בצקת כרונית של הקרנית

כיצד מתפתחת בצקת בקרנית?

d7a9d79bd791d795d7aa-d794d7a7d7a8d7a0d799d7aa-d791d7a2d791d7a8d799d7aa2

תמונה 1 – תאי האנדותל מהווים את השכבה הפנימית של הקרנית.

שקיפות הקרנית היא תנאי הכרחי לראייה טובה. כדי להישאר שקופה – אין בקרנית כלי דם כמו במרבית הרקמות האחרות בגוף האדם. בנוסף, ריכוז המים בקרנית נמוך ביחס לרקמות אחרות. הצטברות נוזלים בקרנית עלולה לגרום לבצקת של הקרנית, דבר שיגרום לשתי תוצאות: עליה בעובי הקרנית, ואובדן שקיפותה. שתי תופעות אלו גורמות לשינוי ביכולת הקרנית לבצע העברה ושבירה תקינה של קרני האור, והתוצאה היא פגיעה קשה בראייה.
המנגנון המונע הצטברות נוזלים נמצא בשכבה הפנימית ביותר של הקרנית, שכבת תאי האנדותל (תמונה 1). אלו הם תאים מיוחדים שתפקידם לשאוב את הנוזלים מהקרנית לכיוון הלשכה הקדמית. הלחץ התוך-עיני, מצד שני, שואף להכניס נוזל מהלשכה קדמית אל תוך הקרנית. הפעילות המתמדת של תאי האנדותל לשאיבת הנוזל מהקרנית אל הלשכה הקדמית מאזנת את הלחץ ההידרוסטטי של הנוזל התוך-עיני, ובכך מונעת הצטברות נוזלים והתפתחות בצקת בקרנית.

תמונה 2 - צילום מיקרוסקופ ספקולרי שכבת תאי אנדותל תקינים באדם צעיר.

תמונה 2 – צילום מיקרוסקופ ספקולרי של שכבת תאי אנדותל תקינים באדם צעיר.

בעזרת מיקרוסקופ מיוחד (specular microscope) ניתן לצלם את תאי האנדותל של הקרנית ולספור אותם (תמונה 2). הצפיפות של תאי האנדותל בלידה היא כ- 5000 תאים במ"מ מרובע, וזו יורדת לכ- 3000 תאים במ"מ מרובע בגיל 20, ומתייצבת סביב 2500 תאים החל משנות ה-30 ועד לשנות ה-70, ואז מתרחשת ירידה נוספת בצפיפות תאי האנדותל. קצב האובדן הממוצע של תאי האנדותל הוא כ- 0.5% לשנה. בניגוד לתאים אחרים ברקמות שונות באדם, תאים אלו אינם מתחלקים. כדי לפצות על אובדן התאים, התאים הנותרים גדלים בשטחם, וכך נשמרת רציפות שכבת התאים בפנים האחוריות של הקרנית. כאשר צפיפות התאים יורדת מתחת ל-500, לא מצליחים התאים לשאוב ביעילות את הנוזל מהקרנית, ומתפתחת בהדרגה בצקת.

ההסתמנות הקלינית של בצקת בקרנית

בשלב הראשון הבצקת מתבטאת בעליה בעובי הקרנית. העובי התקין של הקרנית הוא בממוצע 530 מיקרון. כאשר עובי הקרנית עולה על 650 מיקרון, נגרמת ירידה משמעותית בחדות הראיה. את עובי הקרנית ניתן למדוד בעזרת אולטרה-סאונד של הקרנית. ניתן לזהות בצקת בקרנית ע"י שינוי בשקיפותה, ובהופעת גוון לבן – כחלחל של הקרנית (תמונה 3). השוואה בין שתי העיניים תמחיש את השינוי שחל בקרנית הפגועה בעקבות הבצקת.

בהמשך נגרמת בצקת של תאי האפיתל, וכתוצאה נוצרות שלפוחיות או חוסרים של תאים אלו (ארוזיות באפיתל הקרנית). הפציעות החוזרות ונשנות של תאי האפיתל עלולות לגרום לסיבוכים שונים כגון התפתחות של כיב חיידקי, כאב מתמיד, ומצב של דלקת כרונית של משטח העין המתבטא בעין גרוייה ואדומה באופן תמידי (תמונה 4). הדלקת הכרונית של משטח העין עלולה לגרום להצטלקות ואף לצמיחת כלי דם חדשים בקרנית. כל התהליכים הללו גורמים לירידה משמעותית בראיה, ולמצב של כאב, אודם וגירוי מתמידים.

