להתבונן, לשאול, לגלות

לראות את כל הצבעים שבעולם

לראות תמיד, בכל גיל

לראות רחוק, ללא גבולות

לראות את הגוונים והאורות

לראות ברור, להיות חופשי

  • השתלות קרנית

    השתלת קרנית מבוצעת כדי להחליף את רקמת הקרנית הפגועה בשתל קרנית תקין. זהו אחד מניתוחי ההשתלה הנפוצים והמצליחים באדם. ניתן לבצע השתלת קרנית מלאה או השתלת קרנית שכבתית. הסיבות העיקריות להשתלת קרנית הן קרטוקונוס, בצקת כרונית של הקרנית, צלקות קרנית, ודחיית שתל קרנית קודם. לאחר השתלת קרנית צפוי תהליך של שיקום הראיה הנמשך מספר חודשים עד שנה, ומצריך שימוש בטיפול מקומי בסטרואידים למניעת דחייה. מעקב ממושך של מומחה קרנית נדרש כדי לאבחן בעוד מועד סיבוכים שונים ולטפל בהם.

    השתלת קרנית הוא ניתוח שבו מחליפים את רקמת הקרנית הפגומה ברקמת קרנית תקינה (ראה תמונה 1). רקמת הקרנית התקינה נקצרת לאחר המוות מנפטר, שמשפחתו הסכימה לתרומת רקמות. השתלת קרנית היא ניתוח ההשתלה הנפוץ ביותר בגוף האדם, וגם המצליח ביותר מכל סוגי השתלות האיברים והרקמות באדם. בשנת 2011 הושתלו למעלה מ- 40,000 קרניות ברחבי ארה”ב. בישראל מושתלות כ- 1000 קרניות מידי שנה במרכזים הרפואיים השונים.

    איזה מצבים מצריכים השתלת קרנית?

    תמונה 1. החלפת קרנית עם צלקת בשתל קרנית שקוף.

    תמונה 1. החלפת קרנית עם צלקת בשתל קרנית שקוף.

    קיימות מחלות רבות של הקרנית הגורמות לשינוי במבנה הקרנית, וכתוצאה לפגיעה בחדות הראיה. חלקן גורמות לשינוי מבני של הקרנית (לדוגמה: קרטוקונוס, מחלה שבה הקרנית נעשית קמורה מאוד ולא סימטרית), ומחלות אחרות גורמות לפגיעה בשקיפות הקרנית (לדוגמא: בצקת כרונית של הקרנית לאחר ניתוח ירוד, או צלקות בקרנית המתפתחות לאחר זיהום של הקרנית או לאחר פציעה חבלתית של הקרנית – ראה תמונה 2). במקרים בהם נוצר שינוי קבוע ולא הפיך של הקרנית הפוגע במעבר התקין של קרני האור דרכה, וכאשר לא ניתן לשפר את הראיה בעזרת משקפיים או עדשות מגע, יש צורך להחליף את כל רקמת הקרנית, או שכבות מסוימות בה, ברקמת קרנית תקינה.

    הסיבות השכיחות בארץ להשתלת קרנית הן: קרטוקונוס, בצקת כרונית של הקרנית, צלקות של הקרנית (לאחר הרפס של הקרנית, לאחר זיהומים חידקיים של הקרנית – ראה תמונה 2א ו-2ב, או לאחר כוויות כימיות של הקרנית), מחלות גנטיות של הקרנית (כמו Fuch’s Dystrophy), דחיית שתל קרנית (לאחר השתלה קודמת), וכיבים כרוניים או הידקקות או התנקבות של הקרנית (על רקע תהליכים דלקתיים וזיהומיים שונים).

    תמונה 2א - זיהום קשה בקרנית מאקנטאמבה בעקבות עדשות מגע.

    תמונה 2א – זיהום קשה בקרנית מאקנטאמבה בעקבות עדשות מגע.

    תמונה 2 ב - לאחר השתלת קרנית מלאה בחולה מתמונה 2א.

    תמונה 2 ב – לאחר השתלת קרנית מלאה בחולה מתמונה 2א.

     

    מתי יש צורך בהשתלת קרנית?

    לא כל מצב שבו הקרנית פגומה מצריך השתלת קרנית, ולא כל אדם שיש לו מחלה בקרנית הוא מועמד להשתלה. ההחלטה על הצורך בהשתלת קרנית תלויה במספר גורמים:
    1. כאשר מוצו כל האפשרויות לשפר את הראיה באמצעים אופטיים (משקפיים או עדשות מגע).
    2. כאשר יש סיכוי סביר להשיג שיפור בראיה בעזרת הניתוח. יש לזכור שלא תמיד מחלה בקרנית היא הסיבה היחידה לירידה בחדות הראיה. לעיתים יש מחלות שונות ברשתית ובעצב הראיה הגורמות לפגיעה קבועה ולא הפיכה לראיה. במצבים אלו ניתוח השתלת קרנית לא ישפר את הראיה.
    3. כאשר חדות הראיה המתוקנת בשתי העיניים היא כזו שנגרמת פגיעה משמעותית בתפקוד היום-יומי. לא ניתן להבטיח ראיה של 6/6 לאחר השתלת קרנית. לכן אנשים שראייתם המתוקנת סבירה אך לא מושלמת, לא יהיו בהכרח מועמדים להשתלת קרנית. למשל, אדם שמשיג ראיה מקסימלית של 6/12 או 6/18 עם עדשות מגע בגלל קרטוקונוס אינו בהכרח מועמד אידיאלי להשתלת קרנית, מכיוון שלא ניתן יהיה להבטיח לו ראיה טובה יותר אחרי הניתוח.

