מערכת הדמעות

תפקידי הדמעות

תמונה 1. הדמעות מכילות שכבת שומנים בחלק החיצוני המקטינים את החיכוך בין העין והקרנית.

תמונה 1. הדמעות מכילות שכבת שומנים בחלק החיצוני המקטינים את החיכוך בין העין והקרנית.

לנוזל הדמעות יש מספר רב של תפקידים, החיוניים לשמירת הבריאות של הרקמות המרכיבות את משטח העין. תפקידים אלו כוללים:
1. שמירה על לחות משטח העין, ומניעת חיכוך בין העפעפיים וגלגל העין, בעיקר בזכות שכבת השומן השטחית של הדמעות (תמונה 1).
2. לכידת חלקיקים זרים המגיעים למשטח העין ופינוי תאי אפיתל מתים, גופים זרים, לכלוך וחידקים.
3. מקור לחמצן לקרנית, שאין בה כלי דם היכולים לספק חמצן.
4. יצירת משטח אופטי חלק על פני הקרנית, החיוני לראייה תקינה.
5. הגנה מזיהומים חידקים בעזרת חומרים אנטי בקטריאליים (ליזוזים, בטא-ליזין, לאקטופרין, אימונוגלובולינים).
6. שמירה על הידרציה של הקרנית הנמצאת בסכנת התייבשות כתוצאה מהתאיידות.
7. שמירה על תקינות תאי הציפוי וזירוז תהלכי ריפוי פצעים בעזרת גורמי גדילה וחלבונים הנמצאים בדמעות.

הרכב הדמעות

תמונה 2. שלוש השכבות המרכיבות את הדמעות.

תמונה 2. שלוש השכבות המרכיבות את הדמעות.

נוזל הדמעות הוא תערובת המורכבת מסוגי תרכובות וחומרים רבים, המיוצרים ע"י רקמות שונות הנמצאות סביב גלגל העין ובמשטח העין. באופן קלאסי תוארו 3 שכבות המרכיבות את הדמעות (תמונה 2):

1. שכבת השומנים (lipid layer). שכבה זו מורכבת מתערובת של אסטרים, כולסטרול, וחמצות שומן חופשיות. בלוטות מייבומיאן הנמצאות בעפעפיים הן המקור ליצירת השומנים בדמעות. שכבה זו היא הדקה מכל 3 השכבות, ועובייה מיקרונים בודדים. זו היא השכבה החיצונית ביותר (פונה לאוויר), ותפקידה למנוע התאיידות של הדמעות, ולהקטין את החיכוך בין העפעפיים והקרנית. בנוסף – השומנים מקטינים את מתח הפנים של הדמעות, שומרים על יציבות הנוזל ומאפשרים פיזור אחיד של הדמעות על פני הקרנית גם בזמן עמידה. ללא השומנים, נוזל הדמעות היה נשפך כלפי מטה עם כח הכבידה, ולא מכסה את גלגל העין באופן אחיד.

תמונה 3. הדמעות מרכיבות חומרים רבים.

תמונה 3. הדמעות מרכיבות חומרים רבים.

2. השכבה המיימית (aqueous layer). זו השכבה העיקרית של הדמעות, והיא מיוצרת ע"י בלוטת הדמעות הראשית (הנמצאת בחלק הקדמי עליון צידי של הארובה, מתחת לקצה הגרמי), וע"י בלוטות הדמעות המשניות (ע"ש וולפרינג וקראוזה – המצוייות בעפעפיים). שכבה זו מכילה מלחים, סוכר, אוריאה, אנזימים, חלבונים (כגון אלבומין), גליקופרוטאינים, גורמי גדילה, וחומרים נוגדי חיידקים (כגון  ליזוזים, בטא-ליזין, לאקטופרין, אימונוגלובולינים). תמונה 3 ממחישה את העושר של חלבונים, מלחים וחומרים נוספים הנמצאים בשכבה זו.

