מהם סימני המחלה?
דלקת של הרפס בקרנית עלולה לגרום לגירוי בעין, תחושת גוף זר, לעיתים כאב חזק, אודם, דמעת, ואי נוחות או ראיה מעורפלת. אבחנת המחלה נעשית ע”י רופא עיניים, בעזרת בדיקת העין במנורת סדק. ברב המקרים ניתן לעשות את האבחנה על פי צורת הכיב, הופעת הבצקת בקרנית, או בצלקת עם כלי הדם בשלבים המאוחרים יותר.
סימני המחלה שונים ורבים ותלויים באיזור בעין המעורב בדלקת.
סימפטומים – דלקת של הרפס בקרנית עלולה לגרום לגירוי בעין, תחושת גוף זר, לעיתים כאב חזק, אודם, דמעת, ואי נוחות או ראיה מעורפלת. לעיתים הדלקת מתבטאת בנפיחות בעפעפיים. כ”כ תיתכן רגישות לאור חזק. רב הסימנים הנ”ל אינם ספיציפיים להרפס, ואין די בהם בכדי לאבחן את המחלה.
סימנים – אבחנת המחלה נעשית ע”י רופא עיניים, בעזרת בדיקת העין במנורת סדק. ברב המקרים ניתן לעשות את האבחנה ע”י התבוננות בצורת הכיב בקרנית, הופעת הבצקת בקרנית, או בצלקת עם כלי הדם בשלבים המאוחרים יותר (תמונה 7). סימן נוסף של הרפס בקרנית הוא ירידה בתחושת הקרנית. גם בבדיקת העין – מרבית הסימנים אינם ספיציפיים, והם יכולים להופיע גם במחלות נוספות. למעשה האבחנה של הרפס היא משוערת במקרים רבים, ומבוססת על צירוף של סימנים וסימפטומים, ועל הניסיון של הרופא המטפל. כ”כ ההיסטוריה של המחלה חשובה באבחון – כאשר יש אירועים חוזרים ונשנים של דלקת בקרנית, וכאשר יש מעורבות של עין אחת, ובאותו צד – הסיכוי שמדובר בהרפס גבוה יותר.
בדיקות מעבדה – קיימת אפשרות לבצע בדיקות מעבדה לאבחון מדוייק של המחלה. ניתן לקחת דגימות ע”י גירוד השכבות השטחיות של הכיב בקרנית, ולשלוח דגימות אלו למעבדת נגיפים. במעבדה זו ניתן לנסות לגדל את הנגיף על מצע מיוחד (תרבית) ולזהות אותו בעזרת מאפיינים שונים. כ”כ ניתן לבצע בדיקה מולקולארית בעזרתה ניתן ע”י הרכב החומר הגני שנמצא בוירוס (בדיקת PCR) לגלות אותו בצורה מדוייקת.
חזרה להרפס של הקרנית