    גם יכולת המטופל לשמור על העין המנותחת ולבצע את ההנחיות, כולל טיפול מקומי ממושך בטיפות – קובעים את התאמתו לניתוח. אנשים הנמצאים בסיכון לחבלה של העין, ובעיקר אנשים שעלולים לפגוע בעצמם – אינם מועמדים מתאימים לניתוח. בנוסף – חוסר היענות לטיפול, וחוסר היכולת להזליף טיפות מספר פעמים ביום לעין במשך תקופה ארוכה – מקטינה גם היא את הסיכוי להיות מועמד להשתלת קרנית.

     

    צפו בסרטון המדגים השתלת קרנית לאחר זיהום קשה של הקרנית באקנתמבה, על רקע שימוש לא זהיר בעדשות מגע:

    המתנה להשתלת קרנית

    לאחר שהוחלט על הצורך בהשתלת קרנית, יכניס הרופא המנתח את שמו של המועמד להשתלה לרשימת המתנה. בשל הפער הקיים בין מספר הממתינים להשתלת קרנית ובין ההסכמות בפועל לתרומת רקמות ואיברים – תקופת ההמתנה עלולה להמשך מספר חודשים, ולעיתים אף שנה ומעלה מכך. משך ההמתנה להשתלת קרנית משתנה ממרכז רפואי אחד למשנהו, ותלויה בעיקר בשיעור ההסכמה לתרומות איברים באוכלוסיה של אותו איזור. סדר הממתינים להשתלה הוא בד”כ על פי זמן כניסתם לרשימה. במקרים חריגים תבוצע השתלת קרנית בדחיפות, וזאת כאשר קיימת סכנה מיידית לעין (לדוגמא: לאחר התנקבות של הקרנית על רקע זיהומי או חבלתי), או כאשר חדות הראיה בשתי העיניים ירודה מאוד.

    תרומת קרנית

    מרבית הקרניות להשתלה בארץ מגיעות מתורמים שנפטרו במרכזים הרפואיים, ושקרובי משפחתם הסכימו לתרומת רקמות לאחר המוות. חלק קטן מהקרניות מגיעות מנפטרים בהם היתה הסכמה לתרומת איברים ורקמות עוד לפני המוות, במקרים בהם קיים מוות מוחי (במקרים אלו הנפטר הוא תורם של איברים כגון לב, ריאות, כבד וכליות, וגם רקמות כגון קרניות, עור וגידים).
    לאחר קבלת הסכמה ממשפחת הנפטר, מוצאת רקמת הקרנית בשלמותה, כולל חלק מלובן העין הנמצא בסמוך וסביב הקרנית. הקרנית מועברת לנוזל שימור מיוחד, ומוחזקת בקירור עד להשתלה. ניתן להשתיל את הקרנית תוך 7 ימים מהוצאתה מהתורם. בנוסף נלקחות דגימות דם מהתורם. הקרנית נבדקת כדי לוודא את תקינותה והתאמתה להשתלה. בדיקות הדם נשלחות למעבדה, כדי לבדוק אם התורם לא נחשף בעבר לנגיפים הגורמים לדלקת הכבד (כגון HBV ו- HCV) או לנגיף ה- HIV.  מכיוון שהקרנית לא חשופה למערכת החיסונית (אין בה כלי דם), אין צורך בביצוע בדיקות לתאימות רקמות או סוג דם בין התורם והנתרם.

    בשנת 2011 הוקם לראשונה בישראל בנק קרניות בסמוך למכון לרפואה משפטית באבו-כביר. הבנק הוקם בעזרת המרכז הלאומי להשתלות של משרד הבריאות, והוא מספק קרניות לכל המרכזים הרפואיים בארץ.

    חשוב לציין שעמדת חלק ניכר מהרבנים והפוסקים בימינו היא שתרומת קרנית היא מצווה. בשנת 2019 התקבל מכתב מהרב יצחק יוסף, הראשון לציון, המתיר במפורש תרומת קרניות לאחר המוות, והמציג זאת כמצווה. המכתב מתיר לחולים הזקוקים לכך קבלת תרומת קרנית להשתלה (גם כשמקורה הקרנית הוא מנפטר יהודי), מתיר לרופאים לקצור קרנית ולהשתילה בחולים הזקוקים לכך, ומכיר בתרומת קרנית כעשיית מצווה. לחצו כאן לקריאת מכתבו של הרב יצחק יוסף המתיר תרומת קרנית.

