להתבונן, לשאול, לגלות

לראות את כל הצבעים שבעולם

לראות תמיד, בכל גיל

לראות רחוק, ללא גבולות

לראות את הגוונים והאורות

לראות ברור, להיות חופשי

  • מסלולי הראיה מהעין למח

    עיבוד המידע הראייתי מתחיל ברשתית, לאחר שהאור משפעל את התאים קולטי האור (הפוטורצפטורים). ברשתית מתרחש עיבוד רב של המידע הראייתי, הנאסף מ- 100 מיליון קנים ו-4 מיליון מדוכים. מידע זה מתכנס אל מיליון תאי גנגליון, המעבירים את המידע אל המוח דרך עצב הראייה.

    סיבי העצב מהרשתית מגיעים אל מספר איזורים במוח. חלקם מגיעים לאיזורים במוח האחראיים על הריתמוס הצירקדי (circadian rhytms), בעוד שאחרים מגיעים לאיזורים האחראיים על תיאום תנועות העיניים. אולם מרבית סיבי העצב מסתיימים בגוף הברכי הצידי (lateral geniculate body) – LGN, הנמצא בתלמוס. משם ממשיך המידע לקליפת המוח הראייתית (Primary Visual Cortex).

    קליפת המוח הראייתי במחצית המוח הימנית מקבלת את המידע הראייתי מהמחצית השמאלית של שדה הראייה, בעוד שקליפת המוח במחצית הימנית של המוח מקבלת את המידע הראייתי מהחלק הימני של שדה הראייה. קליפת המוח הראייתית מכילה מספר איזורי ראייה, שכל אחד מהם מייצג מפה טופוגרפית של שדה הראייה. בנוסף כל אחד מאיזורים אלו מעבד תכונות שונות הקשורות במידע הראייתי, כגון צורה, צבע או תנועה.

    שדה הראייה

    תמונה 1. שדות הראייה וייצוגם ברשתית בשתי העיניים.

    תמונה 1. שדות הראייה וייצוגם ברשתית בשתי העיניים.

    שדה הראייה הוא אותו איזור אותו אנחנו רואים ללא הנעת הראש או העיניים. במצב זה, כל עין רואה רק חלק משדה הראייה. שדה הראייה נחלק לשדה ימני ושדה שמאלי. שדה הראייה הימני נראה ע”י החלק הטמפורלי (חיצוני) של הרשתית בעין שמאל, וע”י החלק הנזאלי (פנימי) של הרשתית בעין ימין. שדה הראייה השמאלי נראה ע”י החלק הנזאלי של הרשתית בעין שמאל והחלק הטמפורלי של הרשתית בעין ימין (תמונה 1).

    את שדה הראייה ניתן גם לחלק לשדה עליון ושדה תחתון. קיימת חפיפה נרחבת של שדות הראייה הימני והשמאלי במרכז, ואיזור החפיפה הזה הוא שדה הראייה הדו-עינית. הראייה בהיקף השדות היא חד-עינית, והמידע נופל על החלקים הנזליים ביותר של הרשתית בכל עין (תמונה 2).

    תמונה 2. שדה הראייה הדו-עינית ואיזור הראייה הפוביאלי.

    תמונה 2. שדה הראייה הדו-עינית ואיזור הראייה הפוביאלי.

    מרכז שדה הראייה נופל על איזור הפוביאה (fovea) ברשתית, שהוא האיזור המרכזי של המקולה. בפוביאה יש ריכוז גבוה של מדוכים ויחס של אחד לאחד בינם ובין התאים הדו-קוטביים ותאי הגנגליון. לכן זהו האיזור שמפיק את חדות הראייה הגבוהה ביותר בשדה הראייה (תמונה 2).

    סיבי העצבים של תאי הגנגליון ברשתית יוצאים מהעין דרך עצב הראייה. איזור יציאת הסיבים מהרשתית נקרא ראש עצב הראייה (Optic Disc). באיזור ראש עצב הראייה אין תאים קולטי אור, ולכן לא מתקבל מידע ראייתי בנקודה זו, הנקראת משום כך “הכתם העיוור”. נקודה זו מופיע ככתם שחור בשדה הראייה התקין. אין הדבר אומר שאנחנו רואים נקודה שחורה במקום זה. משמעות המונח היא שנקודה זו לא מביאה מידע ראייתי.

