הסרת פטריגיום

הטיפול העיקרי הקיים לפטריגיום הוא הסרה ניתוחית של הנגע. קיימות שיטות ניתוחיות רבות להסרת פטריגיום. השיטות נבדלות זו מזו במידת הסרת הרקמה, בהשתלת שתל לחמית, בשימוש בחומרים המונעים את הישנות הפטריגיום (כגון מיטומיצין C), ובשימוש בתפרים או בדבק ביולוגי. בנוסף קיימים שילובים של השיטות הנ"ל. מרבית השיטות הנהוגות כיום כרוכות בשיעורי הישנות (recurrence) נמוכים. בחירת השיטה כרוכה בד"כ בהעדפת המנתח ובניסיונו עם השיטה העדיפה עליו.

מהן הסיבות לבצע ניתוח להסרת פטריגיום?

תמונה 1 - מיפוי ממוחשב של פטריגיום המדגים אסטיגמציה גבוהה.

תמונה 1 – מיפוי ממוחשב של פטריגיום המדגים אסטיגמציה גבוהה.

פטריגיום הוא נגע שכיח ביותר בארץ, בהיותה באיזור החשוף לקרינת השמש במשך חלק גדול מהשנה. אולם לא תמיד יש צורך בניתוח להסרתו. הסיבות העיקריות לביצוע הניתוח הן:
1. התקדמות הפטריגיום אל תוך הקרנית ופגיעה בראיה.
2. עיוות הקרנית ע"י הפטריגיום, ויצירת אסטיגמציה גבוהה (צילינדר גבוה במשקפיים), ראה תמונה 1.
3. גירוי ואודם מתמיד של העין (תלונות של צריבה, יובש, תחושת גוף זר ואי נוחות בעין, עם אודם מתמיד באיזור הפטריגיום).
4. הפרעה אסטתית.
ניתוחים להסרת פטריגיום מבוצעים בכל המרכזים הרפואיים בארץ, ונעשים ע"י מומחים למחלות קרנית, שלהם יש את הניסיון הרב ביותר בניתוחים אלו. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית ותחת מיקרוסקופ.

הסרת פטריגיום בשיטת הסקלרה החשופה (bare sclera)

בעבר הרחוק היה מקובל לבצע הסרה רגילה של הפטריגיום מהקרנית ומלובן העין (סקלרה) ולהשאיר את הסקלרה חשופה. הניתוח היה קצר ומהיר, אך תוצאותיו ארוכות הטווח לא היו טובות. שיטה זו היתה כרוכה בסיכוי של עד 50% להישנות הפטריגיום. לפיכך שיטה זו ננטשה, ואינה משמשת יותר בניתוחי פטריגיום.

השתלת שתל לחמית חופשי

בשיטה זו מוסר ראש הפטריגיום ביחד עם גוף הפטריגיום, ולאחר מכן מבוצעת הסרה של רקמת לחמית (שתל חופשי) מהחלק העליון של הלחמית (המכוסה ע"י העפעף העליון). רקמה זו מועברת אל האיזור ממנו הוסר הפטריגיום, ומעוגנת למקומה בעזרת תפרים או בעזרת דבק ביולוגי (תמונות 2-3). השתל כולל רק את רקמת הלחמית השטחית, ואילו רקמת תת-הלחמית (הטנון) לא מוסרת, ומאפשרת ריפוי תקין של האיזור ממנו הוסר השתל ללא הצטלקות.

תמונה 2. שתל לחמית חופשי מעוגן בתפרים למקום ממנו הוסר הפטריגיום.

תמונה 2. שתל לחמית חופשי מעוגן בתפרים למקום ממנו הוסר הפטריגיום.

תמונה 3. שתל לחמית חופשי עם תפרים, יום לאחר הניתוח.

תמונה 3. שתל לחמית חופשי עם תפרים, יום לאחר הניתוח.

 

שיטה זו הורידה את שיעורי ההישנות של הפטריגיום אל מתחת ל-10%. יתרונה הוא בתוצאה הקוסמטית הטובה, ובשיעור ההישנות הנמוך. חסרונה הוא בזה שבאיזור ממנו הוצא השתל מתפתחת צלקת, שתמנע בעתיד לבצע ניתוחים שונים בהם יש חשיבות לרקמת לחמית תקינה (כגון ניתוחים מסויימים לגלאוקומה). חסרון נוסף הוא במשך החלמה ממושך יותר שנובע מקצב החלמת האיזור ממנו הוסר השתל.