    ניתוחי השתלות קרנית

    ניתוח השתלת קרנית מבוצע ע”י רופא עיניים שהוא מומחה לקרנית. הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית או בהרדמה כללית. יש שני סוגים של השתלות קרנית: השתלת קרנית מלאה, בה מחליפים את כל שכבות הקרנית ( penetrating keratoplasty) והשתלת קרנית שכבתית, בה מחליפים רק את החלקים הפגועים של הקרנית ( DALK ו- DSAEK).
    קוטר הקרנית באדם הוא 11-12 מ”מ. בהשתלת קרנית מחליפים את מרכז הקרנית החולה במרכז הקרנית של התורם. קוטר הקרנית המושתלת הוא 7.5 – 8.5 מ”מ.

    השתלת קרנית מלאה (PKP – penetrating keratopkasty)

    תמונה 3 - השתלת קרנית מלאה.

    תמונה 3 – השתלת קרנית מלאה: א – מבנה הקרנית התקין. ב – השתלת כל שכבות הקרנית, PKP.

    בניתוח זה מבצעים חיתוך עיגולי בקוטר של  7.5 – 8.5 מ”מ במרכז הקרנית של החולה, ומסירים את כל השכבות של הקרנית (ראה תמונה 3). היקף קרנית שרוחבו כ-2 מ”מ נשאר, והוא משמש לעיגון הקרנית המושתלת. במקביל מבצעים חיתוך עיגולי במרכז קרנית התורם. קוטר הקרנית המושתלת שווה או גדול במעט מקוטר הקרנית המוסרת מהחולה. את שתל הקרנית תופרים בעזרת תפרים עדינים להיקף של הקרנית שנשאר. תפרים אלו אינם נמסים, ומסירים אותם בד”כ לאחר כשנה מהניתוח.

    השתלת קרנית שכבתית (חלקית)

    1. השתלת השכבה הפנימית (DSAEK ו- DMEK)

    תמונה 4 - השתלות שכבתיות: א - DALK. ב - DSAEK. ג - DMEK.

    תמונה 4 – השתלות קרנית שכבתיות: א – DALK. ב – DSAEK. ג – DMEK.

    במחלות קרנית שונות יש פגיעה רק בשכבת התאים הפנימית (שכבת תאי האנדותל). תפקידם של תאים אלו הוא לשאוב מים מהקרנית אל הלשכה הקדמית. כאשר התאים האלו נפגעים, נפגע כושר שאיבת המים שלהם, ואז הקרנית מתמלאת במים ונעשית בצקתית. בצקת בקרנית גורמת לירידה משמעותית בראיה. במקרים אלו ניתן לבצע החלפה של שכבת תאי האנדותל.

    בניתוח DSAEK (ראה תמונה 4ב) מבצעים פתחים קטנים באיזור הגובלת. דרכם מקלפים את שכבת תאי האנדותל ושכבת קרום הבסיס של תאים אלו (דסמט). לאחר מכן מבצעים בעזרת מכשיר מיכני חיתוך שכבתי אחורי של שתל הקרנית, שבו מופרד החלק האחורי של הקרנית (הכולל חלק קטן מהסטרומה האחורית, שכבת הדסמט ותאי האנדותל) משאר השתל. את השכבה האחורית הזו משחילים אל תוך הלשכה הקדמית דרך אחד הפתחים הצרים שבוצעו קודם. לאחר החדרת השתל השכבתי לתוך הלשכה הקדמית, מוצמד השתל אל החלק הפנימי של הקרנית בעזרת בועת אויר גדולה. בועה זו נשארת בעין למשך מספר שעות ונספגת מעצמה. הפתחים בגובלת נתפרים בעזרת תפרים עדינים.

    בניתוח DMEK (ראה תמונה 4ג) מקלפים רק את שכבת הדסמט ותאי האנדותל משתל הקרנית, ומשחילים רקמה עדינה ודקה זו דרך פתח צר אל תוך הלשכה הקדמית. השתל מוחדר בצורת גליל מקופל סביב עצמו, ולאחר החדרתו ללשכה מתבצעת פרישה שלו והצמדתו לחלק האחורי של הקרנית בעזרת בועות אויר ומניפולציות שונות.

    צפו בסרטון המדגים הכנת שתל אנדותליאלי להשתלת קרנית שכבתית בשיטת DMEK (סרט 1 מתוך 3):

    צפו בסרטון המדגים הטענת שתל אנדותליאלי לקראת השתלה בשיטת DMEK (סרט 2 מתוך 3):

    2. השתלת השכבה החיצונית (DALK)

    במחלות קרנית מסוימות שכבת האנדותל תקינה, ורק גוף הקרנית פגום. במקרים ניתן להחליף את גוף הקרנית. תוך השארת תאי האנדותל ושכבת הדסמט של המנותח. דוגמא לכך היא קרטוקונוס, מחלה שבה הקרנית קמורה ודקה, אך שכבת הדסמט ותאי האנדותל תקינה. דוגמא נוספת היא צלקת בקרנית. היתרון בהשארת תאי האנדותל העצמיים של המנותח, היא הקטנה משמעותית בסיכון הקיים לפתח דחייה כנגד תאי האנדותל המושתלים מאדם אחר.