    מסלולי הראייה מהרשתית ל- LGN

    תמונה 3. הצטלבות הסיבים בכיאסמה האופטית.

    תמונה 3. הצטלבות הסיבים בכיאסמה האופטית.

    שני עצבי הראייה, המכילים את סיבי תאי הגנגליון, מצטלבים בנקודה הנמצאת מעט קדמית לגבעול בלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה). נקודת ההצטלבות נקראת הכיאזמה האופטית (Optic chiasm). בנקודת ההצטלבות, סיבי עצב מהרשתית הנזלית חוצים לצד השני של המוח, בעוד שסיבים שמקורם ברשתית הטמפורלית נשארים באותו צד של המוח (תמונה 3). לאחר מעברם בכיאזמה האופטית נקראים סיבי העצב בשם השביל האופטי (Optic tract).

    תמונה 4. ה- LGN וגרעיני מרכז המוח.

    תמונה 4. ה- LGN וגרעיני מרכז המוח.

    רב סיבי העצב בשביל האופטי מסתיימים בגרעין הברכי הצידי (Lateral Geniculate Nucleous) הנמצא בתלמוס (תמונה 4). אולם חלק מסיבי הגנליון מגיעים לאיזורים אחרים במוח. חלק מהסיבים מגיעים ל- Superior Colliculi – שני גרעינים הנמצאים במרכז, בחלק העליון של איזור אמצע המוח (midbrain) (תמונה 4). גרעינים אלו אחראיים על תנועות העיניים המהירות לעבר מטרה כלשהיא. חלק אחר של סיבי העצב של השביל האופטי מגיעים לגרעין הנמצא בהיפותלמוס והנקרא Suprachiasmatic nucleus או  SCN(תמונה 4). גרעין זה אחראי על הבקרה של קצב ההתנהגות היומי (Circadian rythms) הקשורים במחזור האור / חושך. סיבי עצב אחרים מגיעים לגרעיני מרכז המוח האחראיים על גודל האישון ועל תיאום תנועות העיניים.

    הגרעין הברכי הצידי (LGN = Lateral Geniculate Body) משמש כנקודת תמסורת ראשית לעיבוד המידע הראייתי בקליפת המוח. הגרעין הימני מקבל מידע משדה הראייה השמאלי (הרשתית הנזאלית משמאל והרשתית הטמפורלית מימין), בעוד שהגרעין השמאלי מקבל מידע מהשדה הימני (הרשתית הנזאלית מימין והרשתית הטמפורלית משמאל) (תמונה 4).

    היחסים המרחביים בין תאי הגנגליון ברשתית נשמרים בצורת ייצוג מסודר ב”מפות” של מרחבי ראייה. המידע הראייתי משתי העיניים מיוצג ב-6 שכבות נפרדות הנמצאות ב- LGN. תאים עם מידע מהעין הנגדית מיוצגים בשכבות 4,1 ו-6, ותאים עם מידע מהעין באותו הצד מיוצגים בשכבות 3,2 ו-5.

    מה- LGN אל קליפת המוח הראייתית  

    תמונה 7. סיבי ה- Optic Radiation מעבירים מידע מה- LGN לקליפת המוח הראייתית.

    תמונה 5. סיבי ה- Optic Radiation מעבירים מידע מה- LGN לקליפת המוח הראייתית.

    מה- LGN מועבר המידע הראייתי למרכז הראייה בקליפת המוח. רוב סיבי העצב היוצאים מה- LGN יוצרים את ה- Optic Radiation המסתיימים באיזורי הראייה בקליפת המוח העורפית – Occipital Cortex (תמונה 5). בנוסף לקליפת המוח הראייתית הראשונית, נמצאים איזורים נוספים בהיקפה המשתתפים בתהליך עיבוד הראייה.

