להתבונן, לשאול, לגלות
לראות את כל הצבעים שבעולם
לראות תמיד, בכל גיל
לראות רחוק, ללא גבולות
לראות את הגוונים והאורות
לראות ברור, להיות חופשי
התקשרו אלינו24/10/2017 גורמי מחלת ההרפס של העין
שלום פרופסור סולומון,
האם במידה ולא היה לחבר אבעבועות רוח
אזי אין לו חשש לקבל הרפס של הקרנית ?
כמו כן מדוע לאחר התקף אחד יש סיכוי לקבל התקפים שונים ( במה זה שונה מאדם שהיה לו אבעבועות רוח ולא חלה בהרפס).
בנוסף האם יש טיפולים אלטרנטיביים שעוזרים לריפוי/ למניעת הישנות המחלה?
תודה רבה
רועי
שלום רועי,
קיימים שני סוגים שונים של הרפס של הקרנית, הנגרמים ע"י 2 וירוסים שונים: נגיף ה HSV (הרפס סימפלקס) ונגיף ה- VZV (הרפס זוסטר). שני הנגיפים נמצאים במצב רדום בגנגליון (מרכז עצבי) של העצב החמישי (העצב הטריגמינלי) הנותן עצבוב תחושתי לפנים ולעיניים. מסיבות שונות (כגון מחלה סיסטמית כלשהיא, מצבי דחק, כשל חיסוני וכו') מתעורר הנגיף, מתרבה ונודד לאורך סיבי העצב הטריגמינלי ומגיע בד"כ לעור. נגיף ה- HSV יגרום בד"כ לפצעים בקצה השפתיים. נגיף ה- VZV יגרום לפריחה בעור במחצית הפנים, על פי העצבוב של סעיף העצב שבו הנגיף עבר.
במקרים מסויימים מגיע הנגיף לעיניים וגורם לפגיעה בקרנית. שני הנגיפים עלולים לגרום לכיבים בקרנית, לתסנינים ובצקת בקרנית, וגם לדלקת תוך עינית. הטיפול בהם הוא ע"י תרופות כגון אציקלוויר (זובירקס, ואלטרקס) או פוסקרנט, הניתנות מקומית וגם סיסטמית.
נגיף ה- VZV (הרפס זוסטר) גורם גם לאבעבועות רוח בילדים, במהלך ההדבקה הראשונית שלו את הגוף. לאחר חלוף המחלה הוירוס נודד אל מרכזי העצבים ההיקפיים (כגון העצב הטריגמינלי) ונשאר שם רדום במשך שנים רבות. כשהוא מתעורר הוא גורם לפריחה בעור הפנים, ולעיתים גם לפגיעה בקרנית.
אם לא היתה מחלת אבעבועות רוח בילדות, אז אכן לא יהיה הרפס זוסטר. אבל יכול להיות הרפס סימפלקס של הקרנית, שאין לו כאמור כל קשר לאבעבועות רוח.
כל אחד משני הוירוסים עלול לגרום להתקפים חוזרים בקרנית במהלך החיים, ואז יש צורך בטיפול תרופתי קבוע עם ואלטרקס או זובירקס כדי למנוע את ההתקפים. על טיפולים אלטרנטיביים למחלות אלו אין לי מידע.
בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית
יש לכם שאלה? כתבו לנו ותקבלו תשובה אישית בדוא"ל מהרופא
שאלות גולשים:
