שלום, אני בת 36 עם סכרת נעורים יחסית מאוזנת ואין בעיות.בסביבות אמצע ינואר תחילת פברואר התחלתי להרגיש אי נוחות בעיניים. משהו בקטנה ממש. ישר רצתי לבדיקות כמובן ולא נמצא כלום פרט לקצת יובש בעיניים והרופאה רשמה טיפות ליובש. המצב הלך והחמיר עד לכדי קיצוני. הטיפות וניסיתי את כל הסוגים ליובש לא עזרו. הגעתי למצב שהיו ימים שלא יכולתי לפתוח עיניים. כל כך יבשות שזה גרם לצריבה נוראית. בשבועות אחרונים זה ממש החמיר. הייתי אצל רופאים ופרופסורים ונמצא שהעיניים שלי לא מייצרות דמעות להרטבת עיניים כמו אצל כולם. מבחן הדמעות. אני כבר שבוע וחצי בחופש מחלה והמצב הנפשי גרוע. לפני שבוע עשו לי תהליך שנקרא חסימת תעלות הדמע עם פקקי סיליקון על מנת שמעט הדמעות שיש ישמרו ליותר זמן. אני מרגישה הקלה מסויימת אבל לא ההקלה המיוחלת. אין בעיות נוספות ואין ירידה בראייה אבל היובש הזה מקשה עלי לתפקד ופשוט הרג אותי פיזית ונפשית עד כדי נפילה טוטאלית למיטה. רק ביומיים אחרונים התחלתי לקום מהמיטה. הסוכרים בשמיים בגלל המצב הנפשי אבל עכשיו מתחילים קצת להתאזן.
המצב הנפשי קשה. הפחד גדול. משתמשת בהילו גל יש הקלה אבל לא משמעותית.קשה לי לתפקד, בחוץ קשה לי לפתוח עיניים בגלל האוויר, קשה לי לעבוד מול מחשב, לקרוא. אין ירידה בראייה.
אודה להמלצות

ריטה