מבנה העין ותהליך הראייה

העין היא אחד האיברים המופלאים בגוף האדם. נפחה 7 סמ"ק ואורכה הצירי הוא 24 מ"מ. אך למרות מימדיה, העין היא איבר מורכב. היא מכילה בתוכה מערכות מורכבות העוסקות בהעברה האופטית המדויקת של התמונה שאנחנו רואים, בעיבוד המידע האופטי למידע חשמלי, ובהעברתו אל המוח. כמו-כן יש סביבה מערכות עזר השומרות ומגינות עליה מפגעי הסביבה ומנזקים שונים. הבנת המבנה החיצוני והפנימי של העין חיונית להבנת פעולת העין הבריאה ולהבנת מחלות שונות בעין והדרכים לטפל בהן.

בדפים הבאים תמצאו מידע מפורט על המבנה והתפקיד של החלקים השונים של גלגל העין, וכן על הרקמות השונות העוטפות את העין מסביב, והעוזרות בהגנתה.

מבנה העין

חלקי העין

חלקי העין

העין נחלקת למקטע הקדמי ולמקטע האחורי. המקטע הקדמי מכיל את החלקים האופטיים של העין: הקרנית והעדשה, האחראיים על מיקוד קרני האור. המקטע האחורי מכיל את הרשתית, רקמה עצבית מיוחדת המעבדת את קרני האור המגיעות אליה, והופכת אותן לזרמים חשמליים המועברים דרך עצב הראיה אל מרכז הראיה במח.

מבט חיצוני אל העין

מבט חיצוני אל העין

במבט חיצוני של העין ניתן לזהות את הקרנית, האישון, הלחמית והעפעפיים. הקשתית נמצאת מאחורי הקרנית והיא הנותנת את ה"צבע" של העין. האישון נמצא במרכז הקשתית.

הקרנית והלחמית

הקרנית והלחמית

הקרנית היא החלון הקדמי של העין. זוהי רקמה קמורה ושקופה, הבנוייה משכבות של סיבי קולאגן, המסודרות במרחקים שווים ובזויות ישרות האחת כלפי השניה. הלחמית היא שכבת הציפוי החיצונית של לובן העין. היא מצפה את החלק הקדמי של גלגל העין ואת החלק הפנימי של העפעפיים.

הלשכה הקדמית

הלשכה הקדמית

הלשכה הקדמית נמצאת בין הקרנית והקשתית. היא מכילה את נוזל הלשכה האחראי על שמירת הלחץ התוך עיני. הזוית נמצאת בחיבור שבין הקשתית והקרנית, ובה נמצאת מערכת סינון מיוחדת, דרכה מתנקז נוזל הלשכה.

הקשתית והאישון

הקשתית והאישון

הקשתית מחלקת את העין למקטע קדמי ואחורי. במרכז הקשתית נמצא האישון. התפקיד העיקרי של הקשתית והאישון הוא לשלוט על כמות האור המגיעה אל הרשתית, ולהקטין את פיזור האור בתוך העין.

גוף העטרה

גוף העטרה

גוף העטרה נמצא בין הקשתית ובין הכורואיד, ומקיף את העדשה 360°. מגוף העטרה יוצאים סיבים מיוחדים האוחזים בעדשה. בעזרת שריר העטרה ניתן לשנות את כוח השבירה של העדשה בתהליך הנקרא אקומודציה, והמאפשר את היכולת להתמקד על עצמים קרובים ואת היכולת לקרוא. גוף העדשה אחראי גם על ייצור נוזל הלשכה הקדמית.

העדשה

העדשה

העדשה היא חלק מהמערכת האופטית הנמצאת בחלק הקדמי של העין, ויחד עם הקרנית תפקידה הוא לעזור במיקוד קרני האור על הרשתית. העדשה מורכבת מתאי-סיבים הנוצרים בהיקף שלה, והולכים ונדחסים כלפי המרכז עם הגיל. לעדשה יש יכולת אקומודציה המאפשרת ראיה לקרוב. עם הגיל העדשה מקבלת גוון צהבהב, ומתפתח תהליך הנקרא nuclear sclerosis. בהמשך העדשה מאבדת את שקיפותה, תהליך הנקרא קטרקט.