השתלת מתלה סיבובי  (rotational flap graft)

שיטה זו דומה לשיטת השתל החופשי. אלא שכאן נלקח השתל מרקמת הלחמית הסמוכה לאיזור הסרת הפטריגיום. רקמת הלחמית מופרדת מרקמת החיבור התת לחמיתית, כשיש איזור שאינו מנותק, ומשמש מעין ציר. האיזור המופרד משמש כעין מתלה, והוא מועבר לאיזור הסרת הפטריגיום ונתפר שם.

שמירת הלחמית (מתלה לחמית מקומי) והסרת תת-לחמיתית של גוף הפטריגיום

בשיטה זו משמרים את הלחמית המצפה את גוף הפטריגיום. בתחילה מבצעים הפרדה בין הלחמית וגוף הפטריגיום, מפרידים את ראש הפטריגיום מהקרנית, וחותכים את הפטריגיום (תמונות 4-5). בצורה כזו נשמרת הלחמית המקורית, שנתפרת חזרה למקומה בתום הניתוח (ראה תמונה 7 בהמשך).

תמונה 4. הפטריגיום אותו מסירים בניתוח מסומן באדום.

תמונה 4. הפטריגיום אותו מסירים בניתוח מסומן באדום.

תמונה 5. הסרת הפטריגיום נעשית תוך שימור הלחמית המצפה אותו.

תמונה 5. הסרת הפטריגיום נעשית תוך שימור הלחמית המצפה אותו.

פעולה זו מונעת את הצורך בנטילת שתל חופשי מאיזור אחר בלחמית, הכרוך ביצירת פצע נוסף, ובמשך החלמה ארוך יותר.
ניתן לשים בשיטה זו ספוגית של מיטומיצין C למשך מספר דקות בין הלחמית ובין הסקלרה (תמונה 6), ולאחר מכן לתפור את הלחמית חזרה למקומה. זו השיטה בה אנו מנתחים בשנים האחרונות. יתרונה הוא בשילוב של משך החלמה קצר (בגלל אי נטילת שתל חופשי) ושיעורי הישנות נמוכים (בזכות השימוש במיטומיצין C).

ממברנה אמניוטית

הממברנה האמניוטית היא רקמת חיבור המופקת מהשיליה, והמשמשת במגוון נרחב של פעולות ניתוחיות לשיקום משטח העין. במקרים בהם יש פטריגיום גדול מאוד, או פטריגיום דו-ראשי, והסרתו יוצרת חסר רקמה נרחב שלא ניתן לכסותו, אפשר להשתמש בממברנה האמניוטית. הממברנה נתפרת על גבי הסקלרה החשופה באיזור בו הוסר הפטריגיום, כך ששוליה נתפרים מתחת לשולי הלחמית התקינה. לאחר הניתוח צומחים תאי אפיתל הלחמית על גבי הממברנה ומכסים אותה.

מיטומיצין C

מיטומיצין C הוא חומר הגורם לעיכוב ביצירת ה- DNA בתאים, ע"י אלקילציה ויצירת קשרי צילוב חזקים בין סלילי ה- DNA. פעולה זו גורמת למותם של תאים מתחלקים, ובעיקר תאי רקמה כמו פיברובלסטים. הפיברובלסטים הם תאים הנמצאים בלחמית ואחראיים על ייצור הקולגן, שהוא החלבון המבני המרכיב את הרקמה. השימוש במיטומיצין C בניתוחי פטיריגיום נועד לעכב את הפיברובלסטים בלחמית באיזור הסרת הפטריגיום, ולגרום למניעת צמיחה מחודשת של הנגע. מיטומיצין C הוכנס לשימוש בניתוחי פטיריגיום לפני כ- 25 שנה, ומאז פורסמו אין ספור מאמרים המתארים את הניסיון הרב של קבוצות שונות בעולם בשימוש במיטומיצין C בניתוח זה. השימוש במיטומיצין C הביא לירידה של שיעורי ההישנות של פטיריגיום לטווח של 0-5%.

