להתבונן, לשאול, לגלות

לראות את כל הצבעים שבעולם

לראות תמיד, בכל גיל

לראות רחוק, ללא גבולות

לראות את הגוונים והאורות

לראות ברור, להיות חופשי

  • הקרנית והלחמית

    הקרנית היא החלון הקדמי של העין. זוהי רקמה קמורה ושקופה, הבנוייה משכבות של סיבי קולאגן, המסודרות במרחקים שווים ובזויות ישרות האחת כלפי השניה. הלחמית היא שכבת הציפוי החיצונית של לובן העין. היא מצפה את החלק הקדמי של גלגל העין ואת החלק הפנימי של העפעפיים.

    הקרנית

    תמונה 1 - הקרנית היא רקמה שקופה וקמורה המהווה את החלון הקדמי של העין

    תמונה 1. הקרנית היא רקמה שקופה וקמורה המהווה את החלון הקדמי של העין.

    הקרנית היא החלון הקדמי דרכו נכנסות קרני האור אל תוך העין. זוהי רקמה קמורה ושקופה, שצורתה צורת כיפה סימטרית (תמונה 1). קוטרה הוא 11-12 מ”מ ועוביה נע בין 500 ל-600 מיקרון. הקרנית בנוייה מסיבי קולאגן הערוכים בצורת שכבות. סיבי הקולאגן בשכבות מסודרים במרחקים שוים זה מזה, ובצורת שתי-וערב, כך שהשסיבים משכבות שכנות מאונכים זה לזה. המבנה המדוויק והסדור של הקרנית הוא הסיבה לשקיפותה.

    הקרנית בנויה ממספר שכבות (תמונה 2). הקרנית מצופה כלפי חוץ בשכבת תאי ציפוי (תאי אפיתל). בד”כ יש 5 שכבות של תאי אפיתל. תאים אלו יוצרים משטח חלק על פני הקרנית. בין תאי האפיתל נמצאים קומפלקסים חלבוניים הנקראים Tight Junctions (חיבורים הדוקים), והם אלו ההופכים את תאי האפיתל לשכבת הגנה על הקרנית, החוסמת מעבר של חומרים לא רצויים אל תוף הקרנית. תאי האפיתל של הקרנית מתחלקים כל הזמן, ובשלב מסויים הם נושרים, ובמקומם באים תאים חדשים. המקור לתאי האפיתל של הקרנית נמצא באיזור הגובלת. הגובלת (לימבוס) הוא איזור הגבול בין הקרנית ובין הלחמית, ובו נמצאים תאי אב (תאי גזע) מיוחדים, היכולים להתמיין ולהפוך לתאי האפיתל הייחודיים המצפים את הקרנית.

    תמונה 2 - הקרנית מכילה שכבת תאי ציפוי (אפיתל), גוף (סטרומה) העשוי סיבי קולאגן, ותאי אנדותל

    תמונה 2. הקרנית מכילה שכבת תאי ציפוי (אפיתל), גוף (סטרומה) העשוי סיבי קולאגן, ותאי אנדותל.

    תאי האפיתל מונחים על גבי שכבה של סיבי קולגן צפופים הנקראת שכבת באומן. מתחת לשכבה זו נמצאת ה- Stroma (משתית, גוף הקרנית) של הקרנית, שמהווה למעשה את עיקר עובי הקרנית. ה- Stroma מורכבת משכבות של סיבי קולאגן המונחות במרחקים קבועים זו מזו, ומונחות זו על גבי זו בכיוונים מאונכים. בתוך ה- Stroma נמצאים תאים הנקראים קרטוציטים. תפקידם הוא לייצר את סיבי הקולגן, ולדאוג לשחלוף איטי של סיבי קולגן במהלך השנים. בזמן פציעה של הקרנית תאים אלו עוברים שפעול, ומייצרים קולגן בקצב גבוה יותר ליצירת צלקת.

    מתחת לסטרומה נמצאת רקמת חיבור מיוחדת הנקראת שכבת Descemet. שכבה זו נושאת מצידה הפנימי את תאי האנדותל של הקרנית.

    השכבה הפנימית ביותר של הקרנית היא שכבת תאי האנדותל (תמונה 2). תאים אלו מתפקדים כמו משאבות. הם שואבים את הנוזל הנמצא בתוך הקרנית ומעבירים אותו אל הלשכה הקדמית. בכך הם תורמים לכך שהקרנית תמיד תהיה “יבשה”, כלומר ללא נוזלים. לכן הקרנית שומרת תמיד על עובי קבוע, דבר החיוני למעבר המדוייק של קרני האור דרכה. פגיעה בתפקוד תאי האנדותל עלולה לגרום לבצקת של הקרנית.

