להתבונן, לשאול, לגלות

לראות את כל הצבעים שבעולם

לראות תמיד, בכל גיל

לראות רחוק, ללא גבולות

לראות את הגוונים והאורות

לראות ברור, להיות חופשי

  • השתלות תאי אפיתל בקרנית

    השתלות תאי אפיתל מבוצעות כשקיימת פגיעה ברקמת הגובלת (לימבוס) של הקרנית, ונפגע כושר ייצור תאי הציפוי (האפיתל) של הקרנית. אחת השיטות החדשניות לפתרון הבעיה היא השתלה אוטולוגית (עצמונית) של תאי ציפוי שמקורם ברירית הפה של אותו חולה. במעבדתנו פותחה שיטה לגידול תאים אלו והשתלתם בקרנית.

    אחד האתגרים הגדולים ביותר בחקר הקרנית ומשטח העין הוא מציאת דרך לבודד ולגדל תאי אב אפיתליאליים של הקרנית. תאים אלו נמצאים בגובלת (לימבוס) שהוא הגבול שבין הקרנית והלחמית. בגובלת מצוייה כמות קטנה מאוד של תאי אב, המהווים את המקור ליצירת תאי אפיתל (תאי ציפוי) של הקרנית. במצבים שונים, כגון כוויות כימיות של הקרנית ומחלות דלקתיות כרוניות של משטח העין, נגרם הרס מתמשך של איזור הגובלת, שבהדרגה מפסיק לייצר תאי ציפוי תקינים. מצב זה נקרא כשל של תאי האב הלימבליים או limbal stem cell deficiency. כתוצאה, מחליפה את שכבת תאי הציפוי התקינים שכבת תאי ציפוי שמקורה מהלחמית. שכבה זו אינה חלקה והיא גורמת לחוסר סדירות פני הקרנית ולפגיעה בתוכנותיה האופטיות. בהמשך נוצר תהליך דלקתי כרוני הגורם לצמיחת רקמה צלקתית ולצמיחת כלי דם החודרים לקרנית. תופעות אלו גורמים לאובדן מלא ולא הפיך של שקיפות הקרנית, ולירידה קשה בחדות הראייה.

    הטיפול במצב זה קשה מאוד. במצבים בהם נפגעת רק עין אחת, ניתן לבצע ניתוח מורכב שבו נוטלים שתלים מהגובלת של העין הבריאה ומשתילים אותם בעין הפגועה, לאחר הסרת רקמת הצלקת המכסה את העין. זוהי השתלת לימבוס אוטולוגית (עצמית). דוגמה לניתוח כזה ניתן לראות בדף אחר באתר זה. לחצו כאן לצפייה בסרטון המדגים ניתוח של השתלת גובלת מהעין הבריאה לעין עם חוסר תאי אב לימבליים, שנגרם מכוויה כימית קשה.
    במצבים בהם שתי העיניים נפגעות – יש לחפש מקור אחר להשתלה. במצב זה ישנן מספר אפשרויות. אפשרות אחת היא השתלת רקמות:
    1. השתלת רקמת גובלת מנפטר (שימוש ברקמת הגובלת הנותרת לאחר השתלת קרנית רגילה)
    2. השתלת רקמת גובלת מקרוב משפחה (תורם חי שיש לו תאימות רקמות חלקית עם החולה)
    בשתי השיטות הנ”ל, מכיוון שמקור הרקמה הוא זר (השתלה אלוגנית) – יש צורך בטיפול בתרופות נוגדות-דחייה למשך מספר שנים לאחר ההשתלה.

    גידול תאי אפיתל מרירית הפה במעבדה על מצע ביולוגי.

    גידול תאי אפיתל מרירית הפה במעבדה על מצע ביולוגי.

    האפשרות השניה היא השתלת תאי אב (תאי גזע) שעברו טיפול מעבדתי מיוחד. גם כאן קיימות מספר אפשרויות:
    1. השתלת תאי אב מהגובלת של תורם חי. הדבר נעשה ע”י נטילת שתל רקמה קטן מהגובלת של תורם חי, בד”כ קרוב משפחה, וגידול תאי האב בתרבית תאים במעבדה. התאים מגודלים על גבי מצעים ביולוגיים מיוחדים, ולאחר תקופה מסויימת מועברים להשתלה בעין החולה.
    2. השתלת תאי ציפוי מרירית הפה של החולה. הדבר נעשה ע”י נטילת שתל רירית קטן מתוך רירית הפה, וגידול תאי אפיתל בתרבית תאים במעבדה בתנאים מיוחדים, ועל גבי מצעים ביולוגיים שונים. לאחר תקופת הגידול במעבדה מועברים התאים להשתלה אל העין החולה.
    במעבדתנו נצבר ניסיון רב בשיטה האחרונה – השתלת תאי אפיתל שמקורם ברירית הפה של החולה עצמו. היתרון בשיטה זו נעוץ בכך שמשתמשים בתאים אוטולוגיים (עצמיים) של החולה, דבר המונע דחייה של השתל (שעלולה לקרות כאשר מושתלים תאים ממקור של תורם זר).

    cover1

    מאמר סקירה המתאר השתלות תאים מרירית הפה לשיקום משטח העין.

