להתבונן, לשאול, לגלות

לראות את כל הצבעים שבעולם

לראות תמיד, בכל גיל

לראות רחוק, ללא גבולות

לראות את הגוונים והאורות

לראות ברור, להיות חופשי

  • מנגנוני ההגנה על משטח העין

    הקרנית והלחמית חשופות דרך קבע לסביבה, ועלולות להפגע מגורמים שונים (זיהום, טראומה, שינויי לחות וטמפרטורה). שמירה על שלמות הרקמות החיצוניות של העין חיונית לאיכות הראיה. מנגנוני ההגנה על העין כוללים את העפעפיים, מערכת הדמעות, אפיתל הקרנית, והעצבוב התחושתי של משטח העין. תהליך המצמוץ המתמיד, פיזור הדמעות, הרכב הדמעות, שלמות אפיתל הקרנית והמבנה המיוחד שלו, והמידע התחושתי המתמיד ממשטח העין – כל אלו מאפשרים שמירה על שלמות העין.

    הקרנית נמצאת במצב של חשיפה מתמדת לסביבה. הקרנית אמורה לתפקד כמו עדשה מרכזת, ולאפשר את מעבר קרני האור ושבירתן בצורה מושלמת. כדי ששבירת קרני האור תהיה תקינה, פני הקרנית צריכים להיות חלקים לגמרי, אפיתל הקרנית צריך להיות שלם וחלק, והקרנית צריכה להיות שקופה. כדי לאפשר תכונות אלו, קיימים מספר מנגנוני הגנה, העובדים בתזמון מדוייק בעין הבריאה. מנגנוני ההגנה האלו כוללים את העפעפיים, מערכת הדמעות, אפיתל הקרנית, והעצבוב התחושתי של משטח העין.

    העפעפיים

    תנועת העפעפיים המתמדת מאפשרת יצירה של שכבת דמעות יציבה על פני הקרנית והלחמית, ומונעת התייבשות של הדמעות. ללא העפעפיים, לא יתאפשר קיומה של שכבת הדמעות, דבר שיגרום לפגיעה בשלמות האפיתל של הקרנית, נשירת תאי אפיתל ויצירת איזורים בהם יש חוסר של אפיתל (ארוזיות בקרנית), וכתוצאה – עלולים להתפתח כיבים בקרנית, התנקבות ותמס של הקרנית.

    הגנת העפעפיים על המשטח החיצוני של העין נעשית במספר דרכים:

    1. רפלקס המצמוץ – סגירה פתאומית של העפעפיים

    רפלקס חשוב זה מופעל כאשר גוף זר כלשהוא נוגע בקרנית או בלחמית, או כאשר יש תנועה פתאומית אל העין, הנתפשת כאיום מיידי. סגירת העפעפיים מאפשרת הגנה על העין מפני סכנה אפשרית. תנועת העפעפיים מאפשרת סילוק של גופים זרים שחדרו אל משטח העין.

    תמונה 1. סגירת העפעפיים ע"י שריר האורביקולריס היא אחד ממנגנוני ההגנה החשובים של העין.

    תמונה 1. סגירת העפעפיים ע”י שריר האורביקולריס היא אחד ממנגנוני ההגנה החשובים של העין.

    2. רפלקס המצמוץ – תנועה מתמדת של העפעפיים

    אנחנו סוגרים את העפעפיים אחת ל- 10 שניות בממוצע. תנועה זו היא לא רצונית, והיא תוצאה של מידע תחושתי הזורם באופן תמידי מהקרנית והלחמית דרך העצב ה-5 אל גזע המוח, וחוזר בצורה גירוי מוטורי דרך העצב ה-7, המעצבב את שריר ה Orbicularis (השריר הטבעתי המאפשר את סגירת העפעפיים, תמונה 1). תנועה מתמדת זו מאפשרת פיזור אחיד של שכבת הדמעות על פני הקרנית והלחמית, סילוק של גופים זרים הנמצאים על פני משטח העין, וסילוק הדמעות לכיוון מערכת ניקוז הדמעות. פעולת העפעפיים מזכירה את תנועת מגבי השמשות ברכב, המפזרים את נוזל הניקוי המותז אל השמשות, ומאפשרים פיזור אחיד של הנוזל על פני השמשה הקדמית.