3. שכבת הריר (mucous layer). זו השכבה הפנימית הנצאת במגע עם קרומי תאי האפיתל השטחיים של הקרנית. שכבה זו מורכבת ממספר רב של גליקו-פרוטאינים, ובעיקר חומרים ממשפחת המוצינים. חומרים אלו מיוצרים בעיקר ע"י תאי הגביע הנמצאים בלחמית. חומרים אלו מהווים מעין ממשק בין תאי האפיתל ובין נוזל הדמעות, ומאפשרים תאחיזה טובה של הדמעות לקרנית ע"י יכולת הקשירה של הגליקו-פרוטאינים לקרומי תאי האפיתל מצד אחד, ולשכבה הנוזלית שמעליהם מצד שני. המוצינים יכולים גם לקשור וללכוד חידקים ונגיפים, לחסום את אתרי הקשירה שלהם, ובכך למנוע מהם חדירה אל תוך הקרנית.

תמונה 4. גרדיאנט של המוצינים בדמעות.

תמונה 4. גרדיאנט של המוצינים בדמעות.

עובייה של שכבת הדמעות הוא 35-45 מיקרון. מחקרים שונים הראו שאין הפרדה בין שכבת המים ושכבת הריר, ולמעשה מדובר בגרדיאנט של ריר שריכוזו גבוה ביותר ליד תאי האפיתל, ומשם הוא הולך ויורד בהדרגה ככל שמגיעים לפני השטח (תמונה 4). תמונות 3-4 ממחישות בצורה גראפית עובדה זו, ומראות את הפיזור ההדרגתי של המוצינים בנוזל הדמעות, וכן את העושר הרב של חומרים והמרכיבים הנמצאים בדמעות.

מערכת ייצור הדמעות

מערכת ייצור הדמעות (תמונות 5-6) כוללת את בלוטת הדמעות הראשית, בלוטות הדמעות המשניות, בלוטות מייבומיאן בעפעפיים, ותאי הגביע בלחמית. בלוטת הדמעות הראשית ממוקמת בשקע הנמצא בצד הטמפורלי (רקתי) העליון של העצם הפרונטלית, מיד מתחת לקצה העליון הקדמי של הארובה.

תמונה 5.מערכת  ייצור הדמעות, פיזורן וניקוזן.

תמונה 5. מערכת ייצור הדמעות, פיזורן וניקוזן.

בלוטת הדמעות מורכבת משתי אונות (תמונה 5): האונה הארובתית ואונת העפעף. האונה הארובתית נמצאת בין העצם הפרונטלית ובין האפונאורוזה של שריר הלבטור המרים את העפעף העליון. אונת העפעף נמצאת בחלק העליון צידי של העפעף העליון וגודלה כשליש עד כמחצית מגודל האונה הארובתית. כ-12 תעלות הפרשה משתי האונות עוברות דרך אונת העפעף, ונפתחות אל לחמית העפעף שבפורניקס העליון. הבלוטות המשניות נמצאות מתחת ללחמית בפורניקס העליון ובאיזור הטרסוס. מבחינה מבנית ותפקודית אין כל הבדל בין הבלוטה הראשית והבלוטות המשניות.

בלוטות מייבומיאן נמצאות בטרסוס של העפעף העליון והתחתון. פתחיהן נמצאים בקצות העפעף, מאחורי קו הריסים. בלוטות אלו מייצרות תרכובות שומן רבות המופרשות דרך קבע אל הדמעות.

תאי הגביע הם תאים מיוחדים המפוזרים בין תאי אפיתל הלחמית. תאים אלו מייצרים גליקופרוטאינים ומוצינים.

הפרשת הדמעות היא משני סוגים: הפרשה בסיסית קבועה של דמעות, השומרת על נפח הדמעות הקבוע המופרש באופן תמידי על משטח העין, והפרשה תגובתית, הגורמת לעלייה חדה בנפח הדמעות בתגובה לגירוי כלשהוא (כגון כאב, אור חזק, גוף זר, דלקת, מגע, או גירוי רגשי). ההפרשה מבוקרת ע"י סיבי עצב פרה-סימפטטיים המגיעים לבלוטה עם העצב ה-7.

