להתבונן, לשאול, לגלות

לראות את כל הצבעים שבעולם

לראות תמיד, בכל גיל

לראות רחוק, ללא גבולות

לראות את הגוונים והאורות

לראות ברור, להיות חופשי

  • מאמרים

    בדף זה תמצאו מבחר מאמרים שהתפרסמו ע”י פרופ’ סלומון בספרות המדעית ברפואת עיניים בארץ ובעולם בשנים האחרונות. מאמרים אלו מציגים תוצאות של שיטות ניתוחיות או טיפולים שונים בתחום הקרנית, משטח העין וניתוחים להסרת משקפים בלייזר, וכן מאמרים על מחקר מדעי בסיסי הקשור בקרנית ובלחמית.
    להורדת המאמר במלואו – לחצו על כותרת המאמר.

    מאמרים בעברית

     

    דלקת אלרגית של הלחמית

    מאמר סקירה על דלקת אלרגית של העיניים

    מאמר סקירה על דלקת אלרגית של העיניים

    קיימות מספר מחלות אלרגיות של הלחמית. חלקן קלות וחולפות וחלקן קשות וכרוניות. הטיפול בדלקות האלרגיות מורכב משורה ארוכה של תכשירים במתן מקומי, שהנפוצים בשימוש הם האנטי-היסטמינים והסטרואידים. המאמר סוקר בקצרה את מחלות העיניים האלרגיות, ואת התרופות העיקריות בשימוש במחלות אלו, כולל תרופות חדישות שנמצאות במחקר ופיתוח.

    (פורסם ב- Medicine עיניים, גיליון 12, אפריל 2012).

    טיפול בכויות כימיות של משטח העין בשלב האקוטי

    תמונה מהמאמר המדגימה כוויה כימית קשה של משטח העין.

    תמונה מהמאמר המדגימה כוויה כימית קשה של משטח העין.

    המטרות בטיפול בכויות בעין בשלב החריף הן ניטרול מהיר של החומר הבסיסי או החומצי, מניעת תמס הקרנית, ועידוד של צמיחת תאי אפיתל על פני איזור הכויה. הטיפול בכויות של משטח העין בשלב האקוטי כולל שטיפה מהירה בכמות רבה של תמיסות שטיפה כגון saline או בופרים יעודיים, טיפול מקומי אגרסיבי בסטרואידים כדי לדכא את תהליכי הדלקת שעלולים לגרום לתמס הקרנית, והשתלת קרום השפיר. טיפול נכון ויעיל יכול למנוע את הסיבוכים הקשים בטווח הארוך. המאמר סוקר את יעדי הטיפול בכוויות כימיות ואת הדרכים המומלצות לטיפול המיידי בכוויה, ולטיפול בשבועות הראשונים לאחר הכוויה.

    (פורסם ב- “כתב העת הישראלי לעדכונים בעיניים” – Eye Update, יוני 2010).

    אבחון מוקדם של קרטוקונוס בעזרת טופוגרפיה של הקרנית

    טופוגרפיה של הקרנית לאבחון של קרטוקונונס מוקדם

    טופוגרפיה של הקרנית לאבחון של קרטוקונונס מוקדם

    השכיחות של קרטוקונוס באוכלוסייה נאמדת ב 50- עד 230 ל 100,000- באוכלוסייה. כיום, קרטוקונוס הוא אחת ההתוויות המובילות להשתלת קרנית. הכנסת הטיפול בקרוס לינקינג לקרטוקונוס חייב יכולת לאבחון מוקדם. האבחון של קרטוקונוס בשלבים המוקדמים נעשה זה שנים רבות בעזרת טופוגרפיה ממוחשבת של הקרנית. הטופוגרפיה הממוחשבת מאפשרת מדידה מדויקת של שינויים עדינים המתרחשים על פני המשטח הקדמי של הקרנית. אבחון מוקדם של קרטוקונוס והפנייה לטיפול מוקדם בקרוס לינקינג עשוי לעצור את התפתחותו ולמנוע צורך בהשתלת קרנית.

    (פורסם ב- “כתב העת הישראלי לעדכונים בעיניים” – Eye Update, נובמבר 2009).

    חידושים בניתוחי שחזור משטח העין

    חידושים בניתוחי שיחזור משטח העין

    חידושים בניתוחי שיחזור משטח העין

    מחלות שונות בקרנית גורמות לחסר תאי אב לימבליים. במקרים אלו יש צורך בניתוחים לשחזור משטח העין, שמטרתם יצירת משטח אפיתל יציב ותקין לקרנית וללחמית. מאמר זה מציג את החידושים האחרונים בניתוחי שחזור משטח העין, ומתמקד במעבר שחל בשנים האחרונות מהשתלת רקמות  (השתלות לימבוס אוטולוגי או אלוגני) להשתלת תאים  (תאי אפיתל ממקורות שונים המתורבתים במעבדה על גבי מצעים ביולוגיים ומושתלים על משטח העין). האתגרים בתחום זה הם הבידוד והאיפיון של תאי האב האפיתליאליים ומציאת שיטות לתרבות שלהם בתנאי מעבדה, והשתלתם בעין הפגועה.

    (פורסם ב- “כתב העת הישראלי לעדכונים בעיניים” – Eye update, יולי 2009).

    השתלת קרום השפיר (ממברנה אמניוטית) במחלות משטח העין

    תמונה מהמאמר על השתלת קרום השפיר

    תמונה מהמאמר על השתלת קרום השפיר

    מאמר זה מציג את אחד המרכיבים הכירורגיים בשחזור משטח העין החיצוני – השימוש בקרום השפיר (ממברנה אמניוטית), שנכנס בשנים האחרונות למגוון התוויות במחלות של משטח העין. המאמר כולל סקירה של הפיזיולוגיה התקינה של משטח העין, מנגנוני הפעולה הבסיסיים של קרום השפיר, העקרונות הניתוחיים והשימושים הקליניים של השתלת קרום השפיר. השתלת קרום השפיר מועילה בשלבים הראשוניים של כוויות כימיות, וחיונית בשחזור הפורניקס בסימבלפרון, בכיסוי משטח העין כשיש חוסר נרחב בלחמית, בטיפול בכיבים כרוניים של הקרנית, ובמגוון רחב של מחלות משטח העין.

    (פורסם ב- “כתב העת הישראלי לעדכונים בעיניים” – Eye update, מרץ 2003).

    מאמרים בספרות הבינלאומית

     

    חיידקים בזיהומים של הקרנית – סיכום של 13 שנה במחלקת עיניים בהדסה

    תמונה מן המאמר המדגימה את השינוי בשכיחות חיידקים מזיהומי קרנית לאורך השנים.

    תמונה מן המאמר המדגימה את השינוי בשכיחות חיידקים מזיהומי קרנית לאורך השנים.

    זיהום חיידקי של הקרנית הוא אחת המחלות המסוכנות בעין. הטיפול מתחיל בניסיון לזהות את החיידק ע”י לקיחת דוגמאות מהקרנית וביצוע תרבית (בדיקה מעבדתית בה מנסים לזהות את החיידק והאנטיביוטיקה לה הוא רגיש). המחקר סיכם תוצאות של תרביות קרנית שנלקחו מחולים שאושפזו במחלקת עיניים בהדסה בין השנים 2002-2014. שיעור זיהוי החיידקים בבדיקות עמד על 48%, בדומה למדווח בעולם. החיידקים השכיחים ביותר היו סטאפילוקוקים, וחלקם גילו עמידות גוברת לאנטיביוטיקה. התרופה היחידה שעדיין לא נצפתה כנגדה עמידות היא ונקומיצין.

    לחצו כאן לקישור למאמר באתר העיתון PLOS One

    לחצו כאן להורדת קובץ PDF של המאמר

    (פורסם ב- PLOS One, בנובמבר 2016).

     

    אלרגיה לעדשות מגע

    תמונה מהמאמר המדגימה פפילות בלחמית הטרסלית העליונה כביטוי לאלרגיה מעדשות מגע.

    תמונה מהמאמר המדגימה פפילות בלחמית הטרסלית העליונה כביטוי לאלרגיה מעדשות מגע.

    שימוש ממושך בעדשות מגע גורם בד”כ לתופעות של דלקת אלרגית בעיניים. אלרגיה לעדשות מגע מתבטאת בגרד, אודם ואי נוחות בעיניים בזמן השימוש בעדשות, ומחייב לשנות את סוג העדשות, להפחית את משך השימוש בהן, ולעיתים אף הפסיק לחלוטין את הרכבת עדשות המגע. מאמר סקירה זה מתאר את התופעות האלרגיות השונות הכרוכות בשימוש בעדשות מגע, ובעיקר את הגבשושיות (פפילות) המופיעות בחלק הפנימי של העפעף, בלחמית הטרסלית העליונה. המאמר סוקר את דרכי הטיפול בדלקת ארלגית בעיניים הנגרמת מעדשות מגע.

    לחצו כאן לקישור למאמר באתר העיתון Current Opinion in Allergy & Clinical Immunology

    לחצו כאן להורדת קובץ PDF של המאמר

    (פורסם ב- Current Opinion in Allergy & Clinical Immunology, באוקטובר 2016 ).

     

    מעורבות הקרנית בדלקת אביבית בילדים

    תמונה מהמאמר המדגימה קרטוקונוס כסיבוך של דלקת אביבית.

    תמונה מהמאמר המדגימה קרטוקונוס כסיבוך של דלקת אביבית.

    דלקת אביבית (או VKC) היא מחלה אלרגית כרונית של הקרנית והלחמית הפוגעת בילדים. המחלה מתבטאת בגרד, דמעת, אודם ורגישות לאור. ללא טיפול מתאים עלולים להתפתח סיבוכים הפוגעים בקרנית כגון כיבים ומשקעים, זיהומים, קרטוקונוס, הצטלקות וכשל לימבלי. מאמר סקירה זה מתאר את הסיבוכים השונים, וכיצד ניתן למנוע אותם, ולטפל בהם לאחר שהתפתחו.

    (פורסם ב- Current Opinion in Allergy and Clinical Immunology, באוקטובר 2015).

     

    טיפול מקומי בתרופות נוגדות דלקת במחלות עיניים אלרגיות

    תמונה מהמאמר המדגימה טיפול במשחת טקרולימוס בדלקת אביבית בילד.

    תמונה מהמאמר המדגימה טיפול במשחת טקרולימוס בדלקת אביבית בילד.

    מחלות עיניים אלרגיות שונות גורמות לתחלואה משמעותית באוכלוסיה. הטיפול המקומי בהן בסטרואידים יעיל, אך מוגבל בשל תופעות לואי. מאמר סקירה זה מציג את הניסיון בטיפול במחלות עיניים אלרגיות בתכשירים מקומיים המכילים ציקלוספורין A וטקרולימוס. טקרולימוס הוא תרופה נוגדת דלקת יעילה ביותר שנכנסה לשימוש בשנים האחרונות כטיפול בדלקות עיניים אלרגיות, ועשוייה לשמש כטיפול חליפי לסטרואידים.

    (פורסם ב- Current Opinion in Allergy and Clinical Immunology, באוקטובר 2014).

    הפעילות נוגדת הדלקת של Resolvin-D1 על תאי אפיתל של הקרנית

    תמונה מהמאמר המראה עקומת מינון תגובה של גורמי דלקת המופרשים מתאי אפיתל שטופלו עם רזולבין D1.

    תמונה מהמאמר המראה עקומת מינון תגובה של גורמי דלקת המופרשים מתאי אפיתל שטופלו עם רזולבין D1.

    Resolvin-D1 הוא תוצר של חומצות שומן רב-לא-רוויות. במחקר זה נבדקה השפעתו נוגדת הדלקת על תאי אפיתל הקרנית. Resolvin-D1 גרם לירידה משמעותית בביטוי ובהפרשה של גורמי דלקת בתאי אפיתל. השפעה זו היתה דומה לזו של הקורטיקוסטרואיד דקסמטזון. לפיכך ניתן יהיה להשתמש בו כתרופה נוגדת דלקת יעילה במחלות דלקתיות שונות של משטח העין.

    (פורסם ב- Journal of Inflammation, ב- 2014).

    תסמונת הארוזיות החוזרות (פרק בספר Ocular Surface Disease)

    תסמונת הארוזיות החוזרות - פרק בספר

    תסמונת הארוזיות החוזרות – פרק בספר

    בתסמונת הארוזיות החוזרות מופיעים כאבים עזים בעין במהלך השינה או ביקיצה בבוקר, כתוצאה מפציעות חוזרות של תאי האפיתל המצפים את הקרנית. המצב נגרם כתוצאה מפציעה של הקרנית, או כתוצאה מבעיות בתאחיזה התקינה של תאי האפיתל לקרנית. הטיפול בתסמונת זו כולל התקנת עדשת מגע טיפולית לזמן ממושך, ולעיתים טיפול בלייזר.

