שלום רב,

נכון. אם את בת 40 ויש לך קוצר ראייה נמוך (בין מינוס 1 למינוס 3), הרי שאת צריכה תוספת של עדשת פלוס לקריאה. לכן, קשה לך לקרוא עם המשקפיים, אבל כשאת מסירה אותן - קל לך לקרוא. זאת מכיוון שהמינוס שיש לך מנטרל את הפלוס שאת צריכה לקריאה. אם יש לך 1.00- לרחוק, ולקרוב צריך להוסיף 1.00+, הרי שללא משקפיים את יכולה לקרוא מעולה, כי 1.00- 1.00+ = 0.

לאחר ניתוח הסרת משקפיים בלייזר, המספר של העיניים הופך ל-0, ואז את יכולה לראות לרחוק ללא משקפיים, אבל לקרוב את צריכה 1.00+ (משקפי קריאה).

ניתן לבצע ניתוח רק לעין אחת (העין הדומיננטית), שתראה לרחוק ללא משקפיים, ולהשאיר את העין השנייה כמו שהיא, וזאת תראה היטב לקרוב. מצב זה של עין אחת שרואה לרחוק ועין אחת לקרוב נקרא monovision. מצב זה מתאים לכ-70% מהאנשים בגילך. הוא לא מתאים לכולם מכיוון שלא כל אחד יכול להסתדר עם מצב שבו כל עין רואה אחרת. זה תלוי בהסתגלות של מרכזי הראייה במוח, דבר השונה בין האנשים. הדרך הטובה ביותר לדעת איך המוח יסתדר עם מידע שונה משתי העיניים הוא ע"י תקופת ניסיון עם עדשות מגע: במקרה שלך אפשר לשים עדשת מגע רק בעין הדומיננטית וללכת כך מספר ימים (ולהתנסות במצבים שונים כגון נהיגה, עבודה במשרד, צפייה במסכים, וכו'). במקרה של קוצר ראייה גבוה יותר ניתן לשים עדשת מגע עם תיקון מלא בעין הדומיננטית, ועדשת מגע עם מספר הנמוך ב 1.50 מהמספר הקיים (לדוגמא: 3.50- במקום 5.00-). אם ניתן להסתדר עם עדשות המגע במצב של monovision ניתן יהיה להסתדר עם המצב החדש גם לאחר ניתוח להסרת משקפיים בלייזר.

ציפרלקס לא מהווה בעייה ולא גורם ליובש בעיניים לאחר הניתוח.

יתכן יובש קל בעיניים לאחר הניתוח בשבועות הראושנים. מדובר בתופעה קלה וחולפת, שניתן לטפל בה בעזרת תחליפי דמעות ("דמעות מלאכותיות").

בברכה,