פיזור הדמעות

נוזל הדמעות מופרש לחלק העליון הצדדי של הפורניקס העליון (המרווח שבין העפעף העליון וגלגל העין) ומשם יורד ומכסה את כל משטח העין (תמונה 5). התכווצות שריר האורביקולריס סוחטת את בלוטות מייבומיאן וגורמת להפרשת שומן מתוכן אל הדמעות. כל מצמוץ גורם לפיזור מחודש של הדמעות על פני משטח העין.

בחלק האחורי של כל עפעף נמצאת שכבה דקה של דמעות הנקראת מניסקוס הדמעות. ניתן לראות את קצה מניסקוס הדמעות התחתון מיד מעל העפעף התחתון.

מערכת ניקוז הדמעות

תמונה 6. מערכת ניקוז הדמעות.

תמונה 6. מערכת ניקוז הדמעות.

כ-75% מכלל הדמעות מתנקז דרך מערכת ניקוז הדמעות, כשיתר הדמעות מתאדות או נספגות בלחמית. מערכת ניקוז הדמעות (תמונות 5-6) כוללת את פתחי הניקוז (הפונקטות), התעליות, שק הדמעות, ואת התעלה הנאזולקרימלית, המתרוקנת לחלל האף.

פתחי הניקוז (פונקטות) – נמצאים בחלק הפנימי (אפי) של כל עפעף, במרכז של בליטה קטנה הנקראת פפילה. הפתחים פונים פנימה אל העין, וניתן לראותם רק ע"י סיבוב החוצה של קצה העפעף. כל פתח ניקוז נפתח אל תעלית קטנה (Canaliculus) , המתחילה בכיוון אנכי לקצה עפעף, למשך כ-2 מ"מ, ואחר כך פונה אופקית לכיוון האף ונמשכת כ-8 מ"מ. שתי תעליות, אחת מכל עפעף, מתחברות יחדיו ליצירת תעלית משותפת, הנכנסת אל שק הדמעות בחלקו העליון.

שק הדמעות – נמצא בשקע בחלק הקדמי של הקיר הפנימי של הארובה, ואורכו כ- 10 מ"מ. הוא מתנקז לתעלה הנאזו-לקרימלית שאורכה כ- 15 מ"מ, ומסתיים בחלק התחתון של האף. בנקודה זו נמצא מסתם, הבנוי כקפל של רירית, המונע חזרת תוכן האף אל שק הדמעות.

ניקוז הדמעות

בזמן סגירה, העפעפיים נפגשות קודם בצד הטמפורלי (רקתי), ומשם נסגרות לכיוון הצד המדיאלי (האפי), מקום בו הדמעות מצטברות. בצורה זו הדמעות נדחפות לעבר פתחים קטנים הנמצאים בצד המדיאלי של כל עפעף (והנקראים פונקטה), דרכם הדמעות מתנקזות. שריר האורבירקולריס, המתכווץ בזמן סגירת העפעפיים, לוחץ על תעלות הניקוז וגורם לדחיפת הדמעות אל עבר שק הדמעות. במקביל, התכווצות השריר מושכת את שק הדמעות הצידה, גורמת להתרחבותו וליצירת לחץ שלילי המושך דמעות מתעלות הניקוז.

הבקרה העצבית על שחלוף הדמעות

תמונה 7. עצבים המשתתפים בייצור הדמעות.

תמונה 7. עצבים המשתתפים בייצור הדמעות.

הפרשת הדמעות הבסיסית והתגובתית מבוקרות ע"י מערכת עצבית מורכבת, המכילה את העצב החמישי, העצב השביעי והמערכת הפרה-סימפטטית (תמונות 7-8).

