הקשתית והאישון

שלום יהודה,

ככל הנראה הלשכה הקדמית (החלל הנמצא בין הקרנית והקשתית) אינו עמוק. כאשר הלשכה הקדמית רדודה, יש סכנה של סגירת הזוית הנמצאת בין הקרנית והקשתית. דרך הזוית מתבצע ניקוז הנוזל בלשכה הקדמית. באנשים עם לשכה רדודה וזוית צרה יש סכנה שהזוית תיסגר, דבר שיגרום לעלייה פתאומית בלחץ התוך עיני. כדי למנוע זאת מבצעים ניקוב בעזרת לייזר בהיקף הקשתית. פעולה זו נקרת LPI (או Laser Peripheral Iridotomy). הנקב שנוצר מאפשר מעבר של נוזל מהלשה האחרוית אל הלשכה הקדמית, דבר שימנע סגירה של הזוית ועלייה חדה של הלחץ.

מומלץ להתייעץ בנושא זה עם רופא עיניים מומחה לגלאוקומה.

בברכה,

 

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

שלום רוני,

לא מוציאים תפרים מהקשתית אם הם אינם מפריעים. הוצאתם עלולה לגרום לקרעים בקשתית ולדימום. הסיבה היחידה להוצאת תפר כזה היא אם הוא נוגע בחלק הפנימי של הקרנית וגורם לבצקת של הקרנית.

בברכה,

 

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

שלום סהר,

ניתן לבצע תפירה של הספינקטר ע"י תפר מעגלי סביב האישון, כחלק מניתוח קטרקט (הסרת העדשה). אם אין עדיין קטרקט והעדשה תקינה, לא מומלץ לבצע ניתוח כזה. ניתן לנסות לצמצם את האישון ע"י טיפות המכילות פילוקרפין בריכוז נמוך.

אם זה לא עוזר ניתן להשתמש בעדשת מגע כהה להפחתת הסנוור, או בעדשת מגע צבעונית.

בברכה,

 

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

שלום יאיר,

אין כל טיפול למחלה נדירה זו שיכול להועיל. אנירידיה זה לא רק חוסר קשתית. יש שורה ארוכה של פגמים ובעיות בעין, שיכולים להופיע כולם או מקצתם. אלו כוללים בעיות בזוית (האיזור בו מתנקז הנוזל התוך עיני) וכתוצאה גלאוקומה; בעיות בעצב הראייה; בעיות בקרנית עם כשל לימבלי (הגורם להפרעה ביצור האפיתל המצפה את הקרנית), ובעיות רבות אחרות.

מומלץ לפנות קודם כל לרופא עיניים מומחה למחלות עיניים בילדים, או למכון מיכאלסון בהדסה, העוסק באבחון של מחלות תורשתיות ומולדות בעיניים, והנחיות לגבי אופן המעקב בהמשך.

בברכה,

 

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

שלום ספיר,

אכן, עיוות של האישון באוביאיטיס (דלקת תוך עינית) קדמית הוא תוצאה של הדבקויות (הידוקים) בין שולי האישון והעדשה הנמצאת מאחוריו. ניתן לנסות לשחרר הידוקים אלו ע"י הרחבת האישון בעזרת טיפות המכילות תרופות מסויימות. אם ההידוקים נמצאים כבר זמן רב קשה יהיה לשחרר אותם בעזרת הרחבת האישון.

אם התפתח קטרקט כתוצעה מהתהליך הדלקתי, ניתן יהיה במהלך ניתוח הקטרקט לשחרר את ההדבקויות האלה.

בברכה,

 

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

שלום רוני,

בהחלט. הקשתית מורכבת משריר טבעתי (ספינקטר– מצמצם את האישון), ומשריר רדיאלי (דילטור– מרחיב את האישון). פעולת השרירים מנוהלת ע”י המערכת האוטונומית.

שריר הספינקטר (מכווץ האישון) הוא שריר מעגלי חלק, הנמצא בסטרומה העמוקה של הקשתית. שריר זה מקבל עצבוב של המערכת הפאראסימפטטית דרך העצב השלישי. סיבי הספינקטר נמצאים ליד האישון.

שריר הדילטור (מרחיב האישון) הוא שריר חלק המורכב מסיבי שריר מקבילים ורדיאליים. שריר זה מעוצבב בעצבוב סימפטטי שמגיע יחד עם הענף הראשון (הסעיף האופתלמי – 1V) של העצב החמישי.

בברכה,

 

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

שלום נוי,

בהחלט!! מומלץ ביותר!!! יחד עם זאת, כדאי אולי להיזהר קצת עם החומרים שאת משתמשת בהם בזמן הצפייה בסרטונים. מומלץ אולי להתחיל בטיפולי גמילה?