    על חשיבות תנועת העפעפיים ניתן ללמוד ממה שמתרחש בזמן עבודה מול מסך מחשב. כאשר אנחנו עובדים מול מסך מחשב, קצב המצמוץ יורד בצורה לא רצונית, ואידוי הדמעות גובר. כתוצאה מכך יש תחושת אי נוחות וצריבה בעיניים. אלו הם אחדים מהמאפיינים של תסמונת ראיית מחשב (Computer Vision Syndroem). כדי להתגבר על בעיה זו, מומלץ מידי מספר דקות לעצום את העיניים למספר שניות, דבר שיקטין את אידוי הדמעות, ויקטין את תחושת הצריבה בעיניים.

    3. סגירת העפעפיים

    בזמן השינה העפעפיים סגורות, ובכך מונעות את אידוי הדמעות והתייבשות הקרנית. על חשיבות סגירת העפעפיים אנחנו למדים ממה שקורה באנשים מחוסרי הכרה, או אנשים הנמצאים בהרדמה ממושכת במהלך ניתוחים. במצבים אלו תיתכן פתיחה מתמדת של העפעפיים, דבר שעלול לגרום להתייבשות הקרנית ולהופעת כיבים. כדי למנוע זאת מקובל לסגור את העפעפיים בעזרת פלסטר בחולים מונשמים ומחוסרי הכרה במהלך ניתוחים או ביחידות לטיפול נמרץ.

    הדמעות

    לדמעות יש תפקידים רבים בהגנה על משטח העין:

    תמונה 2. הדמעות מכילות מרכיבים רבים שלהם חשיבות רבה בהגנה על תאי האפיתל של משטח העין.

    תמונה 2. הדמעות מכילות מרכיבים רבים שלהם חשיבות רבה בהגנה על תאי האפיתל של משטח העין.

     

    1. הספקת חמצן וגורמי מזון לתאי האפיתל של הקרנית. לקרנית אין כלי דם שיכולים להביא לה חמצן וגורמי הזנה, ולסלק תוצרים של חילוף החומרים, בדומה לשאר הרקמות בגוף. העדר כלי דם בקרנית חיוני לשמירת שקיפותה. הדמעות מכילות חמצן, גורמי גדילה שונים (Growth factors) כמו EGF, מלחים, ועוד גורמים החיוניים לשמירת החיות של תאי אפיתל הקרנית (תמונה 2).

    2. הגנה בפני חידקים. בדמעות יש מספר אנזימים (כגום ליזוזים) שמונעים את התרבותם של חידקים שונים הנמצאים במשטח העין.

    3. סילוק של גופים זרים. פעולת השטיפה המתמדת של הדמעות את משטח העין מאפשרת סילוק של גופים זרים שכל הזמן מגיעים אל העין (גרגרי חול, ריסים, וכו’).

    4. יצירת משטח רטוב על פני הקרנית והלחמית. אפיתל הקרנית והלחמית הוא למעשה סוג של רירית. זהו אפיתל רב שכבתי, ללא שכבת קרטין, שחייב להיות רטוב כל הזמן לצורך תפקודו התקין. ניתן למצוא אפיתל מסוג זה בחללים סגורים בגוף כגון רירית מערכת העיכול, ורירית דרכי השתן. העין היא המקום היחיד בגוף שבו יש רירית החשופה באופן מתמיד לסביבה החיצונית, ונמצאת בסכנת התייבשות מתמדת. המצאות שכבת דמעות יציבה על פני אפיתל הקרנית והלחמית חיונית להגנה על תאי האפיתל הנמצאים במצב של חשיפה מתמדת לסביבה המתאפיינת בשינויי טמפרורה ולחות.