תמונה 3 - בצקת כרונית של הקרנית על רקע ניתוח קטרקט.

תמונה 3 – בצקת כרונית של הקרנית על רקע ניתוח קטרקט.

תמונה 4 - בצקת של הקרנית המלווה בדלקת כרונית של הלחמית.

תמונה 4 – בצקת של הקרנית המלווה בדלקת כרונית של הלחמית.

 

אילו מצבים גורמים לבצקת של הקרנית?

שורה ארוכה של מחלות, חלקן נרכשות וחלקן גנטיות, גורמות לפגיעה אקוטית או כרונית בתאי האנדותל וכתוצאה לבצקת בקרנית.

1. לחץ תוך עיני מוגבר

גלאוקומה של זוית סגורה – במצב זה נסגר איזור הניקוז של הנוזל בלשכה הקדמית (איזור הזוית שבין הקרנית והקשתית) וכתוצאה עולה הלחץ התוך-עיני באופן מהיר לערכים גבוהים מאוד, לעיתים עד 50-60 מ"מ כספית (הערך התקין של לחץ תוך עיני הוא 10-21 מ"מ כספית). התוצאה תהיה בד"כ בצקת של האפיתל, ולעיתים רחוקות גם בצקת של הסטרומה.
גלאוקומה מולדת – מלווה לעיתים קרובות בבצקת של הקרנית שמתפתחת בגיל מאוחר.

2. טראומה וניתוחים תוך-עיניים

פגיעה חבלתית באנדותל יכולה לגרום לבצקת בקרנית. דוגמאות לכך הם נזק בשעת הלידה (בעיקר בלידת מלקחיים), חבלה קהה לקרנית, או חדירת גוף זר לתוך הלשכה הקדמית.

תמונה 5 - בצקת בקרנית לאחר ניתוח קטרקט. עדשה תוך עינית נמצאת בלשכה הקדמית.

תמונה 5 – בצקת בקרנית לאחר ניתוח קטרקט. עדשה תוך עינית נמצאת בלשכה הקדמית.

אחת הסיבות העיקריות לטראומה לאנדותל היא ניתוחים תוך עיניים. בניתוחים תוך עיניים כגון ניתוח להסרת ירוד (קטרקט) מתבצעות פעולות שונות בתוך הלשכה הקדמית, בעזרת מכשור משוכלל. ניתוחים אלו בטוחים, אולם לעיתים יתכנו סיבוכים בניתוחים אלו, הגורמים לנזק לשכבת תאי האנדותל. בניתוח להסרת ירוד מתבצע פירוק ושאיבת הירוד בעזרת אנרגית אולטרה-סאונד (פאקו-אמולסיפיקציה). לעיתים בגלל קטרקט קשה יש צורך להשתמש באנרגית אולטרה-סאונד רבה מהרגיל, הפוגעת בתאי האנדותל. במקרים אחרים בהם הלשכה הקדמית צרה, המרחק בין איזור שאיבת הקטרקט ובין אנדותל הקרנית קטן יותר, דבר החושף את תאי האנדותל לפגיעה. כ"כ במקרים בהם נגרם סיבוך במהלך הניתוח המחייב פעולות נוספות (כגון הוצאת חלק מהזגוגית – vitrectomy) יתכן נזק לתאים אלו.
בניתוחים לתיקון הפרדות הרשתית מוזרק לעיתים לעין נוזל סיליקון, שתפקידו להשאיר את הרשתית צמודה למקומה. נוזל הסיליקון מושאר בתוך העין לתקופה ארוכה, ותפקידו למנות הישנות של הפרדות הרשתית. כאשר נוזל הסיליקון בא במגע עם תאי האנדותל של הקרנית הוא עלול במשך הזמן לגרום לפגיעה בתפקודם ולהתפתחות בצקת כרונית.

3. דיסטרופיות של הקרנית

תמונה 6 - תאי האנדותל ב- Fuchs dystrophy.

תמונה 6 – תאי האנדותל ב- Fuchs dystrophy.