הפרשת הדמעות הבסיסית תלויה בקיום עצבוב תחושתי תקין של משטח העין (תמונה 7). משטח העין מקבל עצבוב תחושתי מהעצב הנאזו-ציליארי, היוצא מהעצב האופתאלמי (עצב V1), שהוא הסעיף הראשון של העצב החמישי (עצב V, העצב הטריגמינלי). סיבים תחושתיים מעצבבים את הקרנית, הלחמית ומשטח העין. הגירוי התחושתי מגיע אל גרעינים של העצב החמישי הנמצאים בגזע המוח. משם מגיע המידע את גרעינים של העצב השביעי (עצב VII, עצב הפנים) ואל גרעינים של המערכת הפרה-סימפטטית.

תמונה 8. הבקרה העצבית על ייצור הדמעות.

תמונה 8. הבקרה העצבית על ייצור הדמעות.

משם נשלח בחזרה המידע אל העין בשתי זרועות (תמונה 8):
1. הזרוע הפרה-סימפטטית –  אחראית על ייצור הדמעות. סיבים פרה סימפטטים מלווים את העצב השביעי ומגיעים אל כל הרקמות המשתתפות בייצור מרכיבי הדמעות: בלוטות הדמעות, בלוטות מייבומיאן ותאי הגביע בלחמית. אלו מייצרים את הדמעות.
2. הזרוע המוטורית – אחראית על שינוע הדמעות. סיבים מוטוריים מגיעם עם העצב השביעי אל שריר האורביקולריס, ואחראיים על הסגירה הרצונית של העין, ועל רפלקס המצמוץ. סגירת העפעפיים גורמת לשינוע הדמעות, לפיזורן המתמיד על משטח העין, ולפינויין דרך מערכת ניקוז הדמעות.

השילוב של שתי הזרועות הנ"ל יוצר תהליך מתמיד של שחלוף הדמעות: ייצור דמעות חדשות, פיזורן על משטח העין, וניקוזן ממנו (תמונה 8). תהליך מתמיד זה חיוני לשמירת בריאות משטח העין, ובמיוחד לשמירת בריאות הקרנית. תאי האפיתל של הקרנית חשופים לסביבה ועלולים להתייבש ולמות. שחלוף הדמעות המתמיד מביא חמצן וגורמי תזונה לקרנית, ומרחיק תוצרים של חילוף החומרים של התאים ומרחיק תאים מתים, לכלוך וחידקים. שחלוף הדמעות מעניק סיכה למשטח העין, ומונע את פציעת הקרנית כתוצאה מהחיכוך המתמיד בינה ובין העפעפיים. והחשוב מכל – שחלוף הדמעות יוצר על הקרנית משטח אופטי חלק המאפשר שבירה מדוייקת של קרני האור, והופך את הקרנית מרקמה בעלת שטח פנים מחוספס ולא סדיר לעדשה אופטית כמעט מושלמת.

יש לכם שאלה? כתבו לנו ותקבלו תשובה אישית בדוא"ל מהרופא
קראתי והסכמתי לתנאי השימוש

שאלות גולשים

אין לי דמעות בכלל 17/05/2021

עברתי ניתוח בעפעף העליון ומאז אין לי דמעות בכלל. אשמח לתשובתך תודה רבה

יוסי

יוסי שלום,

ניתוחי עפעפיים קוסמטיים גורמים בד"כ להגדלת המפתח בין העפעפיים, וכתוצאה מכך להגדלת השטח החשוף של משטח העין, דבר הגורם לאידוי מוגבר של שכבת הדמעות, ולהופעה של יובש בעיניים.

הטיפול המומלץ הוא תחליפי דמעות שונים, ואם אלו לא עוזרים ניתן לבצע חסימה של תעלות ניקוז הדמעות (punctal occlusion).