    אפיתל הקרנית

    תמונה 3. שכבת תאי האפיתל המצפה את הקרנית יוצרת מחסום בפני חדירת מזהמים, כימיקלים וגופים זרים.

    תמונה 3. שכבת תאי האפיתל המצפה את הקרנית יוצרת מחסום בפני חדירת מזהמים, כימיקלים וגופים זרים.

    שכבת אפיתל הקרנית (תמונה 3) יוצרת משטח פנים חלק על פני הקרנית, ומהווה מחסום המגן על הקרנית מפני חדירת גורמים מזהמים, כימיקלים וגופים זרים. תאי האפיתל מחוברים זה לזה ע”י מערכת של קומפלקסים חלבוניים, האוחזים בחוזקה את הקרומים של תאים שכנים, ומצמידים אותם זה לזה. חיבורים אלו נקראים Tight Junctions והם יוצרים את תכונת המחסום (Barrier function) שיש לתאי אפיתל הקרנית. פציעה של הקרנית מסיבה כלשהיא (עדשות מגע, מגע עם צפורניים, גוף חד וכו’), עלולה לגרום לחדירה של מזהמים לקרנית ולעין.

    לתאי האפיתל יש שלוחות זעירות הנקראות micro-vili. שלוחות אלו אוחזות בגליקופרוטאינים (שכבת המוצינים) הנמצאת בדמעות. שכבת הגליקופרוטאינים אוחזת בשכבה המימית המצוייה מעליה, וכך מתאפשרת תאחיזה יציבה של שכבת הדמעות על אפיתל הקרנית.

    תחושת הקרנית

    תמונה 4. תחושת הקרנית היא הגורם המניע לתהליך יצירת הדמעות ושינוע הדמעות.

    תמונה 4. תחושת הקרנית היא הגורם המניע לתהליך יצירת הדמעות ושינוע הדמעות.

    הקרנית מעוצבבת בסיבי עצב רבים וצפופים, שהם שלוחות של העצב ה-5 (העצב הטריגמינלי). מידע תחושתי זורם כל הזמן דרך סיבים אלו ומגיע לגזע המוח, שם הוא מועבר לגרעינים של העצב ה-7 והמערכת הפרהסימפטטית. המידע המוחזר לעין, מגיע ב-2 זרועות:

    1. הזרוע המוטורית – דרך סיבים מוטוריים של העצב ה-7, המעצבבים את שריר האורביקולריס, האחראי לתנועות העפעפיים.

    2. הזרוע הפרהסימפטטית – דרך סיבים פרהסימפטטיים המגיעים אל בלוטות הדמעות, בלוטות מייבומיאן ותאי הגביע בלחמית. גירוי סיבים אלו אחראי ליצירה מתמדת של כל מרכיבי הדמעות.

    מערכת העצבוב התחושתי מעניקה הגנה בשתי דרכים: מקומית, ומערכתית.

    1. הגנה מקומית. תאי העצב מפרישים גורמי גדילה שונים, החיוניים לתמיכה בתאי האפיתל. אחד מהם הוא NGF = Nerve Growth Factor. פגיעה בעצבוב כתוצאה מחיתוך העצב, או ממחלות שונות הפוגעות בו (גידולים שונים, סוכרת, הרפס) עלולים לגרום למות תאי אפיתל הקרנית, במיוחד באיזור החשיפה, ולהתפתחות כיב נוירוטרופי.