    (פורסם כפרק בספר Ocular Surface Disease (בהוצאת Saunders, עורכים: Holland, Mannis, Lee, שיצא לאור ב- 2013).

    השפעת תמיסות רב תכליתיות לחיטוי עדשות מגע על תאי אפיתל של הקרנית

    תמונה מהמאמר על השפעת תמיסות לחיטוי עדשות מגע על תאי אפיתל של הקרנית.

    תמונה מהמאמר על השפעת תמיסות לחיטוי עדשות מגע על תאי אפיתל של הקרנית.

    תמיסות רב תכליתיות משמשות לחיטוי עדשות מגע. לאחר הרכבת העדשות תיתכן חשיפה של הקרנית לתמיסות אלו.

    מאמר זה בדק את ההשפעה של 8 תמיסות רב תכליתיות (Multi-purpose solutions) על תאי האפיתל של הקרנית, והדגים נזקים שונים לתאי האפיתל, ושחרור מוגבר של גורמי דלקת (ציטוקינים) מתאי האפיתל בתגובה לתמיסות אלו.

    (פורסם ב- European Journal of Inflammation, ינואר-אפריל 2013).

    השימוש בחומצות שומן רב-לא-רוויות כטיפול נוגד דלקת במשטח העין

    תמונה מהמאמר על ההשפעה נוגדת הדלקת של חומצה אלפא-לינולאית על תאי אפיתל של הקרנית.

    תמונה מהמאמר על ההשפעה נוגדת הדלקת של חומצה אלפא-לינולאית על תאי אפיתל של הקרנית.

    הטיפול העיקרי בתהליכי דלקת בעיניים כולל סטרואידים, שעלולים לגרום לתופעות לוואי (קטרקט, גלאוקומה) בשימוש ממושך. מחקר זה מציג את ההשפעה נוגדת הדלקת של חומצות שומן רב-לא-רוויות מקבוצת האומגה 3 בתאי אפיתל של הקרנית. חומצות שומן אלו הצליחו לדכא באופן משמעותי מספר רב של גורמי דלקת, ובעוצמה הזהה לזו של סטרואידים.

    (פורסם ב- IOVS, יולי 2012).

    חוסר תאי אב לימבאליים בקרנית לאחר שימוש מקומי במיטומיצין C

    תמונה מהמאמר על מיטומיצין C כסיבה לחוסר לימבאלי.

    תמונה מהמאמר על מיטומיצין C כסיבה לחוסר לימבאלי.

    מיטומיצין C משמש כטיפול כימותרפי מקומי הניתן בטיפות לגידולים שונים של הלחמית. מאמר זה מציג סדרה של חולים שטופלו במיטומיצין C לגידולים פיגמנטיים של הלחמית, ופתחו כתוצאה מן הטיפול פגיעה בצמיחת תאי האפיתל של הקרנית. פגיעה זו היא תוצאה של נזק לתאי האב שמקורם בגובלת (לימבוס) של הקרנית.

    (פורסם ב- Ophthalmology, מרץ 2010).

    מיקופנולאט (MMF) הוא בעל השפעה נוגדת צלקת בפיברובלסטים של פטיריגיום

    תמונה מהמאמר על ההשפעה נוגדת צלקת של מיקופנולאט על תאי משטח העין.

    תמונה מהמאמר על ההשפעה נוגדת צלקת של מיקופנולאט על תאי משטח העין.

    פיברובלסטים של פטיריגיום הם תאים בעלי יכולת דלקתית ויכות ליצירת צלקת. מחקר זה הראה שמיקופנולאט מופטיל (MMF), חומר שיכול לדכא פרוליפרציה של תאי דלקת, יכול גם לדכא פרוליפרציה של פיברובלסטים. דיכוי זה נמצא כשווה ערך לזה של מיטומיצין ושל דקסמתזון. לחומר זה יכול להימצא בעתיד שימוש בטיפול בפטיריגיום.

    (פורסם ב- BJO, דצמבר 2010).