בשנים הראשונות לשימוש בחומר זה (סוף שנות השמונים ותחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת) דווחו תופעות לוואי בעקבות השימוש בחומר זה, כגון עיכוב בריפוי הפצע הניתוחי, ולעיתים נדירות נגרמה התכייבות ואף התנקבות של הסקלרה או הקרנית. תופעות אלו הופיעו בעיקר כאשר היה שימוש בשיטת הסקלרה החשופה. אולם שימוש נכון בחומר למשך זמן חשיפה של כשתי דקות במהלך הניתוח (תמונה 6), ואחר כך כיסוי איזור הסרת הפטריגיום בלחמית (תמונה 7) במתלה לחמית מקומי או בשתל לחמית חופשי, הביאו לכך שהשיטה הזו היא כיום בטוחה ביותר. במחלקתנו נצבר ניסיון של למעלה מ-20 שנה בשיטה זו, והיא כרוכה בתוצאה קוסמטית טובה מאוד ובשיעורי הישנות הנמוכים מ-5%.

תמונה 6. ספוגית טבולה במיטומיצין C מונחת ל-2 דקות בין הלחמית והסקלרה.

תמונה 6. ספוגית טבולה במיטומיצין C מונחת ל-2 דקות בין הלחמית והסקלרה.

תמונה 7. תפירת מתלה הלחמית המקומי לסקלרה בעזרת תפרים.

תמונה 7. תפירת מתלה הלחמית המקומי לסקלרה בעזרת תפרים.

 

שתל לחמית חופשי ומיטומיצין C

בשיטה זו משלבים בין השימוש במיטומיצין C באיזור הסרת הפטריגיום והשתלת שתל לחמית חופשי. שיטה זו פורסמה במאמר שכתבנו, ובו תוארו שיעורי הישנות נמוכים ביותר ותוצאה קוסמטית טובה מאוד (ראה בדף מאמרים).

סרטי ניתוחים של הסרת פטיריגיום

לפניכם שני סרטוני ניתוחים להסרת פטיריגיום חוזר המדגימים את השיטות שתוארו לעיל:

 

דבק ביולוגי

ניתן להצמיד את שתל הלחמית לסקלרה בעזרת דבק פיברין. דבק זה מורכב משני מרכיבים, תרומבין ופיברינוגן, שעוברים פולימריזציה לאחר שהם באים במגע זה עם זה, וע"י כך יוצרים תאחיזה חזקה בין רקמות סמוכות. לאחר הסרת הפטריגיום והכנת שתל הלחמית, מניחים את אחד המרכיבים על פני הסקלרה החשופה, ואת המרכיב השני בחלקו הפנימי של השתל. מניחים את השתל על הסקלרה ומהדקים אותו, וכך שני החומרים מתערבבים ויוצרים את הדבק בין הרקמות. יש המוסיפים מספר תפרים לשתל, כדי להבטיח שלא יתנתק ממקומו לאחר הניתוח.
השימוש בדבק הביולוגי מקצר את זמן הניתוח, ומקטין את תגובת הגירוי מהתפרים שלאחר הניתוח. אולם השימוש בדבק עלול לעיתים לגרום להינתקות ואובדן השתל לאחר הניתוח, במיוחד אם המנותח משפשף את העין או נחבל בעין. במצב של אובדן השתל יתכן תהליך ריפוי ממושך יותר, בדומה לזה הקיים בשיטת הסקלרה החשופה, עם סיכון גבוה להישנות הפטריגיום. בנוסף עלותו של דבק הפיברין גבוהה, גורם המייקר מאוד את הניתוח. לפיכך שיטה זו איננה מיושמת למעשה ע"י מרבית המנתחים.

המהלך אחר הניתוחי

תמונה 8. A: פטריגיום לפני הניתוח. B: יום לאחר השתלת שתל לחמית חופשי. C: השתל בהגדלה. D: המראה 6 חודשים לאחר הניתוח.

תמונה 8. A: פטריגיום לפני הניתוח. B: יום לאחר השתלת שתל לחמית חופשי. C: השתל בהגדלה. D: המראה 6 חודשים לאחר הניתוח.