    הסדר הטופוגרפי של המידע הראייתי נשמר גם בקליפת המוח הראייתית. איזור הפוביאה ברשתית מיוצג בחלק האחורי של הקליפה הראייתית, בעוד שאיזורים יותר היקפיים של הרשתית מיוצגים באיזורים יותר קדמיים של קליפת המוח הראייתי. איזור הראייה המרכזית – הפוביאה – מיוצג ע”י איזור גדול יחסית של קליפת המוח הראייתית.

    תמונה 8. הקשרים בין קליפת המוח הראייתית ובין איזורים אחרים במוח.

    תמונה 6. הקשרים בין קליפת המוח הראייתית ובין איזורים אחרים במוח.

    מידע משתי העיניים מתכנס באיזור קליפת המוח, ויוצר את הראייה הדו-עינית. מקליפת המוח הראייתית הראשית (Primary visual cortex), הנקרא גם איזור V1, יוצאים סיבים לאיזורים אחרים של קליפת המוח המשתתפים בעיבוד התהליך המורכב של התפישה הראייתית (תמונה 6). “הזרם האחורי” (Dorsal stream) כולל מעבר של המידע הראייתי מקליפת המוח הראייתית לאונה הפרייאטלית. מערכת זו אחראית להיבטים המרחביים של הראייה, כמו עיבוד התנועה, ויחסים מרחביים בין עצמים בשדה הראייה. מערכת אחרת הנקראת “הזרם הקדמי” (Ventral stream) מביאה מידע מקליפת המוח הראייתית לחלק התחתון של האונה הטמפורלית. מערכת זו אחראית על ראיית צורות באיכות גבוהה ועל זיהוי עצמים.

     

    שתפו ברשתות החברתיות:
    יש לכם שאלה? כתבו לנו ותקבלו תשובה אישית בדוא"ל מהרופא


    קראתי והסכמתי לתנאי השימוש
    שאלות גולשים:

    26/03/2017 כאבים משמעותיים בחלק האחורי של הראש

    שלום ,
    אני בעל משקפי צילנדר 2.25 ימין 0.75 שמאל , אחרי עבודה של כשעה עם מחשב (בעיקר אך לא רק) מתחיל לי גאב מאוד חזק ממש בתחתית הגולגולת בצד ימין מאחורי האוזן.
    האם זהו מיקום של חלק ממסלול הראיה? אם כן , כיצד עלי להמשיך האבחנה? מול רופא ראיה או מוח ?

    WW148tabEyeShadow
    שלום רב,

    כאבי ראש לעיתים רחוקות הם תוצאה של בעיה בעיניים, למרות שכולם נוטים לחשוב כך. אין שום קשר בין המיקום של מסלולי הראייה ובין כאבי ראש. יותר סביר להניח שמיקום מסך המחשב ביחס לתנוחת הישיבה שלך אינו מיטבי, ותנוחת הראש מול המחשב היא כזאת שגורמת למאמץ לא סימטרי בחלק משרירי העורף והצוואר, וכתוצאה לכאב.

    משקפיים במספר לא מתאים, בד"כ כאלה שנותנות תיקון יתר, עלולות לגרום למאמץ של אקומודציה במבט לקרוב, ולכאב עמום בעיניים. אני מניח שהתיקון שלך במשקפיים הוא מיטבי, אך בכל זאת מומלץ להיבדק שוב אצל אופטומטריסט, ואם המספר במשקפיים לא מדוייק - להתקין משקפיים חדשות.

    בכל אטפן - מומלץ לבצע בירור לכאבי ראש אצל רופא המשפחה או אצל נוירולוג.

    בברכה,

     
    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    26/02/2017 פגיעה במרכז הראיה במוח

    בן שנתיים כתוצאה מדלקת ריאות חריפה עצר הלב שלו למשך 2 דקות, עבר החייאה בשלום, אחרי כשבועיים התגלה שיש פגיעה בחלק האחורי של המוח כתוצאה מחוסר חמצן, העיניים שלו זזות, האישונים מגיבים לאור, רק הוא לא רואה. האם המצב הזה הפיך? מה הוא אופי הטיפול אם קיים?