הזגוגית

הזגוגית

הזגוגית היא ג'ל שקוף המכיל בעיקר מים, ומעט סיבי קולגן וחטמצה היאלורונית, הנמצא במרכז חלל העין. הזגוגית מאפשרת מעבר קרני האור אל הרשתית ללא תשבורת, שומרת על צורת גלגל העין ומונעת הפרדות של הרשתית. עם הגיל הזגוגית עוברת תהליך של התנזלות הגורם להתנתקות האחיזה של הזגוגית עם הרשתית.

הרשתית

הרשתית

הרשתית (Retina) היא רקמה עצבית מיוחדת הנמצאת בחלק הפנימי של העין, ושתפקידה הוא לקלוט את גלי האור ולהפוך אותם לגירויים עצביים, שמגיעים למרכז הראיה במוח. תהליך קליטת גלי האור, עיבודם ברשתית והעברתם למוח הוא תהליך מורכב, שבו משתתפים מספר סוגי תאים הממוקמים בשכבות השונות של הרשתית. שכבות אלו כוללות פוטורצפטורים, סיבי עצב ותאים תומכים. בנוסף יש ברשתית אזורים שונים שלהם תפקידים שונים בתהליכי הראייה ועיבוד המידע הראייתי.

הכורואיד (דמית)

הכורואיד (דמית)

שכבת הכורואיד (דמית) היא שכבה העשוייה מכלי דם, והנמצאת בין הרשתית ובין הסקלרה. שכבה זו היא החלק העיקרי של הענבייה (Uveal tract). הענבייה היא רקמה המכילה את הקשתית, גוף העטרה והכורואיד. תפקיד הכורואיד הוא אספקת חמצן וחומרי הזנה לשכבות החיצוניות של הרשתית. שכבה זו מורכבת בעיקרה מכלי דם, ומשכבות דקות של רקמת חיבור.

העפעפיים

העפעפיים

העפעפיים מורכבות מעור, שרירים ובלוטות, שלהן תפקיד חשוב בהגנה על גלגל העין. הגנה זו מתבצעת ע"י מצמוץ מתמיד, המפוקח ע"י פעולה של מספר שרירים ועצבים, וע"י פיזור של הדמעות על פני משטח העין, וסילוקן דרך מערכת ניקוז הדמעות.

ארובת העין

ארובת העין

ארובת העין היא שקע בגולגולת שבו נמצאים גלגל העין, השרירים המניעים את העין, וכן כלי דם ועצבים רבים החיוניים לתפקוד העין. בארובה נמצאים גם שומן ורקמות חיבור העוגנות ומייצבות את גלגל העין. הארובה מעניקה לעין ולרקמות בתוכה הגנה בפני חבלה, ומשמשת מקום לעיגון השרירים החוץ עיניים. הארובה יוצרת הפרדה בין גלגל העין ובין הרקמות שסביבו כגון חלקים של אונות המוח והסינוסים.

הסקלרה

הסקלרה

הסקלרה יוצרת את הדופן החיצונית של גלגל העין, והיא מהווה כ-80% מעובי הדופן. היא מקנה לגלגל העין את צורתו, ומגנה עליו מכוחות הפנימיים וחיצוניים שעלולים לשנות צורה זו. הסקלרה מהווה נקודת עיגון לשרירי העין האחראיים על תנועות העין, ועוברים דרכה עצב הראיה, כלי דם ועצבים רבים.

מערכת הדמעות

מערכת הדמעות

הדמעות הן שכבה נוזלית המכסה את משטח העין, ומכילה מספר רב של מרכיבים, שתפקידם להעניק הגנה ותזונה לקרנית וללחמית, להעניק תחושת נוחות בעיניים, ולאפשר ראייה תקינה. הדמעות נוצרות באופן מתמיד ע"י בלוטות הדמעות, מכסות את הקרנית ואת משטח העין ע"י פעולת המצמוץ המתמדת של העפעפיים, ולאחר מכן הן מפונות דרך מערכת ניקוז הדמעות אל שק הדמעות.