בברכה,

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

שלום,

להמתין.

בברכה,

 

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

שלום יוסי,

התשובה לשאלתך קשורה בפוטנציאל הראייה של העין שנפגעה. אם קיים פוטנציאל של ראייה בעין, ניתן לבצע השתלה של עדשה תוך עינית וקשתית מלאכותית. אם הרשתית נפגעה ואין פוטנציאל ראייה מומלץ לא לבצע ניתוחים נוספים. את הראייה שתהיה לך אחרי הניתוח ניתן לחזות בעזרת שימוש בעדשת מגע קשה בעין הפגועה.

בברכה,

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

שלום רב,

במרבית סוגי הגלאוקומה ניתן להרחיב את האישונים ללא חשש. בגלאוקומה עם זוית צרה (narrow angle glaucoma) - סוג יחסית נדיר של גלאוקומה שבו איזור הזוית בין הרנית והקשתית הוא צר, ולכן ניקוז הנוזל התוך עיני דרכו מופחת - יש להיזהר עם הרחבת האישונים. במצב זה ניתן לבצע חירור של הקשתית עם לייזר, דבר המונע התקף של זוית סגורה, ומאפשר שימוש בטיפות להרחבת האישונים.

בברכה,

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

שלום רב,

ההידוק הקדמי של הקשתית לקרנית הוא תוצאה של תהליך דלקתי תוך עיני הנקרא Uveitis, ושיכול להיות קשור לדלקת הפרקים שלך. בחלק מהמחלות האוטו-אימוניות יכולה להיות דלקת תוך עינית, שאחד המאפיינים שלה הוא הדבקויות בין הקשתית ובין הקרנית או העדשה. הדבקויות (הידוקים) אלו גורמים למשיכת האישון ולצורתו האליפטית.

מומלץ לפנות לרופא עיניים מומחה בדלקות תוך עיניות (Uveitis).

בברכה,

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

שלום רב,

עוד קצת סבלנות, והאישון יחזור לגודלו התקין....

בברכה,

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

שלום רב,

קשה לענות על שאלתך בלי לבדוק אותך, ולקבל פרטים על הניתוחים שעברת. שינויים בצבע הקשתית בין שתי העיניים (הטרוכרומיה) יכולים להיות בגלל סיבות רבות. אלו כוללות מצב הנקרא Fuchs heterochromic iridocyclitis, אוביאיטיס (דלקת תוך עינית) כרונית, פיגמנטציה מוגברת של תאים מסויימים בקשתית האחראיים על הפיגמנט שלה, גידולים בקשתית, או העדר קשתית באחת העיניים. גם בצקת בקרנית בעין אחת עלולה לגרום לצבע הקשתית להראות פחות ברור. מומלץ להיבדק ע"י רופא עיניים.

בברכה, 

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

פרי שלום רב,

אני מניח שהעיניים שלך בריאות, ואתה רואה היטב. כל מה שמפריע לך הוא צבע העיניים, כלומר: צבע הקשתית. אם זה נכון, מומלץ לך להתרחק מרופאי עיניים ומניתוחים מיותרים לשינוי צבע הקשתית. כל ניתוח מיותר כזה יגרום לך לנזק רב מאוד. הסיכונים של ניתוח תוך עיני או טיפול לייזר שבו גורמים לשינוי כלשהוא בקשתית עלולים לגרום לדלקת תוך עינית קשה (uveitis), גלאוקומה (עליית הלחץ התוך עיני), ואפילו סיכון לפגיעה בשכבת האנדותל (שכבת התאים הפנימית) של הקרנית וכתוצאה לבצקת קבועה של הקרנית. כל הסיבוכים הללו עלולים לגרום לאובדן קבוע של הראייה.

הניתוח הראשון מיועד למי שנפגע בקשתית (בעקבות ניתוח קודם, או בעקבות חבלה לעין). השתלת הקשתית המלאכותית מבוצעת ביחד עם השתלת עדשה מלאכותית, כאשר יש גם קטקרקט, או כאשר העדשה הטבעית לא נמצאת בגלל חבלה בעין. מדובר בעין חולה מלכתחילה, והניתוח אמור להחזיר לעין את הקשתית שאבדה. יש לניתוח סיבוכים ותופעות לואי, אך כאשר מדובר בטיפול שאמור להחזיר לעין תפקוד שאבד לה, מדובר בסיכון מחושב והכרחי. סיכון זה הוא בלתי נסבל, ולמעשה לא בא בחשבון בשום אופן, כאשר העין בריאה ותקינה והראייה מצויינת.