    Water-dance-med
    שלום רב,

    קשה מאוד לענות על שאלתך, וצריך להמתין ולעקוב. ניתן לבצע בדיקת VEP הבודקת את מעבר הגירוי החשמלי מהעין אל קליפת המוח הראייתית בעזרת הארה עם אור לבן חזק על העין ורישום המענה החשמלי עם אלקטרודה המחוברת לעורף.

    בברכה,

     
    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    26/02/2016 פזילה

    לפני כ3 שנים החלה פזילה קלה שהחמירה. עשיתי בדיקות שדה ראיה וemg וסיטי ששללו ממצאים חריגים.2 פרופסורים בבתי חולים שונים לא מצאו סיבה או כיוון וקיימת גם ראייה כפולה במבט בעין אחת.לא קבועה.כל פעם הראייה הכפולה בעין אחרת וגם הפזילה. אני כאילו יכולה לבחור מאיזה עין להסתכל אבל העין השנייה תפזול.אני לא יכולה לראות תמונה אחת שמגיעה משתי העיניים. או מכל עין בנפרד או כמו 2 תמונות . גם כמות האור שאני רואה בשתי העיניים לא זהה. אם לצורך העיניין אסתכל לכיוון מואר בכל עין בנפרד בעין אחת אראה את האור כביכול יותר כהה.צהבהב/חום יותר.לא שמתי לב אם זה בעין ספציפית או שזה מתחלף כמו בראייה. אמרו לי שאין שום בעיה בעיניים מצד אחד ומצד שני הפרופסור האחרון שהייתי אצלו אמר שהפתרון לפזילה הוא רק ניתוח למרות שהוא לא יודע מה הסיבה הפתאומית לפזילה וכשאחליט שאני רוצה ניתוח שאחזור אליו. אני כבר מיואשת ומתוסכלת.כל החיים שלי השתנו בגלל זה. הבדיקה האחרונה ששלחו אותי אליה היא לאופטימטריסט מומחה כדי לשלול התאמה לא נכונה של משקפיים. יש לי -7.5 ו-7.75 המשקפיים במרשם טיפ טיפה שונה האופטימטריסט אמר אבל לא משהו שאמור להשפיע או לתת הסבר. מה גם שהוא השלישי שבדק את התאמת המשקפיים שלי ושני הרופאים שבדקו לפניו מצאו שהמספרים מדויקים ואין סטייה בכלל.הבעיה אם כך בעיניים או במוח?

    picasso-homer
    שלום רב,

    מומלץ להתייעץ עם נויורו-אופתלמולוג או עם נוירולוג כדי לשלול מצבים כגון מיאסטניה גראביס, שיתוק של העצבים המעצבבים את שרירי העיניים, מחלה של בלוטת התריס הגורמת לשינויים בשרירי העיניים, וסיבות רבות נוספות. כ"כ מומלץ להתייעץ עם רופאי עיניים המומחים בבעיות פזילה, שימליצו על טיפולים שונים, כגון תיקון בעזרת עדשות פריזמתיות, או אם הפזילה קבועה ויציבה - על ניתוח בשרירי העיניים לתיקון הפזילה.

    בברכה,
    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    01/02/2011 עין והמח

    איפו במח מתקבל ומתעבד המידה מהעין?

    שלום עמרי,

    המידע המגיע מהרשתית עובר דרך עצבי הראיה לאיזור ה- Optic chiasm, שם מצטלבים חלק מהסיבים ועוברים לצד השני של המוח. משם ממשיכים הסיבים במוח במסלול הנקרא Optic tract, ומגיעים ל- lateral geniculate body. משם ממשיכים הסיבים במסלול הנקרא Optic radiation עד לקליפת המוח האחורית, ומסתיימים באיזור הנקרא Visual cortex (מרכז הראיה במוח). איזור זה נמצא באונה האוקסיפיטלית, הנמצאת בחלק האחורי ביותר של קליפת המוח. באיזור זה מתבצע עיקר עיבוד המידע המגיע מן העין.

    בברכה,
    פרופ' אבי סלומון

    לקביעת תורים

    • This field is for validation purposes and should be left unchanged.