    במאמר סקירה שלפניכם נסקרות השיטות השונות להשתלות רקמה והשתלות תאים, ומסוכם הניסיון שנצבר במעבדתנו בשיטת השתלת תאי אפיתל מרירית הפה. כ”כ מוצגות התוצאות במספר חולים עם limbal deficiency בשתי העיניים שעברו את הטיפול הנ”ל.

    לחצו כאן לקריאת המאמר.

    שתי דוגמאות להשתלות תאים מרירית הפה ואח"כ השתלת קרנית רגילה.

    לפניכם תמונות המציגות שני מקרים שבהן היה חוסר לימבלי מלא בשתי העיניים. בחולים אלו נלקחה דוגמה קטנה של רירית הפה, מתוכה גודלו במעבדה תאי אפיתל על גבי מצע מיוחד המוכן מקרום השפיר בשלייה, ולאחר שהתאים גדלו ויצרו משטח בגודל הרצוי, בוצע ניתוח ראשון שבו שוחזר משטח העין והושתלו התאים. בשלב מאורח יותר בוצעה השתלת קרנית רגילה.

    חשוב לציין שהשתלת התאים יוצרת משטח עין חיצוני תקין, והיא מהווה בד”כ שלב מקדים להשתלת קרנית. בהשתלת קרנית המבוצעת מספר חודשים לאחר השתלת התאים, מוחלפת הסטרומה של הקרנית שבד”כ אינה שקופה בגלל תהליך ההצטלקות. שיטות אלו נמצאות עדיין בשלבי פיתוח התחלתיים, ועדיין חסר מעקב ארוך טווח כדי להעריך את תוצאותיהן.

    שתפו ברשתות החברתיות:
    יש לכם שאלה? כתבו לנו ותקבלו תשובה אישית בדוא"ל מהרופא


    קראתי והסכמתי לתנאי השימוש
    שאלות גולשים:

    13/08/2017 טריכיאזיס לאחר תרסורפיה עקב דחיית שתל שלישי בעקבות חבלה טראומתית בעין שמאל.

    שלום פרופ’ סלומון,
    שאלה שלי: האם בכלל אפשר לדבר על אפילציה כאשר בעקבות התרסורפיה נוצר טריכיאזיס קשה גם בעפעף עליון וגם בתחתון. בעליון המצב ממש קשה ולצערי, נאלצתי ללמוד כיצד להוציא את הריסים מהעין לבד בגלל הכאבים (כמו סיכות בתוך העין) ומאחר שלא יכולתי להגיע בזמן סביר לשום רופא אפילו לא למיון עיניים והכאבים בלתי נסבלים בינתיים. כאמור, מבקשת אני לדעת האם אפשר בכלל לעשות אפילציה עם לייזר במרפאה או שבכלל צריך נתוח. מדובר בעיקר בעפעפ עליון. התחתון לא כל כך נורא. אני בינתיים מסתדרת אבל פוחדת מאוד מזהום, בעיקר שגם היובש בעיניים לא קטן בכלל
    תודה לך על התשובה …
    אגב, קראתי את המאמר על השתלת תאים מרירית הפה למשטח עין שבה לא ניתן יותר “לנגוע” – ונראה לי שמצבי אידיאלי לשם כך. ולו רק כדי להראות כמו בן אדם עם העין המסכנה הזאת שלי שעברה 3 השתלות שנדחו בצורה קטסטורפלית.

    crazyeyeartcover_Slide
    שלום רב,

    עליך לפנות למומחה באוקולופלסטיקה (התחום העוסק בניתוחי עפעפיים) ולבדוק אפשרות לניתוח שישנה את המנח של קצות העפעפיים ויגרום לריסים לבלוט החוצה. אפשרות אחרת היא ניסיון להוצאת הריסים בעזרת לייזר. עד שזה יתאפשר ניתן להרכיב עדשת מגע מיני-סקלרלית שתחצוץ בין הקרנית והריסים ותגן על אפיתל הקרנית מפני המגע הכואב עם הריסים.

    הנושא של השתלת תאים מרירית הפה אינו רלבנטי למצבך.

    בברכה,

     
    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    לקביעת תורים

    • This field is for validation purposes and should be left unchanged.

    לקביעת תורים

    • This field is for validation purposes and should be left unchanged.