אלו הם מחלות גנטיות שבהם יש פגם מולד של תאי האנדותל. אחת הדוגמאות השכיחות היא מחלה הנקראת Fuch's Endothelial Dystrophy . מחלת Fuchs היא מחלה תורשתית המתפתחת בגיל מבוגר, על רקע נזק מתמשך לתאי האנדותל שמתפתח בהדרגה לאורך השנים, ומתחיל להתבטא לאחר גיל 50. בספירת תאי האנדותל ניתן לראות ירידה משמעותית במספרם, בבדיקת מיקרוסקופ ספקולרי ניתן להבחין במעין "חורים שחורים" בתאי האנדותל (תמונה 6) המבטאים כיסים אחוריים של בליטות אחוריות של שכבה זו, ובבדיקת הקרנית במנורת סדק ניתן לראות נקודות עדינות בשכבת האנדותל. התלונה העיקרית במצב זה היא ראיה מטושטשת בשעות הבוקר, שהולכת ומתבהרת במשך היום, וזאת על רקע הבצקת בקרנית שהיא מקסימלית במהלך השינה, והולכת ומשתפרת במהלך השעות שלאחר הקימה. מצב זה מלווה לעיתים רבות בקטרקט. ניתוח קטרקט עלול במקרים אלו להחמיר את הבצקת ולהאיץ את הצורך בהשתלת קרנית במועד מאוחר יותר.

4. דלקת תוך עינית

דלקת תוך עינית (uveitis) עלולה לגרום לנזק לתאי האנדותל. דלקת תוך עינית על רקע של הרפס סימפלקס, או על רקע זיהומים חידקיים או ויראליים עלולה לגרום לנזק קבוע או חולף לאנדותל ולבצקת של הקרנית.

5. נזק לאפיתל הקרנית

נזק מכני או טוקסי לאפיתל הקרנית עלול לגרום ישירות לבצקת של הקרנית ללא נזק לתאי האנדותל. נזק לתאי האפיתל גורם לפגיעה בתכונת המחסום של תאים אלו, ולחדירת נוזל חוץ-עיני אל תוך הקרנית דרך הפתחים שבין התאים הניזוקים. אחת הדוגמאות השכיחות לסוג כזה של נזק הוא שימוש לא הולם בעדשות מגע (שעות ממושכות, שינה בלילה עם עדשות) שגורם לירידה בהספקת החמצן לתאי האפיתל, נזק לתאים ובצקת משנית של הקרנית. סיבה נוספת לפגיעה במנגנון זה הוא הנזק הנגרם לתאי האפיתל משימוש ממושך ולא מבוקר בתרופות מקומיות הניתנות בהזלפה לעין (כגון: אנטיביוטיקה, חומרי אלחוש, סטרואידים).

כיצד מאבחנים בצקת של הקרנית?

תמונה 7 - הבצקת בקרנית גורמת לטשטוש גבולות האישון ופרטי הקשתית.

תמונה 7 – הבצקת בקרנית גורמת לטשטוש גבולות האישון ופרטי הקשתית.

ניתן לאבחן בצקת של הקרנית במספר דרכים:
1. התבוננות חיצונית – ניתן לראות שהקרנית אינה שקופה, במיוחד כשמשווים בין 2 העיניים. קשה לראות את הקשתית ואת גבולות האישון כאשר יש בצקת בקרנית (תמונה 7). לקרנית יכול להיות גוון לבנבן או כחלחל (תמונה 3).
2. בדיקה במנורת סדק – מדגימה בצורה ברורה את עובי הקרנית ע"י שימוש באלומת אור צרה (סדק) הנופלת על הקרנית.
3. פכימטריה – זו בדיקה מדוייקת של עובי הקרנית הנעשית ע"י מכשיר אולטרה-סאונד הנוגע בקרנית ונותן מדידה של העובי בדיוק של מיקרונים.
4. מיקרוסקופ ספקולרי – בדיקה זו מאפשרת צילום בהגדלה של שכבת תאי האנדותל, המאפשרת התבוננות בגודל התאים, בצורתם ובצפיפות התאים (ראו תמונות 2 ו- 6 לעיל).

איך מטפלים בבצקת של הקרנית?