    מיטומיצין C בניתוחי פטיריגיום

    תאי אפיתל הלחמית לאחר ניתוח פטריגיום

    תאי אפיתל הלחמית לאחר ניתוח פטריגיום

    מיטומיצין C משמש בניתוחי פטיריגיום למניעת הישנותו. במעקב ארוך טוח אחרי מנותחים בהם בוצעה הסרת הפטיריגיום עם מיטומיצין C, נמצאה ירידה משמעותית במספר תאי הגביע בלחמית, אך לא היתה השפעה על מספר תאי האפיתל בלחמית, וכן לא היתה השפעה של עובי הסקלרה באיזור הניתוח.

    (פורסם ב- Ophthalmology, אוגוסט 2004).

    טיפול ניתוחי במשקעים בקרנית בדלקת אביבית

    תמונה מהמאמר המדגימה הסרה ניתוחית של משקעים בקרנית בדלקת אביבית.

    תמונה מהמאמר המדגימה הסרה ניתוחית של משקעים בקרנית בדלקת אביבית.

    דלקת אביבית היא דלקת אלרגית כרונית קשה של הקרנית והלחמית בילדים. אחד הסיבוכים בדלקת זו היא הופעת כיבים כרוניים בקרנית שבהם מצטברים משקעים הנוצרים מחומרים דלקתיים. מאמר זה מתאר את השיטה הניתוחית להסרת המשקעים, ומציג ממצאים הקשורים בהרכב המשקעים האלו.

    (פורסם ב- Cornea, אוגוסט 2004).

    השתלת ממברנה אמניוטית לשחזור הפורניקס

    תיקון סימבלפרון בזרת השתלת קרום השפיר.

    תיקון סימבלפרון בזרת השתלת קרום השפיר.

    במחלות דלקתיות כרוניות של משטח העין עלולות להיוצר הדבקויות של הלחמית בין העפעף ובין העין. מצב זה גורם להיצרות או העלמות הפורניקס (השקע בין העפעף וגלגל העין) ונקרא סימבלפרון. בעזרת ניתוח שחזור הכולל השתלת קרום המופק מן השליה (קרום השפיר) ניתן לתקן את הסימבלפרון.

    (פורסם ב- Ophthalmology, ינואר 2003).

    השתלת ממברנה אמניוטית לכיבים והתנקבויות בקרנית

    תמונה מהמאמר המדגימה השתלת קרום השפיר בכיב של הקרנית.

    תמונה מהמאמר המדגימה השתלת קרום השפיר בכיב של הקרנית.

    כיבים עמוקים או התנקבויות קטנות בקרנית (על רקע מחלות ראומטיות, הרפס, כיבים נוירוטרופיים)מציבות אתגר טיפולי ניכר. במקרים כאלו השתלת קרנית אינה תמיד רצויה. השתלת מספר שכבות של קרום השפיר בתוך כיב בקרנית או באיזור של התנקבות עשוייה להביא לריפוי הכיב או ההתנקבות, ולדחות את הצורך בהשתלת קרנית.

    (פורסם ב- Ophthalmology, אפריל 2002).

    ניתוח פטיריגיום עם שימוש במיטומיצין C ושתל לחמית חופשי

    תמונה מהמאמר המדגימה את עקרון ניתוח משולב של שתל לחמית ומיטומיצין C בניתוחי פטריגיום.

    תמונה מהמאמר המדגימה את עקרון ניתוח משולב של שתל לחמית ומיטומיצין C בניתוחי פטריגיום.

    קיימות שיטות שונות בניתוחי פטיריגיום. השיטות הנפוצות כיום כוללות שימוש במיטומיצין C ושימוש בשתל לחמית חופשי. מאמר זה מתאר שיטה משולבת של שימוש במינון נמוך שך מיטומיצין C ולזמן קצר יותר, יחד עם שתל לחמית חופשי. השיטה המשולבת נמצאה בטוחה ויעילה, ובאף אחד מן המנותחים לא נצפתה חזרה של הפטיריגיום.

    (פורסם ב- American Journal of Ophthalmology, יוני 2006).

    גורמי דלקת בבצקת כרונית של הקרנית

    תמונה מהמאמר של צביעה אימונו-היסטוכימית המדגימה ביטוי מוגבר של גורמי דלקת בתאי האפיתל של קרנית עם בצקת כרונית.

    תמונה מהמאמר של צביעה אימונו-היסטוכימית המדגימה ביטוי מוגבר של גורמי דלקת בתאי האפיתל של קרנית עם בצקת כרונית.