שרירי העין

שרירי העין

אחד התפקודים החשובים של הראייה קשור ביכולת להניע את שתי העיניים לכל הכיוונים ובצורה מתואמת. מסביב לגלגל העין נמצאת מערכת של 6 שרירים חוץ עיניים, האחוזים בנקודות שונות סביב גלגל העין, ומעוצבבים ע"י עצבים שונים. לכל שריר יש פעילות בכיוונים שונים, ושילוב של פעילות משותפת או מנוגדת של שרירים שונים מאפשרת מבט מתואם של שתי העיניים לכל הכיוונים.

תהליך הראייה

שבירת קרני האור

שבירת קרני האור

שבירת קרני האור מתרחשת כאשר קרני האור עוברות מסביבה אחת לשניה, כמו במעבר מאויר למוצק. בעדשה מרכזת קרני האור נשברות ונפגשות בנקודת המוקד. בעין יש שתי עדשות מרכזות: הקרנית והעדשה, והן ממקדות את קרני האור על פני הרשתית. התמקדות קרני האור על הרשתית תלויה בכח השבירה של הקרנית והעדשה ובאורך הצירי של העין.

קוצר ראייה

קוצר ראייה

קוצר ראייה (מיופיה) הוא מצב שבו קרני האור מתמקדות לפני הרשתית. זוהי הפרעת התשבורת הנפוצה ביותר, ומתפתחת בד"כ בגיל הילדות או הנעורים. ניתן לתקן קוצר ראייה ע"י שימוש בעדשה שלילית, המפזרת את קרני האור וגורמת להתקרבות המוקד אל הרשתית.

רוחק ראיה

רוחק ראיה

רוחק ראייה (היפראופיה) הוא מצב שבו קרני האור מתמקדות אחרי הרשתית. זוהי הפרעת תשבורת ששכיחותה נמוכה יחסית בגיל צעיר, אך לקראת העשור ה-4 וה-5 לחיים שכיחותה עולה. ניתן לתקן רוחק ראייה ע”י שימוש בעדשה חיובית, המכנסת את קרני האור וגורמת להתקרבות המוקד ממקומו אחרי הרשתית אל הרשתית.

אקומודציה וראייה לקרוב

אקומודציה וראייה לקרוב

אקומודציה (הסתגלות) הוא תהליך לא רצוני שבו גדל כח השבירה של העדשה בעין ע"י התכווצות שריר העטרה והתקמרות העדשה. תהליך זה מאפשר לעין להתמקד באופן מיידי על עצמים קרובים וקטנים, ובעזרתו ניתן לקרוא ולעבוד מול מחשב. תהליך זה מאבד בהדרגתה את יעילותו לאחר אמצע שנות ה-40, ואז מתפתחת פרסביאופיה (זוקן ראייה, או קושי בקריאה ובראיית עצמים קרובים).

אסטיגמציה

אסטיגמציה

אסטיגמציה היא הפרעת תשבורת שבה קיים יותר ממישור שבירה אחד על פני הקרנית, וכתוצאה מכך קיימים מספר מוקדים לקרני האור המגיעות מאין סוף אל העין. אסטיגמציה היא תוצאה מכך שהקרנית אינה כיפה סימטרית. תיקון האסטיגמציה נעשה ע"י התקנת שתי עדשות בכל עין: עדשה ראשית, ועדשה נוספת (הנקראת צילינדר) הנותנת תוספת כוח בציר מסויים.

עיבוד המידע ברשתית – תהליך ההתמרה

עיבוד המידע ברשתית – תהליך ההתמרה

לאחר שקרני האור עברו את הקרנית ואת העדשה, חצו את הזגוגית, והתמקדו על הרשתית, מתחיל השלב של עיבוד המידע הראייתי ברשתית. תהליך זה הוא תהליך מורכב שבו המידע הראייתי מותמר לסיגנל חשמלי, אשר מועבר בהמשך דרך עצב הראייה ודרך מסלולי מערכת הראייה אל מרכז הראייה הנמצא בקליפת המוח העורפית. עיבוד המידע מתחיל כבר ברשתית, בפעולות גומלין מורכבות המתבצעות בין תאי הרשתית השונים. פרק זה יתאר את תהליך ההתמרה (פוטוטרנסדוקציה) - התהליך בו הופך פוטון של אור הפוגע בתאי קולטי האור למידע חשמלי, המועבר לתאים הדו-קוטביים.