    בניתוח DALK (ראה תמונה 4א) מזריקים בועת אויר גדולה לתוך גוף הקרנית המושתלת. בועה זו מפרידה בין גוף הקרנית (סטרומה), אותה מסירים בניתוח, ובין שכבת הדסמט והאנדותל. השכבה הקדמית מוסרת, ובמקומה מושתלת קרנית התורם לאחר שהוסרו ממנה הדסמט ותאי האנדותל. בעזרת תפרים עדינים מחברים את השתל עם היקף הקרנית של המנותח. תפרים אלו מוסרים לאחר מספר חודשים עד שנה.

    צפו בסרטון המדגים השתלת קרנית שכבתית לקרטוקונוס בשיטת DALK:

     

    השיקום לאחר הניתוח

    השיקום הראיתי לאחר הניתוח נמשך מספר שבועות עד מספר חודשים. הוא תלוי באופן קליטת השתל, בקמירות הקרנית לאחר הניתוח, במידת הבצקת הקיימת בשתל, ובתפרים העוגנים את שתל הקרנית להיקף הקרנית של המנותח.

    לאחר הניתוח ניתן טיפול מקומי בטיפות של סטרואידים לתקופה ממושכת, על פי שיקול המנתח, וזאת כדי למנוע דחיית השתל. בתקופה מיידית לאחר הניתוח ינתן גם טיפול בטיפות אנטיביוטיקה למניעת זיהום של השתל והתפרים. בנוסף יבוצע מעקב אחר הלחץ התוך-עיני, ועל פי הצורך יחליט הרופא המנתח אם להוסיף טיפול מקומי להורדת הלחץ התוך-עיני.

    בניתוחים מסוג PKP ו- DALK יהיה צורך בהסרה סלקטיבית של התפרים מספר חודשים עד שנה לאחר הניתוח. הסרת התפרים תבוצע על פי מיפוי ממוחשב (טופוגרפיה) של הקרנית.
    במקרים רבים יהיה צורך במשקפיים או עדשות מגע לשיפור הראיה לאחר השתלת קרנית.

    סיבוכים לאחר השתלת קרנית

    ככלל ניתוחי השתלות קרנית הם ניתוחים מצליחים, אך כמו בכל ניתוח גם כאן עלולים להתפתח סיבוכים שונים בתקופה המיידית לאחר הניתוח או במהלך ארוך הטווח. לכן יש צורך במעקב מממושך וקפדני של מומחה לקרנית, בד”כ הרופא המנתח, ובעיקר בשנה הראשונה שלאחר הניתוח.

    1. דחיית השתל – שיעור הדחייה נע בין 5-30% ותלוי במחלה הבסיסית שהביאה להשתלה, במצב משטח העין לאחר הניתוח (מצב העפעפיים, הריסים, איכות וכמות הדמעות, קיום כלי דם בהיקף הקרנית), ובהיענות לטיפול המקומי. דחיית השתל בד”כ גורמת לפגיעה בתאי האנדותל של השתל, והיא גורמת לבצקת של הקרנית ואובדן שקיפותה. לעיתים צומחים כלי דם לא תקינים מהיקף הקרנית אל מרכז השתל. ברב המקרים ניתן לעצור את תהליך הדחיה בעזרת טיפול בסטרואידים הניתנים בטיפות או ולעיתים גם בזריקות ללובן העין וגם בטיפול סיסטמי דרך הפה.

    2. עליית הלחץ התוך-עיני – זהו אחד הסיבוכים הנפוצים אחרי הניתוח, ולפי מחקרים שונים יתכן לפחות אירוע אחד של לחץ תוך עיני מוגבר בכ- 30% מהמנותחים. עליית הלחץ התוך עיני יכולה להיות כתוצאה משינויים בזוית העין (האיזור בו מתנקז הנוזל התוך עיני) בעקבות הניתוח, או כתוצאה מהצורך בשימוש ממושך בטיפות סטרואידים. הטיפול במצב זה נעשה ע”י טיפול מקומי בתרופות המורידות את הלחץ. לעיתים מתפתחת גלאוקומה משנית שאינה מגיבה לטיפול, ואז יש צורך בניתוח להורדת הלחץ.

    3. זיהום בתפרים או בשתל – כדי למנוע זיהום בתקופה המיידית לאחר הניתוח ניתן טיפול מקומי בטיפות אנטיביוטיות. לעיתים יתכן זיהום סביב אחד התפרים, במיוחד אם התפר נפתח או נעשה רפוי. מומחה הקרנית העוקב אחר המנותח יחליט על הטיפול המתאים, הכולל נטילת תרביות, הסרת התפרים, ומתן טיפול אנטיביוטי מקומי מתאים.

    4. קטרקט – עלול להתפתח לאחר השתלות קרנית. הקטרקט עלול להתפתח כתוצאה מניתוח, או כתוצאה מהצורך בשימוש ממושך בטיפות סטרואידים. הטיפול הוא ניתוח קטרקט.

     

    מעוניינים במידע נוסף על השתלת קרנית?

    התקשרו עכשיו ל- 052-6741425 או השאירו פרטים בטופס:

    מעוניינים במידע נוסף על הסרת משקפיים בלייזר?

