שוב שלום,

השלב האקוטי, שבו יש וירוס פעיל בקרנית נמשך 2-4 שבועות, ומתבטא באודם, צריבה, אי נוחות, הפרשות רבות, ולעיתים כאב. בקרנית ניתן לראות תסנינים קטנים בתוך שכבת האפיתל (שכבת התאים החיצונית המצפה את הקרנית). זהו השלב המדביק, בו כל מגע של הידיים בדמעות ובהפרשות של העיניים עלול להעביר את הוירוס לאנשים אחרים ע"י מגע של ידיים עם אנשים אחרים, מגע בבגדים, מגבות וכלי מיטה, ומגע בריהוט ועצמים בחדר (כגון ידיות של דלתות, כפתורים במעלית וכו').

לאחר החודש הראשון מתחיל תהליך הנמשך שבועות, ולעיתים אפילו חודשים, בו מופיעים תסנינים תת-אפיתליאליים בקרנית. התסנינים הם מצבורים של כדוריות לבנות, שמגיעות אל הקרנית. בשלב זה הוירוס הפעיל לא נמצא יותר בקרנית, ואין יותר חשש להדבקה. התסנינים מגיעים ונעלמים. לפעמים הם מפריעים לראייה ולפעמים לא. ההחלטה על צורך בטיפול נעשית ע"י רופא העיניים.

הטיפול בסטרואידים שנוי במחלוקת, ותלוי במידת ההפרעה שהתסנינים גורמים. מקובל לחשוב שמתן סטרואידים בשלב האקוטי עשוי להביא להקלה בסימנים ובסימפטומים, אך מצד שני מאריך את משך המחלה, ותורם לכך שמשך הופעת התסנינים יהיה ארוך יותר. אחת הטעויות הנפוצות היא מתן סטרואידים לתקופה קצרה, והפסקתם באופן פתאומי. הדרך הנכונה לטפל עם סטרואידים הניתים בטיפות לעיניים היא לתת אותם לתקופה של שבועות רבים, תוך ירידה מאוד איטית והדרגתית, על פי מצב הקרנית. למרבה הצער לרוב האנשים אין סבלנות או משמעת עצמית לקחת טיפול לתקופה ארוכה, ולכן התסנינים נשארים זמן רב יותר בקרנית. בתקופה שבה אין לאנשים סבלנות לקרוא טקסט שיש בו יותר משני משפטים קצרים, או לראות סרטון שנמשך יותר מ-15 שניות, קשה מאוד להבין שיש מחלות שנמשכות זמן רב ומצריכות טיפול מתמשך.

בברכה,