מומלץ להתייעץ עם רופא עיניים מומחה לקרנית.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

יובש בעיניים ותחושה של גוף זר בעין 11/10/2020

אני בן 73 ובריא. עברתי נתוח בעין שמאל לקטרקט וגלאוקומה לפני כשנתיים. מאז הלחץ התוך עיני תקין ואני רואה בעין 6/6. אבל העין יבשה. טיפות לכלוכית מסוג סיסטיין שאני מטפטף הרבה פעמים ביום עוזרות. יחד עם זה יש לי שתי בעיות:
1. כשאני קם בבוקר העין מצומקת. קטנה. והיא נפתחת עם טפוף הטיפות בהמשך הבוקר.
2. העין מיטשטשת כשאני קורא ספר או יושב מול מסך המחשב – תוך כחצי שעה של קריאה. ואז אני צריך לתת לעין מנוחה של כחצי שעה והיא חוזרת להיות חדה. וחוזר חלילה.כשהעין מיטשטשת יש לי הרגשה של גוף זר בעין.
מה ניתן לעשות כדי לפתור את שתי הבעיות?

אהרון

אהרון שלום רב,

התסמינים שאתה מתאר הם תוצאה של תסמונת העין היבשה. הטיפול בעין יבשה כולל תחליפי דמעות ותכשירים נוגדי דלקת הניתנים בטיפות, אותם ירשום לך רופא עיניים לאחר בדיקה. בנוסף מומלץ שלא לישון בלילה עם הפנים בכרית כשהעפעפיים נלחצות אל תוך הכרית, וךהשתדל לישון על הגב עם הפנים כלפי מעלה.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

דמעת בעין שמאל 22/06/2020

שלום רב

לפני כחודשיים עיני השמאלית החלה לדמוע,. בא והולך במהלך היום, והופך לבלתי נסבל. אין דלקת או הפרשות, רק דמעות.
פלסטיקאי עיניים בדק אותי כולל שטיפת צינור הדמעות, לא ראה חסימה בדרכי הדמעות וגם לא סיבה נראית לעין לדמעת. האם יש לך רעיון לסיבה לדמעת? כיצד ניתן להקל על המצב?

שלום רב,

דמעת כרונית יכולה להיות תוצאה של חסימה בדרכי הדמעות. לאחר שנשללה סיבה זאת, יתכנו סיבות נוספות כגון דלקת כרונית של משטח העין. דלקת כרונית בעין אחת בלבד יכולה להיות על רקע של הרפס, או מנח עפעפיים הגורם למגע הריסים בקרנית, משקעי סידן או גופים זרים אחרים בלחמית הפנימית במצפה את העפעפיים (לחמית טרסלית), וסיבות רבות אחרות. יש לבדוק כדי לאבחן.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

חסימת שק דמעות 21/06/2020

היי , הקטנה שלי בת עשרה חודשים. מאז הלידה יש לה חסימה של שק הדמעות, הרופא ילדים שלי אומר שאין ברירה והיא תצטרך ניתוח? קצת מפחיד אותי שתינוקת כזאת קטנה צריכה לעבור ניתוח.. אין פתרון אחר? הוא צודק?

שלום רב,

אין לי שמץ של מושג. עליך לפנות למומחה לרפואת עיניים בילדים, או למומחה לאוקולופלסטיקה (התחום ברפאות עיניים העוסק במחלות עפעפיים ודרכי דמעות).

אתר זה אינו עוסק בתחומים אלו.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

הקשר בין נוזל הדמעות לגלאוקומה 07/06/2020

האם נוזל הדמעות קשור לנוזלים שבתוך העין שחוסר ניקוז טוב גורם ללחץ תוך עיני או שאלה מערכות לגמרי שונות

שלום רב,

מדובר במערכות שונות לחלוטין. נוזל הדמעות מיוצר ע"י בלוטת הדמעות, ושוטף את משטח העין החיצוני בלבד, ומתנקז מהעין דרך תעלות קטנות הנמצאות בעפעפיים אל חלל האף. מדובר בנוזל חיצוני לעין, שאינו נכנס כלל אל תוך העין. הנוזל התוך עיני, לעומתו, מיוצר בגוף העטרה, עובר משם דרך האישון אל הלשכה הקדמית, ומשם מתנקז דרך הזווית (הנמצאת בתוך העין, בין הקרנית והקשתית) אל מערכת איסוף מיוחדת המתנקזת למערכת הורידית.