    בצקת כרונית של הקרנית היא סיבוך הנגרם לעיתים לאחר ניתוח תוך עיני. במצב זה נגרמים שינויים כרוניים בכל שכבות הקרנית המתבטאים במצב של דלקת מתמשכת. מאמר זה מתאר מחקר בסיסי בו נבדק הביטוי של גורמי דלקת שונים כגון ציטוקינים ואנזימים. רמות גבוהות של מספר גורמים כאלו נמצאו בתאי האפיתל של הקרנית, ונמצאה קורלציה בביטוי של גורמי הדלקת השונים, בינם לבין עצמם.

    (פורסם ב- Investigative Ophthalmology & Visual Sciences, יוני 2005)


    שתפו ברשתות החברתיות:
    יש לכם שאלה? כתבו לנו ותקבלו תשובה אישית בדוא"ל מהרופא


    קראתי והסכמתי לתנאי השימוש
    שאלות גולשים:

    04/08/2012 פטיריגיום + גלוקומה

    עברתי השתלת קרנית בעין ימין לפני 22 שנה בהדסה.
    כיום יש לי גלוקומה (20) בעין ימין פטיריגיום וראיה כמעט אפסית.
    א. האם אפשרי לבצע ניתוח שיש גלוקומה.
    ב. האם ממולץ לבצע ניתוח פטיריגיום (הדבקה או תפירה)
    ג. בעין שמאל עקב גלוקומה קשה וניתוח גלוקומה נפגע עצב הראיה וראיתי 0.
    מה המלצותך.
    בתודה מראש דני

    שלום דני,
    ככלל מומלץ לאזן את הגלאוקומה באופן תרופתי או ניתוחי, לפני שניגשים להשתלת קרנית.
    כל ניתוח חוזר של השתלת קרנית מעלה בצורה משמעותית את הסיכון להחמרת הגלאוקומה.
    עליך להיוועץ במומחה לגלאוקומה כדי להבטיח איזון מיטבי של הגלאוקומה לפני ההחלטה על השתלת קרנית חוזרת.
    ניתוח פטיריגיום מבוצע כאשר הפטיריגיום מתקדם, גורם לעיוות הקרנית, או גורם לתלונות של אי נוחות בעין.
    בכל מקרה - ההחלטה אם לבצע ניתוח כלשהוא תלויה בפוטנציאל הראיה בעין.
    בברכה,
    פרופ' אבי סלומון

    07/04/2012 ניתוח פטריגיום

    בשנת 2004 נותחתי בבית חולים לניאדו בעין שמאל תוך שימוש במיטומיצין שגרם לחור בעין. תוך פחות מחודש עברתי ניתוח חוזר בהדסה לתיקון הנזק. הפטריגיום חזר ואני עומדת בפני ניתוח חוזר. אני מבקשת מידע על ניתוח בשיטת ההדבקה והאם אתה ד”ר סלומון בעל נסיון בשיטת ההדבקה. אם כן אבקש לדעת כמה ניתוחים כאלו ערכת והאם השיטה זוכה להצלחה. מה יתרונותיה ומה חסרונותיה. אני שוקלת לעבור ניתוח אצלך. תודה וחג שמח

    שלום אורנה,

    במקרים של פטיריגיום חוזר יש לבצע הסרה של הפטיריגיום עם השתלת לחמית.
    את שתל הלחמית מחברים למקומו ע"י שימוש בתפרים או ע"י הדבקה.
    החסרונות של הדבקת השתל הן שלעיתים השתל ניתק ממקומו או מתכווץ, בגלל אחיזה לא טובה של הדבק.
    פרט לקיצור משך הניתוח בכמה דקות - אין לדבק יתרון רב והוא פחות בטוח משימוש בתפרים. לכן אני לא משתמש יותר בשיטה זו.
    ראוי כמובן לשקול את עצם קיומו של הניתוח, לאור הסיבוכים שהיו לך בעבר.

    בברכה,
    פרופ' אבי סלומון

    11/08/2011 מיטומיצין בניתוחי פטיריגיום

    מה הסטטיסטיקה בארץ ובעולם לגבי אחוז המנותחים עם מיטומיצין שלא חזר הפטיריגיום? היש מקרי נזק לחלקים בריאים בעין? מה האחוז? כמה שנים עקבו אחרי המנותחים? מה גודל המדגם? באילו גילאים? מה אחוז החזרה של הפטיריגיום ללא מיטומיצין? מה הסיכוי לחזרת הפטיריגיום שהוסר לאדם מבוגר(78 ש’)?

