אקומודציה וראייה לקרוב

לעדשה בעין יש את היכולת להגדיל את כח השבירה שלה (כלומר תוספת של דיופטרים) ע"י תהליך הנקרא אקומודציה. קופסית העדשה קשורה בהיקפה ע"י סיביות רבות הנקראות זונולות אל שריר טבעתי לא רצוני הנקרא שריר העטרה (תמונה 1). כאשר שריר העטרה הטבעתי מתכווץ, הקוטר שלו קטן, וכתוצאה הסיביות המחוברות אליו מתרופפות. הדבר מוריד את המתח על קופסית העדשה בקטבים שלה, וכתוצאה יורד גם המתח על תוכן העדשה (תמונה 2). הקוטר של העדשה קטן, וכתוצאה מכך נוצר בלט קדמי של העדשה, והרוחב הצירי (קדמי-אחורי) של העדשה גדל. דבר זה מגדיל את כח השבירה של העדשה.

הגדלת כח השבירה של העדשה מאפשרת לנו לראות עצמים קרובים וקטנים, שהמוקד שלהם היה נופל מאחורי הרשתית בגלל קרבתם לעין אילו לא היה תהליך של אקומודציה.

כאשר אנו לא מסתכלים על עצמים קרובים, שריר העטרה עובר הרפייה באופן לא רצוני. כתוצאה מכך הקוטר הטבעתי שלו עולה, הסיביות נמתחות, מותחות את קופסית העדשה, העדשה נמתחת בקטבים שלה, קוטר העדשה גדל, והרוחב שלה (קדמי-אחורי) קטן (תמונה 3). כתוצאה כח השבירה קטן.

תמונה 2. התכווצות שריר העטרה מרפה את הסיביות וגורמת להתקמרות העדשה.

תמונה 3. הרפיית שריר העטרה מותחת את הסיביות ומשטיחה את העדשה.

תהליך האקומודציה מסביר מדוע אנחנו מתעייפים בעבודה ממושכת מול מסכי מחשב או בקריאה. בזמן התבוננות ממושכת על עצמים קרובים וקטנים, שריר העטרה מתכווץ לזמן ממושך, דבר הגורם לתחושת אי-נוחות ולעיתים לכאב עמום בעין. הדבר דומה להפעלה ממושכת של שריר כלשהוא בגוף ללא מנוחה, דבר הגורם לבסוף להתעייפות של השריר ולתחושת כאב. כך גם שריר העטרה – הפעלה ממושכת שלו תגרום לכאב עמום בעין. זו אחת מהסיבות העיקריות לתסמונת ראיית מחשב (Computer Vision Syndrome). אחת הדרכים להתגבר על הבעיה, המתעוררת בזמן עבודה ממושכת מול מחשב או בקריאה, היא לעשות פסק זמן ולהסתכל אחת ל- 15-20 דקות על מטרה רחוקה כלשהיא למשך כדקה. דבר זה יגרום להרפיית שריר העטרה, ולהקלה בתחושת המאמץ בעיניים.

פרסביאופיה (זוקן ראייה)

לקראת אמצע שנות ה-40 מתחילים להיווצר שינויים בעדשה, ההופכת להיות בהדרגה פחות אלסטית ויותר נוקשה. כתוצאה היכולת לבצע אקומודציה הולכת ופוחתת, והעדשה משנה את קמירותה במידה פחותה יותר בהשוואה לאדם צעיר. התוצאה היא שעצמים קרובים וקטנים נראים לא ממוקדים. תהליך זה נקרא פרסביאופיה (Presbyopia) או בעברית: זוקן ראייה. זהו תהליך פיזיולוגי המתבטא אצל כולם בממוצע בסביבות גיל 45. כדי לאפשר קריאה נוחה יש להתחיל ולהיעזר החל מגיל 45 במשקפי קריאה, שבהן יש עדשות עם מספרים חיוביים (עדשות +). אם מרכיבים ממילא משקפיים עם תיקון כלשהוא לרחוק, יש צורך להוסיף את העדשות הללו לחלק התחתון של העדשה (משקפיים בי-פוקליות או מולטיפוקליות). עדשות אלו הן למעשה תוספת למספר הקיים. אם, לדוגמא, העדשה במשקפיים היא 5-, ויש צורך בתוספת לקריאה של 2+, אזי העדשה המולטיפוקלית תהיה כזו שבמרכזה המספר יהיה 5- ויאפשר ראייה למרחק, ובחלק התחתון המספר יהיה 3- (=5- 2+) ויאפשר קריאה. בין המרכז לחלק התחתון יש שינוי הדרגתי של המספר (עדשה מולטיפוקאלית), ולכן העדשה מאפשרת התמקדות במרחקים שונים, בהתאם לשינוי כיוון המבט של העין מהתבוננות ישר אל מטרות רחוקות, להתבוננות כלפי מטה במטרות קרובות.

התוספת הממוצעת בעדשות לקריאה על פי הגיל היא:

גיל 45 – 50:     1.00D+ עד 1.25D+

גיל 50 – 55:     1.50D+ עד 1.75D+

גיל 55 – 60:     2.00D+ עד 2.25D+

גיל 60 ומעלה:   2.50D+ עד 3.00D+

מעוניינים לבצע ניתוח הסרת משקפיים בלייזר אך אתם לא יודעים האם אתם מתאימים? לבדיקת התאמה חינם השאירו פרטים אצלנו באתר ואחד מניציגנו יחזור אליכם.