1. הורדת הלחץ התוך-עיני – במצבים בהם יש גלאוקומה של זוית סגורה או גלאוקומה מולדת. במקרים רבים יביא הדבר לנסיגת הבצקת.
2. טיפול בדלקת – מתן מקומי של סטרואידים במצבים בהם יש דלקת תוך עינית יכול להביא לנסיגת הבצקת. בנוסף הסטרואידים פועלים ישירות להקטנת הבצקת ברקמה, ולכן הם ניתנים כמעט בכל מצב שבו יש בצקת בקרנית, גם כשזו איננה על רקע דלקתי.
3. מי מלח מרוכזים – saline בריכוז של 5% יכול לגרום להתבהרות זמנית וקצרה של הקרנית. מכיוון שמי המלח המרוכזים נמהלים בדמעות במהירות, האפקט של טיפול זה הוא לא משמעותי.
4. עדשת מגע טיפולית – עשויה להקטין את הכאב והגירוי בעין הכרוך בארוזיות או שלפוחיות של האפיתל, ולהחיש את ריפוי השלפוחית או הארוזיה.
5. השתלת קרנית מלאה או שכבתית – היא הטיפול היעיל ביותר בבצקת כרונית של הקרנית. ניתוח זה יביא להחלפת תאי האנדותל הפגועים בתאי אנדותל חדשים. למידע נוסף על השתלות קרנית לחצו כאן.

יש לכם שאלה? כתבו לנו ותקבלו תשובה אישית בדוא"ל מהרופא
קראתי והסכמתי לתנאי השימוש

שאלות גולשים

ספירת תאי אנדותל 05/06/2021

האם אפשר לעשות בהדסה ספירת תאי אנדותל במיקרוסקופ ספקולרי?

שלום רב,

כן.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

ניתוח קטארק 30/12/2019

ב- 19.11 אישתי עברה ניתוח קטארק לפי טענת הרופא היה מורכב + 4-5 תפרים .הניתוח נימשך כשעה וחצי .נכון להיום רואה מטושטש וראייה ירודה מאוד .מטפלים בסוגי טיפות למיניהן אנטיביוטיקה ועוד בהמלצת הרופא.במעקב עם הרופא המנתח.הרופא אומר שלאחר הוצאת התפרים לאחר כשלושה שבועות מיום הניתוח הראייה תשתפר משמעותית .לאור המצב אישתי לא רגועה .אודה לך בעד תשובתך בהקדם.!! בתודה .

שלום רב,

קיימות סיבות רבות לראייה הירודה בעקבות ניתוח קטרקט מורכב, ואי אפשר לתת לך חוות דעת על מצב העין בלי לבדוק אותה. תיתכן בצקת בקרנית, בצקת ברשתית, ועוד סיבות אחרות. מוטב שהרופא המנתח יסביר לך בדיוק מה קרה בניתוח, ויגיד לך מהן הסיבות למצב הנוכחי ולמה יש לצפות בהמשך.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

גוטטה בקרנית, וקטרקט בדרך 30/10/2019

לאחרונה, בעקבות דלקת ויראלית או חיידקית בעיין ימין, טופלתי באנטיביוטיקה בשתי העיניים. לאחר כ 10 ימים, הרגשתי ירידה ממשית ומהירה בראייה בעין שמאל, ובבדיקה התבשרתי שיש לי גוטטה בקרנית שמאל, כנראה כבר מזה זמן. אני מניח שהירידה בראייה נובעת מבצקת בקרנית. עדיין לא נבדק עובי או ספירת תאי אנדותל.
במקביל מסתבר שבעדשה בשמאל מתפתח קטרקט, בשורה פחות טובה לאנדותל אם אגיע לניתוח…
השאלות:
האם יתכן שהטיפול באופולוקס ומקסיטרול זירז את הבצקת ואת הפגיעה בראייה?
האם ניתן להתמודד עם ההדרדרות באיכות הראייה עי התאמת משקפיים בקצב מוגבר?
מה הפרוגנוזה לנל?
האם מומלץ למהר לניתוח קטרקט אפילו שעוד לא הגיע הזמן, כדי להקטין את הסיכון לפגיעה באנדותל ולהשתלת קרנית?
בשלב זה אני מזליף מי מלח שכמובן אינם פתרון.
תודה

שלום רב,

הטיפול באופלוקס ומקסיטרול לא גרם לבצקת בקרנית ולפגיעה בראייה.

משקפיים לא עוזרות לטיפול בבצקת בקרנית.

לא ניתן לדעת כיצד המצב יתפתח, מה גם שאין לך מידע על ספירת תאי האנדותל או עובי הקרנית. מדידות חוזרות של אלו אחת למספר חודשים יתנו לך הערכה לגבי קצב השינויים בקרנית.