    הלחמית

    הלחמית היא רקמה המכסה את גלגל העין מקדימה ומצפה את החלק הפנימי של העפעפיים (תמונה 3). מקדימה הלחמית מתחילה באיזור הגובלת, ומכסה את הסקלרה (לחמית בולברית, תמונה 4). הלחמית ממשיכה ועולה כלפי מעלה וכלפי מטה, תוך יצירת קפל הנקרא פורניקס (שקע). לאחר מכן הלחמית ממשיכה ועולה ומצפה את העפעפיים בחלקם הפנימי (לחמית טרסלית).

    תמונה 3. הלחמית מצפה את גלגל העין מקדימה (לחמית בולברית) ואת החלק הפנימי של העפעפיים (לחמית טרסלית).

    תמונה 3. הלחמית מצפה את גלגל העין מקדימה (לחמית בולברית) ואת החלק הפנימי של העפעפיים (לחמית טרסלית).

    תמונה 4 - מיקום הקרנית והלחמית. הלחמית מצפה את הסקלרה בחלק הקדמי של גלגל העין.

    תמונה 4 – מיקום הקרנית והלחמית. הלחמית מצפה את הסקלרה בחלק הקדמי של גלגל העין.

     

    הלחמית מצופה בשכבת תאים הנקראים תאי אפיתל. ביניהם נמצאים תאים מיוחדים הנקראים תאי גביע, המשתתפים ביצירת הדמעות. מתחת לתאי האפיתל נמצאת ממברנת בסיס, ומתחתה נמצאת רקמת חיבור לא צפופה הנקראת tenon. רקמת חיבור זו מכילה כלי דם רבים, כלי לימפה ותאי רקמת חיבור (פיברובלסטים). כלי הדם בד”כ אינם נראים, אך בתגובה לפציעה, זיהום או גירוי דלקתי כלשהוא (אלרגיה, יובש העין) כלי הדם מתרחבים, ומעניקים ללחמית מראה אדמדם.

    מכיוון שהלחמית חיצונית, היא מגיבה במהירות לשינויים דלקתיים וזיהומיים הפוגעים בה. בתגובה לזיהומים תתכן בלחמית הפרשה, שמצטברת בפורניקס התחתון, ועל קצות העפעפיים והריסים. בנוסף, בתגובה לזיהום ויראלי מופיעים לפעמים בפורניקס התחתון גושים זעירים הנקראים זקיקים (folicles). בתגובה לגירוי אלרגי מופיעים בלחמית הטרבלית העליונה גושים מחוספסים הנקראים פפילות (papillae).

    חזרה למבנה העין

     

     

    שתפו ברשתות החברתיות:
    יש לכם שאלה? כתבו לנו ותקבלו תשובה אישית בדוא"ל מהרופא


    קראתי והסכמתי לתנאי השימוש
    שאלות גולשים:

    07/11/2017 הבנת מושג

    מהי דיסטרופיה של הקרניות ואיך משפיעה על תפקוד הראיה?

    רבקה

    afghan_girl_eyes
    שלום רבקה,

    דיסטרופיה של הקרנית היא מחלה גנטית, שבה יש פגם באחת משכבות הקרנית, שגורם לפגיעה בשקיפות הקרנית ולירידה בראייה. קיימות דיסטרופיות של אפיתל הקרנית, של הסטרומה (עיקר עובי הקרנית) ושל האנדותל (שכבת התאים הפנימית ששואבת את המים מהקרנית). דיסטרופיה פוגעת בד"כ בשתי העיניים, ומערבת בעיקר את מרכז הקרנית. רוב הדיסטרופיות מתבטאות קלינית החל מהעשור ה-3 לחיים ואילך.

    דוגמה לדיסטרופיה הוא מצב הנקרא Map-Dot Fingerprint Dystrophy או MDF. זה מצב בו יש משקעים בצורת קוים או נקודות באפיתל הקרנית. מדובר במצב שכיח מאוד, שאינן גרום בד"כ לירידה בראייה או לבעייה כלשהיא, ומוצאים אותו כממצא מקרי בבדיקת העיניים.

    אחת הדיסטרופיות הנפוצות נקראת Fuch's Endothelial Dystrophy. במחלה זו נגרם נזק לתאי האנדותל של הקרנית, וכתוצאה הקרנית נעשית בצקתית ומאבדת בהדרגה את שקיפותה, דבר הגורם לירידה בראייה. הטיפול במצב זה הוא השתלת שכבת תאי האנדותל (ניתוחים מסוג DSAEK או DMEK).

    לחצי כאן למידע נוסף על השתלות קרנית באתר זה.