בד"כ העין תהיה חבושה למשך מספר ימים לאחר הניתוח. זאת מכיוון שבאיזור הסרת ראש הפטריגיום מהקרנית נוצר פצע, וחבישת העין תעזור לריפוי מהיר יותר של הפצע, וגם תקל במעט על הכאב. ביום הראשון לאחר הניתוח יתכנו כאבים משמעותיים בעין המנותחת. הכאבים הם תוצאה של הפצע בקרנית, וגם תוצאה של הפצע באיזור הוצאת השתל. בד"כ מומלץ לקחת משככי כאבים ליום-יומיים הראשונים שלאחר הניתוח.
קצב החלמת הפצע בקרנית תלוי בגודל ראש הפטריגיום שהוסר, בגיל המנותח, ובמצב משטח העין (עין יבשה, דלקת עפעפיים). ברב המקרים נדרשים כ-3 ימים להחלמת הפצע בקרנית, ואז ניתן יהיה להסיר את התחבושת.
המנותח יקבל טיפות של סטרואידים ואנטיביוטיקה אותן יזליף מספר פעמים ביום במהלך השבועיים הראשונים לאחר הניתוח. כשבועיים לאחר הניתוח ניתן להוציא את תפרי הלחמית. העין תהיה בד"כ אדומה וגרוייה במהלך השבועיים הראשונים שלאחר הניתוח.
לאחר הסרת התפרים, ימשיך המנותח להזליף טיפות של סטרואידים במשך כשלושה חודשים נוספים, ויגיע לביקורות במרפאה אחת לחודש. מטרת הטיפול היא להקטין את התגובה הדלקתית בעקבות הניתוח, ולמנוע הישנות של הפטריגיום.

התוצאה הרצויה בטווח הארוך היא איזור לבן ונקי מרקמת חיבור ומכלי דם באיזור הניתוח (תמונה 8).

סיבוכים

ניתוחי פטריגיום נחשבים לניתוחים לא מורכבים, ושיעור הסיבוכים בהם נמוך ביותר.
הישנות של הפטריגיום היא אולי הסיבוך הנפוץ ביותר, והוא תלוי בשיטה הניתוחית ובמיומנות המנתח. בשיטות בהן משתמשים בשתלי לחמית שונים עם מיטומיצין C דווח על שיעור הישנות של פחות מ-5%.
השארות של רקמת לחמית בשרנית ואדומה תיתכן בחודשים הראשונים שלאחר הניתוח. זו מגיבה בד"כ לטיפול מקומי בסטרואידים.
עיכוב בריפוי פצע בקרנית והופעת כיב כרוני בקרנית באיזור הסרת ראש הפטריגיום הוא אחד הסיבוכים. סיבוך זה יתכן באנשים עם תסמונת העין היבשה או בגיל מבוגר. הטיפול במקרה זה הוא חבישת העין ושימוש במשחות לחות ואנטיבוטיקה עד לריפוי הפצע.
סיבוך נדיר מאוד בניתוחי פטריגיום הוא פגיעה בשריר המניע את העין פנימה, והנמצא ממש מתחת לפטריגיום. פגיעה בשריר או במעטפת שלו במהלך הניתוח עלולה לגרום בהמשך להצטלקות סביב השריר ולהגבלה בתנועתו, וכתוצאה מכך לפזילה. במקרים מאוד נדירים – חיתוך של כל השריר במהלך הניתוח יגרום לפזילה קשה. ניתן לתקן מצבים נדירים אלו ע"י ניתוח על שרירי העין לתיקון הפזילה.

 

מעוניינים במידע נוסף על הסרת פטריגיום?

התקשרו עכשיו ל- 052-6741425 או השאירו פרטים בטופס:

[lead-form form-id=1 title=מעוניינים במידע נוסף על הסרת משקפיים בלייזר?]

יש לכם שאלה? כתבו לנו ותקבלו תשובה אישית בדוא"ל מהרופא
קראתי והסכמתי לתנאי השימוש

שאלות גולשים

פטיריגיום חוזר 27/05/2021

בעלי עבר ניתוח פטריגיום ב2 עיניו, אך ישנה החמרה בראייה כולל ראיה כפולה והפטריגיום צמח שוב

אסתר

שלום אסתר,

ראייה כפולה מעידה על הגבלה בתנועה כתוצאה מחזרת הפטיריגיום. מצב זה מחייב ניתוח חוזר להסרתו.