    שתפו ברשתות החברתיות:
    יש לכם שאלה? כתבו לנו ותקבלו תשובה אישית בדוא"ל מהרופא


    קראתי והסכמתי לתנאי השימוש
    שאלות גולשים:

    02/12/2015 השתלת קרנית לתינוק

    התינוק שלי בן חצי שנה[פג] ויש לו אבצס בקרנית הוא טופל אבל נשארה לו צלקת במרכז הקרנית שפוגעת לו בראייה.
    היינו אצל רופאי עיניים וגם רופא המתמחה בקרנית והם אמרו שבגלל שהסיכוי לניתוח אצל תינוקות הוא נמוך ושמערכת הגוף שלהם ידחו את ההשתלה אז לא ניתן לעשות דבר אני שמה לו טיפות להרחבת האישון כטיפול קבוע (אני חייבת לציין שהעין עצמה בסדר גמור ואין איתה שום בעיה… וזה מה שמדכא)
    האם זה המצב לא נוכל לעשות דבר?? אני חוששת שהבן שלי יגדל ויהיה ניתן לעשות את הניתוח הראייה שלו תאבד כבר לגמרי.

    עדינה

    cEyvZAU

    שלום עדינה,

    השתלת קרנית בתינוקות וילדים קטנים כרוכה בסיכון גבוה מאוד לדחיית השתל. משמעות דחיית השתל היא הופעת עכירות בקרנית, וקבלת מצב קשה יותר מהמצב היום. בנוסף השתלת קרנית כרוכה בסיכון גבוה להתנתקות השתל מהקרנית על רקע חבלה, בעיקר בילדים קטנים בהם הסיכוי לחבלה כלשהיא בעיניים גבוה מאוד. לאחר ההשתלה יש לתת טיפות סטרואידים במשך תקופה ארוכה כדי למנוע דחייה, דבר שעלול לגרום להתפתחות קטרקט. מסיבות אלו השתלות קרנית בתינוקות נעשות רק כאשר אין ברירה, בעיקר כשיש מחלה בקרנית בשתי העיניים.

    במקרים רבים הצלקת נעשית פחות סמיכה או קטנה עם הזמן, והשפעתה על הראייה פוחתת. מומלץ לכן להמתין ולראות מה יהיה גודל הצלקת והשפעתה על הראייה בעוד כחצי שנה. במקביל מומלץ להיות במעקב אצל מומחה לעיניים ילדים כדי לבדוק האם יש צורך בטיפול המונע עין עצלה.

    בברכה,

     


    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    27/09/2015 השתלת קרנית לקרטוקונוס

    לפי האופטמטריס שלי שאני מטופל שלו מעל עשרים וחמש שנה והינגד להשתלת קרנית שבוע ליפני ראש השנה ביצאתי בדיקת ראייה ויש החמרה משמעותית בעין שמאל למרות שבעבר ניסתי עדשות מגע קשות ולא יכולתי להיסתגל אלהם פניתי לרופא מומחה להשתלת קרנית לקרטוקונוס בבית חולים בנהריה לפי הבדיקה שלו יש גם התחלה של קטרט והימליץ על השתלת קרנית אני מאוד חרד עים הרבה חששות העים זה הדבר הנכון לעשות ועים כן אפוא לבצע את הניתוח.

    משה

    Colourful_Eye_by_LuminousStar

    שלום משה,

    קיימות סיבות רבות לצורך לבצע השתלת קרנית חוזרת. במקרה שלך כמראה שתל הקרנית עכור או בצקתי, או שיש התקמרות מחודשת של הקרנית (חזרה של הקרטוקונוס). במקביל מתפתח אצלך קטרקט. במקרה זה מומלץ לבצע השתלת קרנית, ובהמשך לבצע ניתוח להסרת הקטרקט. ניתן לבצע בהצלחה השתלות קרנית בכל מרכז רפואי שיש בו מחלקת עיניים, וגם במרכז הרפואי שאליו פנית.

    בברכה,


    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    21/09/2015 הרכבת עדשה רכה לאחר השתלה

    אחרי כמה זמן ניתן להרכיב עדשה רכה בעין שהושתלה בה קרנית? יש לי כרגע 16 תפרים ואני חודש אחרי הניתוח.

    נועה

    Colourful_Eye_by_LuminousStar

    שלום נועה,

    אפשר להתקין עדשת מגע רכה או קשה לאחר החלמה מלאה של שכבת האפיתל (שכבת הציפוי החיצונית) של הקרנית. חודש לאחר הניתוח זה מוקדם מדי להתקנת עדשות מגע על קרנית מושתלת, ומומלץ להמתין עם זה. יש להתייעץ בנושא זה עם הרופא המנתח.

    בברכה,


    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    04/07/2015 שחייה למושתל קרנית והיפרדות רישתית

    האם ניתן לשחות , ואילו אמצעי הגנה קיימים

    זוהר

    Colourful_Eye_by_LuminousStar

    שלום זוהר,

    אני לא הייתי ממליץ למושתל קרנית לשחות כלל, וגם לא לעסוק בכל סוג ספורט בו קיימת סכנה כלשהיא לפגיעה בראש או בעיניים.