עיבוד המידע ברשתית – שדות קלט ועיכוב צדי

עיבוד המידע ברשתית – שדות קלט ועיכוב צדי

עיבוד המידע ברשתית, מבוסס על קיומם של "שדות קלט" (receptive fields) ועל תהליכי עיכוב צדי (lateral inhibition). האור המגיע לעין מכל שדה הראייה נושא כמות עצומה של מידע, ועיבודו היה מסובך במידה בלתי-אפשרית אלמלא פעל ברשתית מנגנון סינון, המסלק חלק ניכר מהמידע המגיע לעין. סילוק המידע הזה משפר את חדות הראייה. בעזרת מערכת מורכבת של שפעול ועיכוב של המרכזים וההיקפים של שדות הקלט, שבה משתתפים התאים הדו-קוטביים, האופקיים, האמקריניים ותאי הגנגליון - מתבצע סינון ועיבוד המידע הראייתי המועבר מהרשתית אל מסלולי הראייה.

מסלולי הראיה מהעין למח

מסלולי הראיה מהעין למח

עיבוד המידע הראייתי מתחיל ברשתית, לאחר שהאור משפעל את התאים קולטי האור (הפוטורצפטורים). ברשתית מתרחש עיבוד רב של המידע הראייתי, הנאסף מ- 100 מיליון קנים ו-4 מיליון מדוכים. מידע זה מתכנס אל מיליון תאי גנגליון, המעבירים את המידע אל המוח דרך עצב הראייה. סיבי העצב מהרשתית מגיעים אל מספר איזורים במוח. חלקם מגיעים לאיזורים במוח האחראיים על הריתמוס הצירקדי (circadian rhytms), בעוד שאחרים מגיעים לאיזורים האחראיים על תיאום תנועות העיניים. אולם מרבית סיבי העצב מסתיימים בגוף הברכי הצידי (lateral geniculate body) – LGN, הנמצא בתלמוס. משם ממשיך המידע לקליפת המוח הראייתית (Primary Visual Cortex). קליפת המוח הראייתי במחצית המוח הימנית מקבלת את המידע הראייתי מהמחצית השמאלית של שדה הראייה, בעוד […]

מנגנוני ההגנה על משטח העין

מנגנוני ההגנה על משטח העין

הקרנית והלחמית חשופות דרך קבע לסביבה, ועלולות להפגע מגורמים שונים (זיהום, טראומה, שינויי לחות וטמפרטורה). שמירה על שלמות הרקמות החיצוניות של העין חיונית לאיכות הראיה. מנגנוני ההגנה על העין כוללים את העפעפיים, מערכת הדמעות, אפיתל הקרנית, והעצבוב התחושתי של משטח העין. תהליך המצמוץ המתמיד, פיזור הדמעות, הרכב הדמעות, שלמות אפיתל הקרנית והמבנה המיוחד שלו, והמידע התחושתי המתמיד ממשטח העין - כל אלו מאפשרים שמירה על שלמות העין.

משקפיים

משקפיים

עדשות המשקפיים יכולות להיות עדשות מרכזות (עדשות פלוס, לתיקון רוחק ראיה, היפראופיה) או עדשות מפזרות (עדשות מינוס, לתיקון קוצר ראיה, מיופיה). מקדמי השבירה השונים של העדשות מאפשרים הכנת עדשות דקות יחסית גם במספרים גבוהים. עדשות רב-מוקדיות יכולות לתת מענה לראיה לקרוב ולרחוק באנשים עם פרסביאופיה (זוקן ראיה). ציפויים שונים לעדשות מאפשרים להתגבר על שריטות, החזרי אור, קרינה אולטרה-סגולה ולחות.