אין כל קשר בין שתי מערכות אלו, והרכב הדמעות שונה לחלוטין מהרכב הנוזל התוך עיני. אין לנוזל הדמעות כל קשר להתפתחות גלאוקומה.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

יובש בעיניים 24/05/2020

שלום רב
בן 52 הובחנתי לפני כ 10 ימים כחולה סכרת (ערך 280) מיד קבלתי טיפול תרופתי (כדור) בעזרת שינוי מיידי באורח החיים ודיאטה חדה הצלחתי תוך 7 ימים להוריד את רמת הסוכר ל 100
בימי השרב שעברנו התחלתי להרגיש לחות בשתי העיניים ולאחר כיום טשטוש לא קל שלא מאפשר לי לבצע כמעט שום פעולה
פניתי מייד לרופא עיניים לאחר בדיקה נאמר לי שאני סובל מיובש ב 2 העיניים וזאת הסיבה היחידה לטישטוש
לטענת הרופא הדבר קרה עקב הירידה המהירה והדרסטית ברמת הסוכר בדם .הרופא אמר שהגוף צריך לאזן את עצמו והרטיבות תחזור לעיניים לא קבלתי טיפול תרופתי? מאז עברו 3 ימים ללא שיפור
שאלתי האם זהו מצב שכיח?
תוך כמה זמן עלי לצפות לשינוי?
תודה

שלום רב,

יובש בעיניים הוא מצב שכיח, ואינו קשור בהכרח לשיןניים שהיו אצלך ברמות הסוכר. בד"כ מדובר במצב כרוני שניתן להקל עליו בעזרת תחליפי דמעות, נוגדי דלקת ואמצעים נוספים. לא ניתן לרפא יובש בעיניים, אך אפשר ללמוד לחיות אתו.

בנוסף מומלץ לגשת לחנות אופטיקה ולבצע בדיקת משקפיים, ולעדכן אותם על פי הצורך. יש ללכת לרופא עיניים אחת למספר חודשים ולבדוק את העיניים, ובמיוחד את מצב הרשתית.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

יובש קשה בעיניים 16/05/2020

שלום,
בת 58 סובלת מיובש קשה בעינים מזה שנה ודלקות חוזרות בתכיפות. לפני חצי שנה אובחנתי עם דלקת עפעפיים – אני מקפידה על הגיינה וכרגע אין התקף. לפני שנה אובחנתי בדלקת מפרקים שגרונתית ובתסמונת סיוגרן משני. מזה חודש מקבל קסלג'נז לדלקת מפרקים שגרונים ו7 מ"ג סטרואידים. אין הקלה בתסמיני סיוגרן. משתמשת בג'ל כל שלוש שעות וטיפה אחת של FML ליום, כמניעה לדלקת. אם אני לא לוקחת את הטיפה הזאת אני מתחילה להרגיש אי נוחות בעיניים. ניסיתי חסימת תעלות ניקוז ואחרי יומיים של הקלה גדולה, התחילה דלקת, שלא עברה למרות האנטיביוטיקה והסטרואידים, עד שלא הוסרו הפלאגים.
1. רופא העיניים אמר שכבת הדמעות שלי נשברת מהר. מה זה אומר? יש איך לטפל בזה?
2. האם כרסטזיס יכול, למרות שכתוב בעלון, שלא עוזר לחולים שמשתמשים בטיפות אנטי דלקתיות?
3. האם יש פתרון טוב יותר מטיפה יומית של FML ביום, שימנע הדלקות.