    בברכה,


    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    30/06/2015 ניתוח קטרקט אחרי השתלת קרנית

    קרנית הושתלה בעיני בגלל קרטוקונוס לפני 25 שנה.
    אחר כך עברתי ניתוח רילקס ע”י חתכים לשיפור הראיה.
    כיום משתמשת בעדשה סקלרלית גדולה שיושבת על הלחמית.
    לאחרונה יש לי עכירות בגלל קטרקט, גילי 69.
    האם אפשר לנתח? יש לי מיאופיה חזקה גם בגלל גלגל העין.
    מה הסיכויים והסיכונים במצב מורכב זה?

    שרית

    eye_see_toast

    שלום רב שרית,

    אפשר לנתח קטרקט אחרי השתלת קרנית. למעשה - אם הקטרקט גורם ליריד בראייה - אין לך ברירה אלא לבצע את הניתוח. הסיכון בניתוח קטרקט לאחר השתלת קרנית הוא של פגיעה בשתל הקרנית והתפתחות בצקת בקרנית. במקרה זה יהיה צורך בהשתלת קרנית חוזרת.

    בברכה,

     

     


    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    05/06/2015 בצקת בקרנית

    פרופ’ סלומון שלום רב,
    אמי בת 86, לפני מספר חודשים התגלתה בצקת בקרנית. היא מטופלת כבר כמה חודשים ב- 4 טיפות ביום PRED FORTE, ומי מלח 0.5% ו- 2 טיפות ביום COSOPT. ולא עוזר. היא רואה ערפל כבד בעין עם קושי רב בתפקוד היום יומי וירידה באיכות החיים. אמי בריאה ללא מחלות רקע.
    אציין כי באותה עין קיימת כבר מספר שנים בצקת ברשתית (כנראה על בסיס משיכה) שנמצאת במצב יציב וטוב לאחר טיפול ב- VOLTEREN + COSOPT. מאז גילוי הבצקת בקרנית הפסיקו את ה- VOLTEREN שהוחלף – PRED FORTE. כיום לא ניתן לעקוב אחר הבצקת ברשתית עקב הבצקת בקרנית.
    אודה אם תוכל לייעץ לנו, האם יש טיפול נוסף או אפשרות אחרת להחזיר לאמא את ראייתה. תודה!

    ורד

    imagesAK0SIJ0H

    שלום ורד,

    נראה שלאמך יש בצקת כרונית של הקרנית. אם טיפול של מספר חודשים בטיפות סטרואידים לא גרמו לשיפור במצב הקרנית, היא זקוקה ככל הנראה להשתלת קרנית. בד"כ מדובר על השתלת קרנית שכבתית מסוג DSAEK או DMEK. מומלץ לפנות למומחה לקרנית שימליץ לך על סוג הניתוח שמתאים למצבה.

    לחצי כאן למידע נוסף באתר זה על השתלות קרנית.

    בברכה,


    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    17/05/2015 השתלת קרנית בתינוקות

    שלום,
    בהמשך לשאלתי הקודמת, על סיכויי ההצלחה של השתלת קרנית בתינוקות 1.7 ש’,
    עם גלאוקומה מולדת .
    מה קורה אם עין אחת פחות עכורה באופן משמעותי מהעין השניה, האם עדיין מומלצת ההשתלה בעין היותר עכורה?

    paintedeye

    שוב שלום,

    ההחלטה צריכה להתבסס על בדיקת הילדה בפועל. ההחלטה מתבססת על פוטנציאל הראייה של כל עין, על מבנה המקטע הקדמי, הלחץ התוך עיני, מצב עצב הראייה, והערכת הרופא לגבי מידת העכירות והשפעתה על הראייה. מומלץ להיבדק בפועל ע"י מומחה לרפואת עיניים בילדים וגם ע"י מומחה לקרנית.

    בברכה,


    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    17/05/2015 השתלת קרנית בילדים

    שלום וברכה!
    ברצוני לשאול מהם אחוזי ההצלחה בהשתלת קרנית בתינוקות (1.7 ש’)?
    וכן מהם הסיכונים הכרוכים בכך בפרט במקרה של גלאוקומה מולדת?
    תודה,
    שרה.

    AA_Giant_Eyeball_IndividualPage

    שרה שלום רב,

    סיכויי ההצלחה של השתלות קרנית בילדים נמוכים משמעותית מאשר במבוגרים, ונעים בין 50% ל-80% על פי דיווחים שונים בספרות. ככל שהגיל נמוך יותר, כך סיכויי ההצלחה נמוכים. כאשר יש גלאוקומה מולדת - סיכויי ההצלחה נמוכים אף יותר, ותלויים באיזון הלחץ התוך עיני. למרות זאת - אם הקרנית איננה שקופה בשתי העיניים - הרי שאין ברירה, ויש צורך בביצוע השתלת קרנית לפחות בעין אחת בלי קשר לסיכויי ההצלחה.

    בברכה,


    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    25/04/2015 ראיה בעין , אם זה משתפר או לא?!

    תודה על התשובה, אני קבלתי מכה בעין, וזה דפק את כל העין, קרנית, עדשה, עצבים… הניתוח היה השתלת קרנית ועדשה… תוצאה לא רואה, והצורה שלה לא יפה.