    2. הגנה מערכתית. התחושה התקינה של הקרנית מאפשרת את הפעולה המתוזמנת של כל מרכיבי ההגנה של משטח העין, הפועלים יחדיו כמו בקונצרט. מצד אחד יש ייצור של דמעות, ומצד שני יש הנעה של הדמעות ופיזור אחיד שלהן על פני משטח העין. תנועת העפעפיים מביאה את הדמעות לכל חלקי משטח העין, שוטפת אותו, מביאה לתאים חמצן וגורמי תזונה חיוניים. במקביל מתבצע סילוק והרחקה של גופים זרים וחלקיקים שכל הזמן נוחתים על משטח העין, וכן של ריסים הנושרים מהעפעפיים. כמו כן מתבצע פינוי של תאי אפיתל מתים, וסילוק תוצרי חילוף החומרים של התאים. לתהליך זה קוראים Tear clearance.

    קיומם של כל גורמי ההגנה שנסקרו לעיל, ותפקודם התקין בצורה מתואמת ומתוזמנת – כל אלו חיוניים לשמירה על בריאות המשטח החיצוני של העין. פגיעה באחד או יותר מגורמי ההגנה הללו (במחלות כמו עין יבשה, דלקות עפעפיים, מחלות עיניים אלרגיות, שיתוק עצב הפנים, ועוד) עלול לגרום לפגיעה בקרנית ובלחמית ולפגיעה בראייה.

    שתפו ברשתות החברתיות:
    יש לכם שאלה? כתבו לנו ותקבלו תשובה אישית בדוא"ל מהרופא


    קראתי והסכמתי לתנאי השימוש
    שאלות גולשים:

    18/07/2017 נפילת העור מתחת לגבות ומכסה את העין

    פתאום העור מעל עין שמאל כאילו נופל ומכסה את העין.
    מה עושים?
    אני בן 70
    תודה מקרב לב

    rembrantd eyes 2
    שלום רב,

    אם מדובר בצניחת עפעף (Ptosis) - יש לבצע בירור דחוף אצל נוירולוג או נוירו-אופתלמולוג.

    אם מדובר בהזדקנות העור, וקפלים של עור רפוי - יש לפנות למנתח עפעפיים (אוקולו-פלסטיקאי).

    בברכה,

     
    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    04/07/2017 מסג’ לעפעף על מנת לבטל את חסימת בלוטות החלב

    שלום רב,
    רציתי לדעת עד כמה נפוץ הטיפול בו הרופא מבצע עיסוי מקומי של קצה העפעף ומפעיל לחץ באיזור בלוטות השומן, כדי לגרום לפתיחת החסימה ויציאת השומן מתוכן?
    והאם קיימים סיכונים? כי נראה לי שזה מעט אגרסיבי ולכן אני קצת חוששת..

    תודה

    060c366c4f211b4d62296abeeadaa1f3
    שלום רב,

    מדובר בטיפול יעיל ביותר לפתיחת בלוטות השומן (בלוטות מייבומיאן) בעפעפיים. הוא לא נעשה לעיתים תכופות בגלל רתיעה מצד המטופלים, ולעיתים גם מצד הרופאים, בגלל אי הנעימות הכרוכה בו, אך לא מדובר בטיפול מסוכן כלל וכלל. אם יש לך רופא עיניים שמוכן לעשות לך טיפול זה - הרי שזה בהחלט מומלץ.

    בברכה,

     
    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    04/05/2017 בלוטות החלב בעפעפיים

    רופא העיניים מצא שבלוטות החלב בעפעפיים של אמא שלי (88), סתומות.
    האם יש טיפול לבעיה?

    שאול

    TAM_ParrotFishEye_big
    שלום שאול,

    הטיפול כולל הגיינת עפעפיים, מתן תחליפי דמעות, מתן תרופות נוגדות דלקת סיסטמיות כגון דוקסילין, ותרופות נוגדות דלקת מקומיות כגון רסטאזיס. בנוסף ניתן לבצע עיסוי מקומי של קצה העפעף והפעלת לחץ באיזור בלוטות השומן, כדי לגרום לפיחת החסימה ויציאת השומן מתוכן. הפעולה נעשית ע"י רופא עיניים.

    בברכה,

     
    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    לקביעת תורים

    • This field is for validation purposes and should be left unchanged.