    שלום בנצי,

    השימוש במיטומיצין C בניתוחי פטיריגיום החל באמצע שנות ה-60 ביפן, ומסוף שנות ה-80 בארה"ב. קיימים בספרות הרפואית מאמרים רבים המתארים את הניסיון עם מיטומיצין C בניתוחי פטיריגיום.
    שיעור החזרה המדווח בספרות נע בין 0% ל-7%, משך המעקב הוא בין שנה אחת למספר שנים, ובכל מאמר מתוארים מספר עשרות מנותחים.
    ללא מיטומיצין שיעור החזרה גבוה מאוד, ועלול להגיע ל- 50%.
    במחלקתנו קיים ניסיון רב של למעלה מ-20 שנה בניתוחי פטיריגיום עם מיטומיצין C, עם שיעורי חזרה נמוכים, ושיעור סיבוכים קטן ביותר.
    ניתוח פטיריגיום באדם בן 78 נעשה אם הפטיריגיום גדול ומפריע לראיה, ואם יש צורך בהכנה לקראת נתוח קטרקט בהמשך.

    במדור "מאמרים" באתר זה תוכל למצוא מספר מאמרים שפרסמנו בשנים האחרונות על מיטומיצין C בניתוחי פטיריגיום.

    מאמר 1

    מאמר 2


    בברכה,

    פרופ' אבי סלומון

    06/08/2011 פטיריגיום

    שלום,
    אני בת 39 וסובלת מפטיריגיום במשך מס שנים. קודם בעין אחת ואח”כ גם בשניה. דעות הרופאים שביקרתי אצלם היו חלוקות בעד ונגד ניתוח. הדבר מפריע לי מאוד מאוד מבחינה אסתטית מעבר לכך שזה כואב/שורף/מגרד ואדום במיוחד כל הזמן (אנשים מעירים לי בלי סוף) מה השיטה הטובה והחדשנית ביותר המומלצת לטיפול (קראתי מאמרים אך מה בפועל?) והיכן ניתן לבצע את הטיפול?

    שלום נטלי,

    קיימות מספר התוויות (אינדיקציות) לניתוח פטיריגיום. אלו כוללות התקדמות הפטיריגיום בקרנית ופגיעה בראייה; תלונות על אי-נוחות וגירוי בעין עם סימני דלקת מתמשכת (העין שורפת, מגרדת, אדומה); והפרעה קוסמטית.
    מכיון שאת מתארת שתיים מההתוויות הנ"ל, הרי שיש מקום לבצע לך ניתוח פטריגיום.
    השיטה המועדפת עלי היא הסרת הפטיריגיום עם שימוש במיטומיצין C, וכיסוי האיזור עם מתלה לחמית מקומי.
    שיטה זו מבוצעת אצלנו בהצלחה מזה שנים רבות, עם תוצאות קוסמטיות מצוינות ושיעור מזערי של סיבוכים.
    ניתן לבצע את הנתוח במחלקת עיניים בהדסה עין כרם, ובכל מרכז רפואי שיש בו מחלקת עיניים ומומחים למחלות קרנית.

    בברכה,
    פרופ' אבי סלומון

    20/07/2011 צלקת בקרנית

    לפני יותר מ10 שנים היה לי הרפס בקרנית ונשארתי עם צלקת. בזמן ההריונות הצלקת גדלה (בתחושה שאשר האופטומטריסט)
    הייתי בעין כרם אצל ד”ר דוד לנדאו שהמליץ על בוריס שעובד אצלכם. בצעתי טופוגרפיה של הקרנית אצלכם והוא אמר שהוא לא יכול להתאים עדשות. מה ניתן לעשות?

    שלום יפעת,

    אם הצלקת גדולה ונמצאת במרכז הקרנית, וגורמת לירידה משמעותית בראיה בעין זו, ואם לא ניתן להעזר בעדשת מגע, אזי יש לשקול השתלת קרנית.

    בברכה,
    פרופ' אבי סלומון

    לקביעת תורים

    • This field is for validation purposes and should be left unchanged.

    לקביעת תורים

    • This field is for validation purposes and should be left unchanged.