הקרנית

תמונה 1. הקרנית היא רקמה שקופה וקמורה המהווה את החלון הקדמי של העין.

הקרנית היא החלון הקדמי דרכו נכנסות קרני האור אל תוך העין. זוהי רקמה קמורה ושקופה, שצורתה צורת כיפה סימטרית (תמונה 1). קוטרה הוא 11-12 מ"מ ועוביה נע בין 500 ל-600 מיקרון. הקרנית בנוייה מסיבי קולאגן הערוכים בצורת שכבות. סיבי הקולאגן בשכבות מסודרים במרחקים שוים זה מזה, ובצורת שתי-וערב, כך שהשסיבים משכבות שכנות מאונכים זה לזה. המבנה המדוויק והסדור של הקרנית הוא הסיבה לשקיפותה.

הקרנית בנויה ממספר שכבות (תמונה 2). הקרנית מצופה כלפי חוץ בשכבת תאי ציפוי (תאי אפיתל). בד"כ יש 5 שכבות של תאי אפיתל. תאים אלו יוצרים משטח חלק על פני הקרנית. בין תאי האפיתל נמצאים קומפלקסים חלבוניים הנקראים Tight Junctions (חיבורים הדוקים), והם אלו ההופכים את תאי האפיתל לשכבת הגנה על הקרנית, החוסמת מעבר של חומרים לא רצויים אל תוף הקרנית. תאי האפיתל של הקרנית מתחלקים כל הזמן, ובשלב מסויים הם נושרים, ובמקומם באים תאים חדשים. המקור לתאי האפיתל של הקרנית נמצא באיזור הגובלת. הגובלת (לימבוס) הוא איזור הגבול בין הקרנית ובין הלחמית, ובו נמצאים תאי אב (תאי גזע) מיוחדים, היכולים להתמיין ולהפוך לתאי האפיתל הייחודיים המצפים את הקרנית.

תאי האפיתל מונחים על גבי שכבה של סיבי קולגן צפופים הנקראת שכבת באומן. מתחת לשכבה זו נמצאת ה- Stroma (משתית, גוף הקרנית) של הקרנית, שמהווה למעשה את עיקר עובי הקרנית. ה- Stroma מורכבת משכבות של סיבי קולאגן המונחות במרחקים קבועים זו מזו, ומונחות זו על גבי זו בכיוונים מאונכים. בתוך ה- Stroma נמצאים תאים הנקראים קרטוציטים. תפקידם הוא לייצר את סיבי הקולגן, ולדאוג לשחלוף איטי של סיבי קולגן במהלך השנים. בזמן פציעה של הקרנית תאים אלו עוברים שפעול, ומייצרים קולגן בקצב גבוה יותר ליצירת צלקת.

מתחת לסטרומה נמצאת רקמת חיבור מיוחדת הנקראת שכבת Descemet. שכבה זו נושאת מצידה הפנימי את תאי האנדותל של הקרנית.

השכבה הפנימית ביותר של הקרנית היא שכבת תאי האנדותל (תמונה 2). תאים אלו מתפקדים כמו משאבות. הם שואבים את הנוזל הנמצא בתוך הקרנית ומעבירים אותו אל הלשכה הקדמית. בכך הם תורמים לכך שהקרנית תמיד תהיה "יבשה", כלומר ללא נוזלים. לכן הקרנית שומרת תמיד על עובי קבוע, דבר החיוני למעבר המדוייק של קרני האור דרכה. פגיעה בתפקוד תאי האנדותל עלולה לגרום לבצקת של הקרנית.

הלחמית

הלחמית היא רקמה המכסה את גלגל העין מקדימה ומצפה את החלק הפנימי של העפעפיים (תמונה 3). מקדימה הלחמית מתחילה באיזור הגובלת, ומכסה את הסקלרה (לחמית בולברית, תמונה 4). הלחמית ממשיכה ועולה כלפי מעלה וכלפי מטה, תוך יצירת קפל הנקרא פורניקס (שקע). לאחר מכן הלחמית ממשיכה ועולה ומצפה את העפעפיים בחלקם הפנימי (לחמית טרסלית).

תמונה 3. הלחמית מצפה את גלגל העין מקדימה (לחמית בולברית) ואת החלק הפנימי של העפעפיים (לחמית טרסלית).

הלחמית מצופה בשכבת תאים הנקראים תאי אפיתל. ביניהם נמצאים תאים מיוחדים הנקראים תאי גביע, המשתתפים ביצירת הדמעות. מתחת לתאי האפיתל נמצאת ממברנת בסיס, ומתחתה נמצאת רקמת חיבור לא צפופה הנקראת tenon. רקמת חיבור זו מכילה כלי דם רבים, כלי לימפה ותאי רקמת חיבור (פיברובלסטים). כלי הדם בד"כ אינם נראים, אך בתגובה לפציעה, זיהום או גירוי דלקתי כלשהוא (אלרגיה, יובש העין) כלי הדם מתרחבים, ומעניקים ללחמית מראה אדמדם.

מכיוון שהלחמית חיצונית, היא מגיבה במהירות לשינויים דלקתיים וזיהומיים הפוגעים בה. בתגובה לזיהומים תתכן בלחמית הפרשה, שמצטברת בפורניקס התחתון, ועל קצות העפעפיים והריסים. בנוסף, בתגובה לזיהום ויראלי מופיעים לפעמים בפורניקס התחתון גושים זעירים הנקראים זקיקים (folicles). בתגובה לגירוי אלרגי מופיעים בלחמית הטרבלית העליונה גושים מחוספסים הנקראים פפילות (papillae).

מעוניינים לבצע ניתוח הסרת משקפיים בלייזר אך אתם לא יודעים האם אתם מתאימים? לבדיקת התאמה חינם השאירו פרטים אצלנו באתר ואחד מניציגנו יחזור אליכם.