    ראמי

    red eyes

    שלום ראמי,

    במקרים של חבלה כל כך קשה לעין, נחבלות רקמות רבות בתוך העין. העדשה נחבלה כפי שציינת, ולכן הושתלה עדשה תוך עינית מלאכותית. בנוסף נוצרים שינויים בלשכה הקדמית, ואיזור הזוית (דרכו מתנקז הנוזל התוך עיני) נפגע ע"י התפתחות הדבקויות החוסמות אותו וגורמות לעליית הלחץ התוך עיני וגלאוקומה משנית. הרשתית גם עלולה להיפגע, בעיקר ע"י הופעת בצקת כרונית של המקולה. עצב הראייה עלול להיפגע בגלל עליית הלחץ התוך עיני. בנוסף האישון בד"כ נפגע במקרים אלו, וחלק מרקמת הקשתית עלול להיות חסר ולגרום לכך שאין למעשה אישון, או שהאישון רחב יותר. כל התופעות הללו גורמות לכך שהראייה מוגבלת לאחר חבלה קשה מהסוג אותו עברת.

    צורת העין שונה כנראה בגלל שהאישון רחב, או בגלל חוסר ברקמת הקשתית, או בגלל בצקת בשתל הקרנית.

    לחץ כאן למידע נוסף באתר על חבלות בעיניים. 

    בברכה, 


    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    25/04/2015 ראיה בעין, אם זה משתפר או לא?!

    עברתי ניתוח לפני 3 שנים, לא היתי רואה בעין, גם אחרי הניתוח לא השתפר מצב הראיה בעין למה?
    יש לי עוד שאילה הצורה של העין לא יפה יש אפשרות לתקן את זה?

    ראמי

    power-over-land-web-med

    שלום ראמי,

    אני מניח שהניתוח אותו עברת הוא השתלת קרנית. יכולות להיות סיבות רבות המשפיעות על חדות הראייה לאחר השתלת קרנית. אחת הסיבות היא אי סדירות של פני השתל, בד"כ בעקבות התפרים או צורת הריפוי של איזור החיבור שבין השתל והיקף הקרנית. הסרה סלקטיבית של התפרים על פי מיפויי קרנית חוזרים יכולה לשפר בעיה זו. סיבה אחרת היא פגיעה בשקיפות השתל על רקע תהליך של דחייה בעבר, או ריפוי איטי של אפיתל הקרנית, או כיב של הקרנית, או הרפס של הקרנית - כולם תופעות העלולות לפגום בשתל הקרנית. סיבות נוספות קשורות במרכיבים אחרים של העין המשפיעים על הראייה כגון קיומו של קטרקט (עכירות העדשה התוך עינית), בצקת במקולה (האיזור המרכזי ברשתית בו מושגת הראייה המרכזית החדה), או פגיעה בעצב הראייה (לדוגמא אחרי תקופות ארוכות של לחץ תוך עיני מוגבר).

    עליך להתייעץ עם הרופא המנתח שלך, או עם כל רופא עיניים מומחה לקרנית, באשר לסיבות שבגללן הראייה אצלך אינה מיטבית.

    בברכה, 


    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    19/04/2015 זמן החלמה מניתוח השתלת קרנית

    פרופ’ אבי סלומון שלום
    רציתי לשאות על זמן ההחלמה הממוצע לאחר ניתוח השתלת קרנית. אני סטודנטית ויש לפניי שנתיים של למידה המצריכה קריאה מרובה לכן חשוב לי לדעת, כמה זמן לאחר הניתוח אוכל לחזור ולקרוא ולאמץ את עיניי?

    ירדן

    love-motion-web-med

    שלום ירדן,

    התשובה לשאלה זו תלויה בסוג ההשתלה שאת עוברת. אני מניח שאת עוברת השתלת קרנית בגלל קרטוקונוס. ככל הנראה שיטת הניתוח תהיה השתלת קרנית שכבתית בשיטת DALK. בניתוח זה יש תפרים המעגנים את הקרנית המושתלת למקומה. את התפרים האלו מוציאים באופן הדרגתי אחרי שעברו לפחות 6 חודשים מהניתוח. ניתן להניח שהתוצאה הראייתית הסופית מושגת לאחר תקופה של 6 חודשים עד שנה לאחר הניתוח.

    מבחינת יכולתך לחזור לתפקוד רגיל - הדבר תלוי באופן התפקוד העצמאי של העין השנייה. אם הראייה המתוקנת בעין השנייה (כלומר הראייה המושגת לאחר תיקון מירבי עם משקפיים או עדשת מגע) טובה - סביר להניח שתוכלי לחזור לתפקוד רגיל כשבוע לאחר הניתוח.

    בברכה,

     


    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    15/02/2015 האם ניתוח להשתלת קרנית משפר את מצב הראיה?

    האם משתפר מצב הראיה לאחר הניתוח ?והאם ניתן לעשות ניתוח לייזר לאחר ההשתלה???

    picasso109

    שלום רב,

    השיפור בראייה לאחר השתלת קרנית הוא תהליך איטי הנמשך מספר חודשים, ותלוי בשיטת הניתוח, בקליטת השתל, בסדירות פני הקרנית, ובתקינות הרקמות האחרות של העין. בהשתלות קרנית בהן יש תפרים בשתל (בעיקר בהשתלות לקרטוקונוס), יש שיפור בראייה לאחר הוצאה סלקטיבית של תפרים, תהליך המתחיל בין מספר חודשים לשנה לאחר הניתוח. 