עדשות מגע

עדשות מגע

עדשות מגע הן עדשות המונחות על פני הקרנית, ונותנות תיקון אופטי מצוין למגוון רחב של הפרעות תשבורת. קיימים סוגים רבים של עדשות מגע, והן נחלקות על פי התיקון האופטי שהן נותנות; על פי החומרים מהן הן עשויות; ועל פי משך השימוש. עדשות המגע נותנות לעיתים תיקון אופטי עדיף על פני המשקפיים, במיוחד במצבים של אסטיגמציה גבוהה, אנאיזומטרופיה, אפקיה ומצבי מחלה של הקרנית כגון קרטוקונוס וסוגים מסויימים של צלקות או עיוותים בקרנית. יחד עם זאת שימוש לא נכון בהן עלול להוביל לשורה של תופעות לואי וסיבוכים.

יש לכם שאלה? כתבו לנו ותקבלו תשובה אישית בדוא"ל מהרופא
קראתי והסכמתי לתנאי השימוש

שאלות גולשים

קטרקט 30/09/2014

הייתה לי טטרומבוזה,גלאוקומה, וקטרקט בעין ימין. הטרומבוזה השאירה צלקת על הרשתית, הגלאוקומה התאזנה,והוחלט על ניתוח קטרקט. התוצאה: אוורון כמעט מלא ועליית הלחץ. הרופאים הרימו ידיים.
בזמן הניתוח התברר שהקופסית מנותקת מהעין, וזה מה שגרם שראייתי "התנדנדה". לכן הציב המנתח את העדשה מחוץ לקופסית ותפר הכל ביחד. וקיווה לשווא לטוב.
שאלתי: מאחר והעין רואה בכל זאת קצת, האם יש לאופטומטריה כלים לתאים ראייה בעין זאת? כי אני רואה בעין זאת כמו דרך ערפל,וכיוון שזו אצלי העין השלטה, היא מפריעה לעין שמאל.
עברתי ניתוח קטרקט גם בעין שמאל וכמעט שאינני זקוק למשקפיים למרחק קצר בעין זאת. אבל אני מרגיש גם בה ערפול מרחק בינוני.

שלום מיכאל,
הראייה הירודה במקרה שלך היא כנראה שילוב של הבעייה ברשתית, השפעת הגלאוקומה על עצב הראייה, וההשפעה של העדשה התוך עינית ומיקומה.
במקרים אלו קשה להעריך מה תהיה השפעה של תיקון במשקפיים על הראייה, אך תמיד מומלץ לנסות.
בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

הרעה בראייה לאחר ניתוח 14/11/2012

שלום רב פרופסור,
שמי אורן בן 30, עד לפני שנה הרכתי משקפיים. בעין ימין מינוס 7 ועין שמאל מינוס 6.
לפני שנה החלטתי לעשות ניתוח לתיקון הראיה,לאחר התלבטויות עישתי ניתוח ליזר באחד מהמוסדות המוכרים, נאמר לי שאני יכול לעשות את הניתוח "המהיר" לאסיק וזה מה שעשיתי.
כשיצאתי מהניתוח הבחנתי בשיפור מיידי ומדהים בשני העיניים אבל בעין שמאל הרגשתי שאני עדיין לא רואה ממש טוב, לאחר יום,שבוע חודש וחודשיים(אלה הם התקופות שביקרתי אצל הרופא) בהם התלוננתי על ראיה לא טובה בעין שמאל ולמרות שמכשיר לבדיקת הראיה מדד כי אין לי מספר גדול(הבחין בחצי מספר), נעשת לי בדיקה עם הרחבת אישונים שבה גילה המכשיר שיש לי מינוס 2.נאמר לי שיש לי מצב של כייווץ השריר או ספאזם ולכן המספר הזה היה חבוי למכשיר.
נאמר לי שעלי לחכות כשנה לייצוב המספר ולאחר שנה של ראיה קלוקלת לפני כחדוש עשיתי תיקון ראיה חוזר בעין שמאל. הציין שהניתוח השני לווה בכאבים, נסבלים אבל עדיין כאבים. אבל לנקודה, כשיצאתי מהניות כבר הבחנתי שאין שיפור בראיה כלל ואפילו יותר מזה יש התדרדרות בראיה.כעת אני חודשים לאחר הניתוח, מבדיקה שעשיתי נאמר לי שיש לי מספר של 1 וחצי, ובבדיקה של הרחבת אישונים נאמר לי שיש לי מספר של רבע! שוב נאמר לי שיש לי ספאזם בעין שמאל והרופא המנתח התפלא שהספאזם לא נשבר ונתן לי טיפות של colircusi cicloplejico, לשים שתי טיפות בלילה.
אני לא יודע מה לעשות ואשמח לשמוע את דעתך בנושא.