מומלץ לבצע את הניתוח אצל מומחה לקרנית.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

שלושה חודשים אחרי ניתוח פטריגיום 17/11/2020

שלום רב פרופ', עברתי את הניתוח בעין שמאל לפני כשלושה חודשים במרפאת עיניים אצל ד"ר [—–]. מאז מקפיד להשתמש בכל הטיפות שהוצעו לי.העין עדיין אדמומית במעט באזור השתל ועדיין אפשר לראות את השתל שעל הלחמית , כמו כן יש עיוות קטן של האישון)כבר לאחר מספר ימים הבחנתי בעיוות). האם אלה סימנים של חזרת הפטריגיום ? תודה רבה.

שלום רב,

קשה לענות לשאלתך ללא בדיקת העין. לפעמים איזור הניתוח לאחר הסרת פטיריגיום אדום במשך זמן רב, ויש צורך בטיפול מקומי בטיפות סטרואידים כדי להקטין את התגובה הדלקתית. מומלץ בכל מקרה לפנות לרופא שביצע אצלך את הניתוח.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

תהליך ריפוי אחרי פטיריגיום 04/10/2020

שלום פרופסור!
לפני כחודשיים עברתי ניתוח להסרת פטריגיום בעין שמאל
ומאז יש לי תחושת אי נוחות, צריבה, וטשטוש בראיה בעין המנותחת.
יש לי שתי שאלות!
1.כמה זמן יארך תהליך הריפוי המוחלט? (אם אין סיבוך)
2.האם המסכה שאנו עוטים על פנינו מאיטה את תהליך הריפוי?
כי בזמן שהמסכה על פני העין צורבת יותר.כשאני מוריד העין נרגעת.
תודה! מאיר

שלום מאיר,

זמן ההחלמה משתנה מאדם לאדם. ככלל בחודשים הראשונים לאחר הניתוח תתכן אדמומית, אי נוחות ותחושת גוף זר באיזור המנותח. מתן טיפות המכילות סטרואידים במשך כ-3 חודשים לאחר הניתוח מסייע להקלת התגובה הדלקתית באיזור הניתוח. לאחר כ-3 חודשים יש לצפות לרגיעה באיזור המנתוח, המתבטאת בהעלמות התסמינים והסימנים שציינת.

המסיכה שאנו עוטים גורמת להפניית האויר הננשף לכיוון העיניים, ולכן גורמת להתאדות רבה יותר של הדמעות ולהופעת תסמונת העין היבשה. ניתן להתגבר על כך ע"י הדבקת החלק העליון של המסיכה לפנים בעזרת סרט דביק. ניתן לרכוש גליל של סרט דבק רפואי בכל בתי המרקחת.

ניתן גם לקחת פד גזה, לקפלו לשניים ולהניח אותו על האף בין הקצה העליון של המסיכה ובין האף. זה יקטין משמעותית את זרם האוויר לכיוון העיניים.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

היווצרות צלקת לאחר ניתוח פטריגיום 05/09/2020

שלום רב
לפני כארבע שנים עברתי ניתוח פטריגיום שהותיר אותי אם צלקת בצד הנזלי שמפריעה לי מאוד בראייה ביצעתי כמעט את כל הבדיקות כולל טיפות משחות סבון מיוחד לדלקת בעפעפיים שנוצרה לאחר הניתוח השאלה שלי היא האם ניתן לבצע תיקון לצלקת שנוצרה או על ידי דבק ביולוגי או אולי בלייזר. ברצוני לציין שהניתוח התבצע בבית חולים שיבא.
בתודה מראש על תשובתך

שלום רב,

קשה מאוד עד בלתי אפשרי לטפל בצלקת הנמצאת בהיקף הקרנית בעזרת לייזר.

הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות, אם הצלקת אכן גדולה ומפריעה לראייה, הוא להתקין עדשת מגע. עדשות מגע קשות גדולות (סקלרלית או מיני-סקלרלית) עשוייה להעניק חדות ראייה טובה יותר.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

פטריגיום 26/06/2020

היי שמי אדי בן 28 מת"א לאחרונה נחשפתי לשמש זמן רב וכתוצה מכך נוצר לי פטריגיום זה מפריע לי מאוד אסטתית הייתי שמח לקבל יעוץ והכוונה ולהגיע להחלטה סופית האם כדי להסיר במידה ואני מסיר מה עלול להיות במידה ואני לא מסיר האם זה יכול להתפשט ולגדול תודה