ההחלטה על תזמון ניתוחי קטרקט תלוי בחדות הראייה, במצב העדשות בעיניים, ובמצב הקרנית, וכל מקרה נבחן לגופו. מומלץ לפנות למומחה לקרנית.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

תרופה המיועדת לעידוד ייצור תאי האנדותל שבקרנית. 22/08/2019

פרופסור סלומון שלום רב.
בהמשך לתשובתך אלי בקשר לתרופה המיועדת לעידוד ייצור תאי האנדותל שבקרנית שבה ענית לי שקיימת תרופה כזו בחו״ל, ברצוני לשאול מהי התרופה והאם תוכל לסייע לי בהשגתה.
ברצוני לציין שכרגע עדיין איני סובל מבצקת בקרניות העיניים ורואה 6/6 בשתיהן ולכן תרופה זו יכולה להציל אותי מבצקת בקרניות העיניים ומצורך בניתוחים להשתלת קרניות.
בכבוד רב
יצחק

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

תרופה המיועדת לעידוד יצור תאי האנדותל שבקרנית העין. 20/08/2019

שלום פרופסור סלומון.
אני סובל מספירה נמוכה של תאי אנדותל (644 בעין ימין ו-2041 בעין שמאל).
האם קיימת תרופה שמטרתה לעודד ייצור של תאי אנדותל?
בכבוד רב
סופר יצחק.

שלום,

קיימת תרופה כזו. בשלב זה התרופה לא נמצאת בישראל ואינה חלק מסל התרופות.

מומלץ להיבדק ע"י מומחה לקרנית. אם יש בצקת בקרנית ואם הספירה של תאי האנדותל בעין ימין נמוכה יש לשקול השתלת קרנית מסוג DMEK.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

בצקת בקרנית לאחר ניתוח ירוד 27/06/2019

שלום,
אני בן 70 ועברתי ניתוח ירוד לפני כשנה והכל בסדר.לפני שבועיים לאחר הניתוח ירוד בעיין השניה,בבדיקה התגלה שיש לי בצקת בקרנית עכב הפעולה עם מכשיר אולטרא סאונד.
נירשם לי טיפול עם טיפות שונות.
שאילתי היא מה הם הסיכויים להחלמה ותוך כמה זמן.התודה מראש.

דניאל

דניאל שלום רב,

בצקת לאחר ניתוחי ירוד יכולה להופיע לעיתים במהלך הימים או השבועות שלאחר הניתוח. בשלב זה מומלץ לקלב טיפול מקומי עם טיפות סטרואידים ולהמתין. בד"כ הבצקת חולפת עם הזמן. תקופה זו יכולה להיות מספר חודשים.

אם לאחר 6 חודשים הבצקת לא חלפה - יתכן שנגרם נזק לא הפיך לשכבת תאי האנדות, ואז יהיה צורך בהשתלת תאי אנדותל (ניתוח הנקרא DMEK).

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

התייעצות לגבי המשך טיפול 28/11/2018

שלום, לפני שנתיים עברתי השתלת קרנית מסוג DMEK לאחר שסבלתי מבצקת בקרנית, כיום כשנתיים לאחר הניתוח אינני רואה בצורה מושלמת, נאמר לי מכיוון שהנני סובל גם מגלאוקומה מולדת, השתל עובד לא ב-100 אחוז, כיום קרנית עכורה בחלק התחתון, נאמר לי שזו התוצאה הכי טובה שאפשר להשיג בהתחשב במצב העין, רק לאחרונה התייצב הלחץ התוך עיני לאחר הפסקת סטרואידים, לא לוקח סטרואידים מכיוון שהעין מעלה לחצים מסטרואידים, השאלה שלי היא האם ישנה דרך קונבנציונלית מעבר לטיפות מלח אותם אני נוטל, לשפר את איכות הראייה? , והאם אכן שתל בעין כזו אינו יכול לתת את התוצאה המירבית? ראוי לציין שאני בעל עין יחידה, והירידה בראייה פוגעתי בי בחיי היומיום במידה רבה.

יותם

שלום יותם,

אם סבלת מגלאוקומה מולדת, אזי יתכן שהראייה הלא מיטבית היא תוצאה של נזק לעצב הראייה, דבר שאותו לא ניתן לתקן. נראה שעברת ניתוח DMEK בהצלחה, ושהבצקת בקרנית חלפה. בתנאים הנוכחיים עברת את הטיפול הטוב ביותר שניתן לבצע. ניתוחים נוספים, ובעיקר השתלות קרנית נוספות, עלולות לגרום לפגיעה בעין ולהשגת תוצאה פחות טובה ממה שיש לך כיום.