שלום רב,

שכבת הדמעות ש"נשברת מהר" היא חלק ממאפייני העין היבשה. למבחן קוראים break up time והוא מבוצע ע"י בחינת הזמן שלוקח לשכבת הדמעות להתאדות מרגע שפותחים את העפעפיים לאחר הזלפת טיפת פלואורסצאין. אין לזה מבחינתך משמעות, מעבר לידיעה שיש לך עין יבשה.

רסטאזיס הוא תרופה נוגדת דלקת חלשה המיועדת לטיפול בתופעות הדלקתיות הנובעות מתסמונת העין היבשה. במקרה שלך, מכיוון שחסימת תעלות הניקוז גרמה להחמרה בדלקת, הרי שאת זקוקה לטיפול נוגד דלקת.

האפשרויות להפחתת הדלקת הן ע"י מתן סטרואידים כגון FML או לוטמקס במינון יומי נמוך ולתקופות קצרות, או רסטאזיס אותה ניתן לקחת לתקופה ממושכת וללא הגבלת זמן. אפשרות נוספת היא משחת פרוטופיק (טקרולימוס) שיכולה להשפיע משמעותית על הפחתת הדלקת בעיניים. הבעייה עם משחת פרוטופיק שהיא גורמת לחלק מהמשתמשים בה לצריבה בעיניים. ניתן לקחת את המשחה פעם ביום לפני השינה.

לפרטים נוספים מומלץ לפנות לרופא עיניים מומחה לקרנית.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

יובש בעיניים 14/01/2020

היי האם ניתן לעשות ניתוח להשתלת בלוטת הדמעות ?

שלום רב,

למרבה הצער לא ניתן עדיין לבצע דבר כזה.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

Meibomian glands 24/08/2019

שלום רב,
אני גרה בארה"ב וכחלק מבדיקת עיניים שיגרתית עשו לי "צילום" של הבלוטות הנ"ל, ונאמר לי שצורה תקינה שלהן היא שהן אמורות למלא את כל החלק הפנימי של העפעף, ואילו אצלי נראה שהן מגיעות עד אמצע העפעף בלבד (מצויות לכל הרוחב, אבל מגיעות רק עד חצי מהגובה). הרופא אמר שזה אומר שחצי מהבלוטות התנוונו וזימן אותי לבדיקה מקיפה יותר- הערכת יובש וצילום גם של הבלוטות בעפעף העליון (אין לי תלונות על יובש).
אני תוהה אם זו אכן הפרקטיקה, או שאין צורך אמיתי לבדיקה המקיפה.
האם באמת העובדה שרק חצי מהעפעף התחתון, ולא כולו, מכיל בלוטות מייבומיאן, מעידה על בעיה? האם יש צורך בבדיקה גם לעפעף העליון?
תודה רבה!

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

דלקת בעפעפיים 28/04/2019

אני בת 66, יש לי שיוגרן. (לפי אבחנה של רופא ראומטולוג)אני לא לוקחת תרופות. העיניים שלי מאוד יבשות, כואבות, אין לי דמעות, יש לי דלקת כרונית בעפעפיים. הכאב מתפשט לרכה ויש לי כאבי ראש.
אני משתמשת בטיפות ג'ל לעיניים. וכל ערב במשחה אנטיביוטית.
יש לי יובש באף (סובלת מסינוס) וגם בפה.
איזה טיפול תרופתי או אחר היית מציע לי כדי להקל על הכאבים.

שושי

שלום שושי,

הטיפול היעיל ביותר למצב שלך בו יש מחסור משמעותי בדמעות הוא חסימת תעלות הניקוז של הדמעות. פעולה זו נקראת punctal occlusion, ובה מותקנים אטמי סיליקון זעירים בפתחים של תעלות ניקוז הדמעות הנמצאות בקצות העפעפיים. אנא פני למומחה קרנית להחלטה אם את מתאימה לביצוע פעולה זו.

בנוסף מומלץ לקבל טיפול מקומי בטיפות ציקלוספורין A (תכשיר הנקרא Restasis).

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

לתיאום בדיקת התאמה חינם

השאירו פרטים ונחזור אליכם