הטיפול השני הוא בבחינת רשלנות פושעת, ולכן לא אושר מעולם לטיפול במקום כלשהוא בעולם, ואני מקווה שלעולם לא יאושר. השימוש שלך במילים "שוק תעשיית היופי" בקשר לעיניים ולצבע הקשתית איננו הולם כלל את רפואת העיניים, ומצביע על חוסר הבנה בסיסי בנושא. רפואת העיניים איננה קשורה בשום אופן ב"שוק תעשיית יופי", ובודאי שלעולם לא תעסוק בפעולות שעלולות לגרום לנזק לעיניים.   

בברכה,

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

שלום עומר,

צבע הקשתית לא משפיע על חדות הראייה, ולא משפיע על אף אחד מתפקודי מערכת הראייה. התכווצות האישון והתרחבותו תלויים בעוצמת האור, ולא בצבע הקשתית. יחד עם זאת, באנשים בעלי קשתית כחולה (שבה יש פחות פיגמנט בחלק הקדמי של הקשתית) נמצא שיש שכיחות גבוהה יותר לניוון מקולרי גילי (Age related Macular Degenaration) יחסית לאנשים עם קשתית חומה.

בברכה,

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

שלום שרון,

צילום עם פלאש נעשה בד"כ בתנאי חשיכה. בתנאי חשיכה האישון רחב, דבר המאפשר חזרה רבה יותר של קרני אור מהרשתית של העין המצולמת אל המצלמה. פעולת הפלאש היא מהירה, ולא מאפשרת לאישון להתכווץ. לכן האישון נשאר רחב בזמן הצילום. אם האור המוקרן אל עין המצולמת מגיע אליה בזוית של 90 מעלות, הוא גם מוחזר בזוית כזו אל המצלמה. ההחזר של קרני אור מהרשתית נראה כצבע אדום.

בברכה,

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

שלום אלמוג,

ניתן להשתיל קשתית מלאכותית במקרים של אובדן טראומתי של הקשתית. קיימים כיום סוגים שונים של קשתית מלאכותית, באמצעותם ניתן ליצור אישון מלאכותי. הקשתית מושתלת בד"כ לאחר ניתוח שבו מוסרת העדשה (שבד"כ גם כן נפגעת), ובו מושתלת עדשה תוך עינית. הקשתית מעוגנת למקומה בעזרת רגלית או רגליות, היושבות בהיקף הפנימי של העין (איזור הנקרא זוית או באיזור הסולקוס - שם בד"כ נמצא שורש הקשתית).

אישון רחב או חוסר קשתית עלולים לגרום לתחושת סינוור (glare), וכן לעיוותים אופטיים שונים. מידת הסינוור והעיוותים האופטיים תלויים בגורמים נוספים כגון תפקוד הרשתית, וכן במידת הפגיעה שנגרמה לקרנית.

בברכה,

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

שלום רב,

אין כל הבדל אנטומי או תפקודי בין עיניים כחולות לעיניים חומות.

בברכה, 

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

שלום אריאל,

השריר האחראי על התכווצות האישון (הספינקטר) מעוצבב ע"י סיבי עצב פרה-סימפטטיים המגיעים לעין עם סיבי העצב ה-3 (האוקולומוטור). סיבים אלו מגיעים מגרעין Edinger-Westphal הנמצא ב- midbrain. גרעין זה הוא חלק ממכלול גרעיני העצב -3 האחראי בין השאר על עצבוב האישון.

גירוי האור מגיע מהרשתית דרך סיבי עצב הראייה, העוברים דרך מסלולי הראייה אל גרעין ה-Pretectal. מגרעין זה מגיעים סיבי עצב לגרעין ה- Edinger-Westphal. מגרעין זה יוצאים סיבים פרה-סימפטטיים המצטרפים לעצב ה-3, ומגיעים לגנגליון הציליארי, וממנו מגיעים סיבי עצב פרה-סימפטטיים לשריר הספינקטר של האישון וגורמים להתכווצותו.

חלק מהסיבים המגיעים לגרעין הפרה-טקטלי חוצים לצד השני של ה- midbrain ומגיעים גם לגרעין Edinger-Westphal בצד השני. לכן גירוי אור בעין אחת יגרום להפעלה דו-צידית של המערכת הפרה-סימפטטית, ולהתכווצות של האישונים בו זמנית בשתי העיניים.

הרחבת האישון, לעומת זאת, מתבצעת ע"י סיבים של המערכת הסימפטטית, המעצבבים את שריר ה- dilator.

בברכה,

 

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

שלום רב,
צבע הקשתית אינו משפיע על ראיית לילה.
בברכה,
פרופ' אבי סלומון