    לפעמים ניתן לבצע לייזר לאחר השתלת קרנית. הדבר תלוי בסימטריות של מיפוי הקרנית ובמספר הנותר. 

    בברכה,  


    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    09/02/2015 אישון מורחב

    תודה על תשובתך
    לצערי עשו ניתוח ובצעו את מה שאתה מציע. הצרה שמספר חדשים לאחר ההשתלה הייתה דחייה של הקרנית ולפי המידע שיש לי זה קרה כיוון שהיה חיכוך בין העדשה התוך עינית והקרנית.
    למעשה לא ניסו לעשות השתלה חוזרת בטענה שמחוסר קשתית החיכוך בין העדשה התוך עינית לקרנית יגרום לדחיתה
    והשאלה אם אין שיטה נוספת שתחזיר לי את הראיה בעין זו
    אני רוצה לציין שהקרנית בעין עכורה מעת הדחיה דהיינו: משנת 1992

    יהודה

    grouper_eye

    שלום יהודה,

    באותן שנים לא היה עדיין שתל של קשתית מלאכותית, כך שאני מאמין שזה לא מה שעשו לך. בכל אופן יש מספר אפשרויות, התלויות במצב הקשתית ובעומק הלשכה הקדמית (המרחק שבין שרידי הקשתית והקרנית). ניתן להשתיל עדשה תוך עינית תוך מיקומה מאחורי שרידי הקשתית עם תפירת הרגליות לסקלרה; ניתן להשתיל עדשת Morcher (עדשה עם מרכז שקוף והיקף בצבע שחור שנועד ליצור אישון); וניתן להשאיר את העין ללא עדשה (ולהשתמש בעדשת מגע קשה לאחר הניתוח). כל אלו כמובן משולבים עם השתלת קרנית.

    לפני ביצוע הניתוח יש לנסות ולהעריך את פוטנציאל הראייה של העין, ע"י בדיקה אלקטרו-פיזיולוגית (VEP), וכן לבצע בדיקת אולטרה-סאונד כדי לבדוק אם הרשתית צמודה. בכל מקרה קשה לייעץ לך בלי לבדוק את העין, ולכן מומלץ להיבדק אצל מומחה למחלות קרנית.

    בברכה,


    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    07/02/2015 אישון מורחב + קרנית עכורה לאחר השתלת קרנית

    עברתי השתלה בעין ימין בשנת 1967. כתוצאה מכך האישון נשאר מורחב. כרגע הקרנית עכורה ואני לא רואה בעין (ימין). האם יש היום טכניקה של השתלת קרנית עם אפשרות לצמצום האישון ע”מ שאוכל לראות בעין. נעשה נסיון כזה לפני כ-20 שנה אולם ללא הצלחה.

    יהודה

    4a439003_0f72c302_art%20eye%2012

    שלום יהודה,

    ניתן לצמצם את האישון ע"י תפירה של הקשתית, אם קיימת די רקמת קשתית המאפשרת זאת. אם אין די רקמת קשתית ניתן להשתיל קשתית מלאכותית, לאחר ניתוח קטרקט והשתלת עדשה תוך עינית.

    בברכה,


    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    19/01/2015 עין דומעת לאחר השתלת קרנית

    שלום רב
    עברתי ניתוח השתלת קרנית לפני 3 חודשים. הכל עבר חלק ובהצלחה.
    בימים האחרונים אני דומעת מהעין של ההשתלה… האם יש מה לדאוג?
    חשוב לציין שאני שמה טיפות עיניים פעמיים ביום. (סטרודקס, פטנול וסיסטיין).
    אשמח לתשובה בהקדם!

    גילה

    Epic_Eye_by_belez

    שלום גילה,

    עליך לגשת מיד לבדיקה אצל הרופא המנתח. הדמעת יכולה להיות תוצאה של סיבות רבות כגון תפר שנפתח, בצקת בשתל הקרנית, ארוזיה של האפיתל בשתל, זיהום, ועוד. ככלל - כל אירוע של כאב, דקירות, צריבה, ירידה פתאומית בראייה, אודם או דמעת בעין המנותחת לאחר השתלת קרנית - מחייבים בדיקה מיידית אצל הרופא המנתח או אצל מומחה אחר לקרנית.

    בברכה,

     


    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    17/12/2014 נתוח DMEK

    האם בשיטת DMEK יש תפרים ומה משך האישפוז בשיטה זו.

     

    שלום רב,

    בניתוח DMEK משתמשים בתפרים כדי לסגור את הפתח דרכו מוחדרת הרקמה המושתלת בניתוח. בד"כ מדובר באשפוז-יום (כלומר שחרור מספר שעות לאחר הניתוח).

    בברכה,


    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית
    עמוד 2 מתוך 212

    לקביעת תורים

    • This field is for validation purposes and should be left unchanged.

    לקביעת תורים

    • This field is for validation purposes and should be left unchanged.