שלום אורן,

נדיר מאוד להגיע למצב שבו גם אחרי ניתוח תיקון נשאר מספר כזה.
כדי לענות על שאלתך צריך נתונים נוספים כמו מיפוי הקרנית ועובי הקרנית לפני ואחרי הניתוחים השונים, ובדיקות המשקפיים.
בכל אופן - אחרי שבוצע ניתוח תיקון, לא מומלץ לבצע ניתוחי תיקון נוספים בעין זו.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

קוצר ראיה 19/10/2012

שלום פרופ', שמי רונן בן 53, מרכיב משקפיים מולטיפוקל – הנתונים עד לפני כחודשיים :
6.75- בשתי העיניים
CYL – בימין 0.50 בשמאל 0.75
AX – בימין 15 בשמאל 155
PRIS – בשתי העיניים 1.5
קריאה : 2.5 + בשתי העיניים
בבדיקת ראיה לפני כחודשיים (היות וטענתי שאני לא רואה טוב) קבע האופטמטריסט הקבוע שהמספר ירד ב 2 העיניים מ 6.75- ל 6-.
לאחר שבוע שהרכבתי טענתי שעדין איני רואה טוב בעין שמאל.
האופטמטריסט טען שהמספר בבדיקה העדכנית בעין שמאל קפץ ל 7.5-. אבל כדאי לבדוק שוב מאז עשיתי כ – 4 בדיקות בפערים של כשבוע (כל בדיקה מבוצעת בבקר ושניה בערב) ובכל שבוע המספר בעין ימין גדל בערך בחצי מספר וכיום לאחר כחודשיים הוא אומר שהמספר בעין שמאל כבר 9- .(היות ולא יציב טרם הוזמנה עדשה).
מה זה קטרקט?
רופא עיניים שלל לחלוטין קטרקט, או מימצע פתלוגי אחר, בדיקת סכרת /המסת סוכר תקינה.
טען ששריר בעין נתפס ושמתי טיפות COLIRCUSI CICLOPLEJICO – לא עזר, אמר לי לנוח שבועיים לא עזר.
מדגיש שמדובר בעין שמאל בלבד, עין ימין תקינה.
מבקש לשמוע דעתך.האם אתה ממליץ לרכוש משקפי ראיה?
תודה מראש.
רונן

רונן שלום רב,

יש מספר סיבות לתופעה שאתה מתאר.
כאשר מבצעים בדיקת משקפיים לקוצר ראיה, לפעמים הנבדק יעדיף מספר חזק יותר ממה שהוא באמת צריך (יותר "מינוס").
האופטומטריסט המיומן צריך לבצע אז בדיקה נוספת לאחר שיתוק יכולת האקומודציה של העין, מה שנקרא cycloplegic refraction.
בדיקה זו תגלה במידה רבה יותר של דיוק את המספר האמיתי של העין.
אפשרויות נוספות הן מצבים פתולוגיים שונים בעין, אחד מהם הוא קטרקט, שיכול לגרום לעליה בקוצר ראיה (אך לא בקצב כ"כ מהיר כמו שאתה מתאר).
מחלות שונות בקרנית יכולות גם הן להשפיע על בדיקת המשקפיים.
אני מציע לך להגיע לבדיקה יסודית במחלקת עיניים במרכז רפואי גדול, שתכלול בדיקה אופטומטרית מיומנת, ובדיקה של העיניים ע"י מומחה למחלות קרנית.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

לתיאום בדיקת התאמה להסרת משקפיים בלייזר

השאירו פרטים ונחזור אליכם