חשוב מאוד לשמור על מעקב תכוף אצל מומחה קרנית, ולבדוק שהשתל מתפקד, שאין בצקת בקרנית, ושהלחץ התוך עיני יציב. כמו כן יש לעקוב אחר תפקוד העצב. את זאת ניתן לעשות ע"י בדיקות OCT של המקטע הקדמי והאחורי, בדיקת שדה ראייה, בדיקת עובי הקרנית, וספירת תאי האנדותל של הקרנית.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

בצקת קרנית 20/11/2018

האם ניתן להיות כל החיים עם עדשה טיפולית בלבד? יש לי בצקת בתחתית הקרנית בלבד, עקב עדשת ארטיזן, הוצאתי את עדשת הארטיזן ועשיתי קטרקט.

שלום רב,

עדשת ארטיזן היא עדשה תוך עינית המושתלת לתיקון קוצר ראייה. עדשה זו גורמת לאחר שנים רבות להופעת בצקת בקרנית, לקטרקט ולגלאוקומה. מסיבה זו אני לא משתיל עדשות תוך עיניות לתיקון קוצר ראייה. אני מאמין שכאשר ניתן, מבחינת עובי הקרנית, הסרת משקפיים בלייזר עדיפה, מדוייקת יותר ובטוחה יותר מהשתלות עדשות תוך עיניות.

בכל הנוגע לבצקת בקרנית - הטיפול הדפיניטיבי הוא השתלת קרנית שכבתית מסוג DMEK. ניתן להשתמש בעדשת מגע טיפולית לתקופה ארוכה, תוך טיפול יום-יומי באנטיביוטיקה, ותוך מעקב תקופתי אצל רופא העיניים שלך.

יש לזכור שעדשת מגע טיפולית עלולה לגרום יום אחד לזיהום קשה בקרנית, ולכן יש לשקול בזהירות את היתרונות מול החסרונות של טיפול זה.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

התייעצות לגבי ניתוח גז 05/06/2018

לפני כ20 שנה עברתי ניתוח להשתלת קרנית שלא הצליחה. יש לי בצקת בעין והמליצו לי לבצע ניתוח להזרקת גז בגלל שיש לי היפרדות בין השתל לקרנית… ורק לאחר מכן אוכל לעבור השתלת קרנית. האם כדאי לעבור את הניתוח ? או לוותר ולעשות ניתוח להשתלת קרנית?

שלום רב,

צריך לבדוק אותך כדי לדעת לאיזה סוג של ניתוח או השתלת קרנית את מתאימה. אם יש בצקת בשתל קרנית שבוצע לפני שנים רבות, הניתוח שמתאים הוא השתלת קרנית שכבתית מסוג DMEK.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

דיסטרופיה קרניתית 26/02/2018

באיזה שלב מומלץ לבצע השתלת קרנית למי שסובלת גם מקטרקט.
האם ככל שדוחים הראיה לא נחשלת יותר?

דליה

שלום דליה,

אני מניח שאת מתכוונת ל Fuch's Dystrophy, שהיא מחלה הפוגעת באנדותל הקרנית וגורמת לבצקת בקרנית. אם יש גם קטרקט וגם דיסטרופיה של הקרנית - יש מספר אפשרויות. אם אין עדיין בצקת בקרנית ויש רק קטרקט - ניתן לבצע ניתוח קטרקט בשלב ראשון, תוך הבנה שיהיה צורך בהמשך לבצע השתלת קרנית שכבתית בשיטת DMEK. אם יש בצקת משמעותית בקרנית וגם קטרקט, מומלץ לבצע קודם השתלת קרנית שכבתית בשיטת DMEK, ובשלב הבא ניתוח קטרקט. קיימת גם אפשרות לבצע ניתוח משולב: קטרקט ו- DMEK, אך כאן התוצאות של ההשתלה פחות טובות. אם יש בצקת בקרנית, ככל שמחכים עם ההחלטה לניתוח, יש סיכון לסיבוכים של הבצקת כגון זיהומים בקרנית על רקע התפתחות בועיות אפיתל שנפתחות ומזדהמות. כ"כ עלולה להתפתח הצטלקות בקרנית, שתגרום לכך שלא ניתן יהיה לבצע השתלה שכבתית, ויהיה צורך בהשתלה מלאה. בנוסף - ככל שהבצקת קשה יותר, כך קשה יותר  טכנית לבצע בהצלחה השתלת קרנית שכבתית.

בכל מקרה מומלץ להיבדק אצל מומחה לקרנית.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

לתיאום בדיקת התאמה חינם

השאירו פרטים ונחזור אליכם