מהשיטות עדיפה מבחינה בריאותית וסיכונים? כמו כן מבחינת תיקונים לעתיד מה עדיף ?
שאלה נוספת : האם בלייזר שיוצרים את המתלה זה באמת מתאחה לאחר הניתוח או שזה מועד לפורענות ויכול להתפצל בעת מכה חזקה? מה יכול לקרות אם כן ?
תודה רבה.

יעל

שלום רב,

אין תשובה חד משמעית לשאלתך, ולמנתחי לייזר שונים יש דעות שונות בנושא זה. לדעתי, שיטת ה- PRK להסרת משקפיים בלייזר (שיוף חיצוני על פני הקרנית ללא חיתוך) בטוחה יותר ובעלת סיכונים ותופעות לואי פחותים משמעותית ביחס לכל השיטות האחרות להסרת משקפיים בלייזר, בהן מבוצע חיתוך שכבתי בקרנית לפני ביצוע השיוף עצמו. בשיטת ה- PRK עובי הקרנית לאחר הניתוח יהיה תמיד גדול יותר ביחס לשיטות בהן מבוצע חיתוך. בנוסף, יש לזכור שהאיחוי של המתלה הוא אף פעם לא מושלם, ובעקבות חבלה חזקה מאוד לעין יש תמיד סיכון בפתיחת המתלה לאורך מישור החיתוך המקורי. 

שיטת ה- PRK כרוכה אמנם בתקופה של ראייה מעט מטושטשת, בעיקר בשבוע הראשון לאחר הניתוח. לאחר מכן יש שיפור הדרגתי בחדות הראייה, וברוב המנותחים מושגת ראייה מצויינת תוך מספר שבועות מהניתוח. בסופו של דבר מתקבלת אותה תוצאה בדיוק מבחינת חדות הראייה בשתי השיטות. לכן נראה לי שכדאי להשקיע את הזמן הכרוך בשיקום הראייתי, כדי להנות מניתוח בטוח יותר, עם בטיחות רבה יותר לאורך זמן, שהיא בעיקר תוצאה של קרנית בעלת עובי גדול יותר, שלא בוצע בה חיתוך.

לגבי mono-vision - בגיל 40 עדיין מוקדם מבחינתך להעריך את המשמעות של שיטה זו מבחינת יכולת הקריאה. הבעיה ב mono-vision היא שאם התיקון בעין הדומיננטית (זו שבה מבוצע תיקון מלא לרחוק) אינו מושלם, הרי שלא יהיה פיצוי מהעין השניה, ואת לא תהיי מרוצה מהתוצאה. כאשר שתי העיניים מתוקנות תיקון מלא למרחק, הרי שאם נשאר מספר קטן באחת מהעיניים, הראייה בשתי העיניים יחדיו עדיין תהיה טובה ותפצה על כך (דבר שלא יקרה ב- mono vision). בעיה נוספת היא אובדן הראייה התלת-מימדית. בנוסף - המוח לא תמיד מסתגל למידע שונה המגיע משתי העיניים, ולא בכל האנשים תתקבל תמונה אחודה משתי עיניים בעלות מספר שונה. מסיבות אלו אני לא ממליץ על שיטת ה- mono vision.

בברכה,

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

האם קרטקונוס היא מחלה גנטית ? 17/06/2015

שלום לך
אני סטודנט ללימודיי אופטומטריה ועושה עבודה על קרטוקונוס. רציתי לדעת :
האם קרטוקונוס היא מחלה גנטית ?
האם אפשר לעשות עץ גנטי למחלה הזאת ?
המרצה שלי בקורס גנטיקה ביקשה מסטודנטים לבחור במחלה גנטית ולעשות עליה עבודה .
בברכה
בנימין ווג'דאני

שלום בנימין,

קרטוקונוס היא במרבית המקרים מחלה גנטית. ככל הנראה בקרטוקונוס יש בחולים שונים מוטציות בגנים שונים שאחראיים על בניית החלבונים המבניים של הקרנית. במקרים רבים מדובר בהופעה חד-פעמית של המחלה בדור אחד, ולעיתים מדובר בהופעה של מספר אנשים באותה המשפחה. לכן אי אפשר תמיד לצייר "עץ גנטי" למחלה, וגם במקרים בהם יש מספר חולים באותה המשפחה - צורה ההעברה אינה ברורה.

בחלק מהמקרים המחלה נרכשת על רקע מחלה אלרגית בעיניים שגורמת לשפשוף כרוני בעיניים. השפשוף בעיניים ידוע כגורם לקרטוקונוס.

בברכה,

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

קרטוקונוס 15/12/2014

לבני בן ה- 17 התגלה קרטוקונוס בשתי העיניים, בכל אחת במצב שונה.
כמה זמן לוקח עד שהמחלה מפסיקה להתקדם באופן טבעי, והאם אתה מכיר שילוב של קרוס לינקינג עם טבעות באותו טיפול?
תודה, טל, אמא

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

עיניים יבשות 18/10/2014

שלום. אני בת 48, והעיניים שלי כל הזמן שורפות ומציקות, הכי הרבה בערב. אני כבר לא מסוגלת להיות עם העדשות מגע. שמתי טיפות ליובש שרופאת המשפחה שלי נתנה וכבר חודש שמתי ולא עזר. מה אתה ממליץ לעשות? תודה רבה, ליאורה.

שלום ליאורה,

צריבה בעיניים המחמירה לקראת שעות הערב, והמפריעה בשימוש בעדשות מגע, קשורה קרוב לודאי ביובש בעיניים. הטיפול ביובש בעיניים מורכב משימוש תכוף בתחליפי דמעות ללא חומרים משמרים, ובטיפול מקומי בטיפות Restasis להקטנת הדלקת הקשורה בעין יבשה. אם היובש קשה יותר, ניתן להשתמש גם בתמיסות סמיכות יותר (ג'לים). ניתן גם לחסום את דרכי הניקוז של הדמעות כאשר היובש קשה וממושך, ומצריך שימוש תכוף מאוד בטיפות ליובש.

לחצי כאן למידע נוסף על תסמונת העין היבשה.

בברכה,

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

לתיאום בדיקת התאמה חינם

השאירו פרטים ונחזור אליכם