שלום אדי,

פטריגיום הוא נגע המכיל כלי דם ורקמת חיבור הצומח מכיוון הלחמית (לובן העין) על הקרנית. יש לבצע ניתוח להסרת פטריגיום אם הוא מתקדם בהדרגה מהיקף הקרנית אל המרכז, אם הוא גורם לירידה בראייה, אם הוא גורם לאי נוחות בעין (תחושת צריבה, גירוי, דקירות, אודם ודמעת), ואם הוא מפריע אסתטית. כדאי לא לחכות כשהוא מגיע למרכז הקרנית, מכיוון שלעיתים לאחר הסרתו עלולה להישאר צלקת, ואם הצלקת נמצאת במרכז הקרנית היא עלולה לגרום לירידה קבועה בראייה.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

פטרגיום בעין 11/06/2020

השאלה שלי היא רופא אחד קבע שאני אמורה לעבור ניתוח בעין מכוון שיש לי פטריגיום ואני בגיל 47 ואני חוששת לעבור ניתוח בבית חולים סורוקה בבאר שבע מכוון שקראתי שיש סיבוך בגיל מבוגר בניתוח פטריגיום השאלה אם לעבור ניתוח בגלל הגיל והתוצאה לאחר הניתוח בברכה מירב

שלום מירב,

את מוזמנת לבדיקה אצלנו. יש אצלנו ניסיון רב בניתוחי פטיריגיום מורכבים.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

פטריגיום 25/05/2020

עברתי ניתוח הסרת פטריוטים לפני שנה בלי שתל וזה חזר ,אחרי 4 חודשים עשיתי שוב ניתוח כולל שתל לחמית זה עבר בסדר אבל הוא לא הסיר את כל הפטריוטים ,רק חלק קטן וזה השאיר עכירות ניזלת האם אפשר להסיר אותו שוב ?

שלום רב,

ניתוח פטיריגיום חוזר מומלץ רק אם יש חזרה משמעותית של הפטיריגיום עם כניסה שלו אל תוך הקרנית, דבר הגורם לעיוות הקרנית ולירידה בראייה. מומלץ להתייעץ עם מומחה לקרנית.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

הסרת פטרגיום 07/12/2019

האם נהוג להסיר או מומלץ להסיר פטרגיום בלייזר ומי המומחה בארץ שנוהג לעשות ניתוחים כאלו ?

שלום רב,

לא ניתן לבצע הסרת פטיריגיום עם לייזר. ניתוח פטיריגיום מבוצע בכל המרכזים הרפואיים בארץ.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

ניתוח פינגווקולה למרות שאינו פוגע בראייה 22/09/2019

שלום רב פרופ' סלומון,
לפני קצת יותר משנה הגעתי אלייך להתייעצות לגבי הסרת פינגווקולה וסירבת משום שהנגע היה קטן וניתוח לא היה נחוץ בשלב הזה.
כרגע הקוטר של הנגע התרחב מעט אבל הבעיה העיקרית היא שרקמות צהובות מכסות כמעט את כל לובן העין(בשתי העיניים) בנוסף לאדמומיות תמידית.
על מנת להמחיש את הבעיה יותר טוב אני מצרף קישור עם תמונה של עיןימיןושמאל https://ibb.co/hg0RP8W
https://ibb.co/D5WNJ6H
האם יש דרך לטפל במשטח הצהוב+אדום על גבי לובן העין?
האם בשלב זה אפשר לבצע ניתוח להסרת הנגע ?
תודה רבה מראש

למי לא מתאים ניתוח לייזר בעיניים
שלום רב,

לא יודע. לא ניתן לבצע אבחנות ולהציע טיפול לפי תמונות מטושטשות שנשלחות דרך הרשת. פשוט תגיעי לבדיקה במרפאתי.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

ניתוח פטריגיום לאחר ניתוח השתלת עדשות 05/05/2019

שלום פרופסור סלומון,
אני בת 21 ועברתי לפני כשנתיים ניתוח להשתלת עדשות בשתי העיניים. בנוסף, יש לי פטריגיום בעין שמאל. האם אני יכולה לעבור ניתוח להסרת פטריגיום לאחר הניתוח הקודם שעברתי?

שלום רב,

כן, אפשר לבצע ניתוח פטריגיום לאחר ניתוחי השתלת עדשות.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

לתיאום בדיקת התאמה חינם

השאירו פרטים ונחזור אליכם