    בברכה,

     
    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    30/07/2017 קרנית

    עשיתי בדיקת עיניים וכתבו לי,קרנית לא תקין גוטטה בשתי העיניים,
    גם לגבי העדשות ימין ושמאל,כתבו לי לא תקין NS קל,
    רציתי אם אפשר לקבל פרטים מה זה אומר
    תודה ובברכה

    בצלאל

    TAM_ParrotFishEye_big
    שלום בצלאל,

    גוטטה הן נקודות, הנצפות בשכבת האנדותל. המשמעות היא שיתכן שיש פגם כלשהוא בתפקוד תאי האנדותל או במספרם. כדי לברר זאת מומלץ לבצע ספירת תאי אנדותל.

    לגבי העדשות, NS הוא קיצור של nuclear sclerosis, שזה שינויים בעדשה הקשורים בגיל, ומקדימים את הופעת הקטרקט.

    בברכה,

     
    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    31/08/2016 רקמת תאי אפיטל צומחת מהצד הנזאלי ופוגמת ביכולת הראיה

    שלום רב,

    סבא שלי עבר לפני כארבעה חודשים השתלת קרנית
    לאחר הניתוח הוא חזר לראות (בשניה הוא לא רואה כלל) , אך לאחרונה החלו תאים של רקמת אפיטל לצמוח ולפגוע שוב בראיה. הרופא שניתח, גירד לו את שכבת התאים המיותרת והמצב השתפר, אך לאחר מס שבועות רקמת תאי האפיטל צומחת שוב
    ושוב אינו רואה.
    שאלתי: האם הגרוד הוא הפתרון היחיד למצב בו תאי האפיטל מפריעים לראיה (רצוי אולי לציין שהוא בן 93 עם עבר “מפואר” בעין, העין סובלת מגלאוקומה (כרגע לחץ תקין) וכאמור הושתלה לו קרנית (יותר מפעם אחת).
    שאלתי, עם כן, הינה נקודתית (מובן שצריך להכיר את התיק הרפואי ולראות את העין) – האם יש דרך “להילחם” בצמחית תאי האפיטל ללא הצורך בגרוד שעולה לו 1200 ש”ח (וכאמור עשוי להיות נדרש אחת למס’ שבועות)

    תודה רבה על העזרה והשירות

    עודד הרפז

    Colourful_Eye_by_LuminousStar
    שלום עודד,

    צריך לדעת מה הסיבה לצמיחת תאי האפיתל. עם מדובר במצב של פגיעה בלימבוס (האיזור בו נוצרים תאי אפיתל הקרנית) ניתן לפתור זאת ע"י השתלת לימבוס תקין מהעין השניה. אם מדובר בתהליך גידולי של תאי אפיתל (CCIN) ניתן לטפל בכך עם טיפות המכילות מיטומיצין C, חומר הפוגע בצמיחה ובהתחלקות של תאי האפיתל הלא תקינים.

    מומלץ להתייעץ בנושא עם רופא עיניים מומחה לקרנית.

    בברכה,

     
    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    04/06/2013 פגיעה בקרנית מהרפס זוסטר

    מחלת ההרפס זוסטאר פגע בי במצח בחלק הימני וגש גם לעין ימין. אל אף שהגילוי של המחלה נעשה בתוך 48 שעות וקיבלתי ZOVIRAX במינון 7X5 800 מיליגרם אשר עצר את המחלה, החלו בעיות עם העין ונעלצתי לקחת מנה נוספת של זוויראקס. קיבלתי טיפול עם משחה טוברקס לעין אבל כעבור כמה ימים הפיע ערפל כבד שמונע לשתמש בעין . נראה כאילו נפגע הקרנית. שאלתי: האם הפגיעה אם היתה כזאת ניתנת לטיפול ומה לעשות. ומה הסיבה של ערפל כבד אל אף טיפול עם טפות לניקוי החלק החיצוני של הקרנית. מחכה לתשובתכם
    אברהם ולד 052-2660912

    שלום אברהם,

    בעקבות מעורבות הקרנית בהרפס זוסטר, תיתכן הופעת בצקת בקרנית בשלב ראשון, ובהמשך צמיחת כלי דם והופעת צלקת.
    כתוצאה הקרנית מאבדת את שקיפותה ויש ירידה בראיה.
    הטיפול כולל טיפול בכדורי Zovirax במינון אותו קבלת, בנוסף למתן סטירואידים מקומית.
    אם הצלקת לא מגיבה לטיפול לאחר שחלפו מספר חודשים, ולא ניתן לתשפר את הראיה בעזרת עדשת מגע קשה - יתכן שיהיה צורך בהשתלת קרנית.

    בברכה,
    פרופ' אבי סלומון

    לקביעת תורים

    • This field is for validation purposes and should be left unchanged.