הכורואיד (דמית)
שכבת הכורואיד (דמית) היא שכבה העשוייה מכלי דם, והנמצאת בין הרשתית ובין הסקלרה. שכבה זו היא החלק העיקרי של הענבייה (Uveal tract). הענבייה היא רקמה המכילה את הקשתית, גוף העטרה והכורואיד. תפקיד הכורואיד הוא אספקת חמצן וחומרי הזנה לשכבות החיצוניות של הרשתית. שכבה זו מורכבת בעיקרה מכלי דם, ומשכבות דקות של רקמת חיבור.
שכבת הכורואיד (הדמית) היא האמצעית מבין שלוש השכבות המרכיבות את דופן העין (תמונה 1). היא נמצאת בין הסקלרה והרשתית, והיא מורכבת מרשת מסועפת של כלי דם קטנים, עורקיים וורידיים, המספקים דם לחלקים החיצוניים של הרשתית. עובייה של שכבה זו הוא כשליש מעובי הרשתית (תמונה 1).
שכבת הכורואיד היא חלק מה- Uvea (הענבייה), המכילה גם את הקשתית ואת גוף העטרה. תמונה 1 מדגימה בצבע חום את חלקי ה Uvea, ואת מיקום הכורואיד (חום) בין הרשתית (צהוב) והסקלרה (לבן).
מבנה הכורואיד
הכורואיד מורכב מ-3 שכבות (תמונה 2):
1. שכבת הסופרה-כורואיד – שכבה זו נמצאת בחלק החיצוני של הכורואיד, מתחת לסקלרה. היא מורכבת מרצועות מסתעפות של רקמת חיבור רפויה, המהווה מעין חלל. בחלל זה עוברים כלי דם ועצבים המגיעים למקטע הקדמי של העין (תמונה 2).
2. שכבת המשתית (סטרומה) – שכבה המורכבת מכלי דם, תאי פיגמנט (מלנוציטים), תאי רקמת חיבור (פיברובלסטים), ותאי דלקת (כגון מאקרופגים, לימפוציטים ותאי פיטום). כלי הדם בשכבה זו יוצרים רשת מסועפת, כאשר כלי הדם החיצוניים (הסמוכים לסקלרה) גדולים יותר, והם הולכים וקטנים ככל שהם מסתעפים ומתקרבים לרשתית (תמונה 2). העורקים המספקים דם לשכבה זו נקראים short posterior ciliary arteries . בשכבה זו נמצאת גם רשת ורידים, המתנקזת לארבעה ורידים הנקראים vortex veins.
3. שכבת נימי הדם (כוריוקפילאריס) – זו שכבה אחת של רשת נימי דם בעלי חלל רחב, וחלונות הפונים אל הרשתית (תמונות 2-3). קוטר הנימים גדול פי 3 עד 4 מהקוטר של נימי דם רגילות בגוף. גודל זה של נימי הדם מאפשר ל- 2-3 כדוריות דם אדומות לעבור במקביל זו בצד זו בתוך הנימים, בעוד שבנימי דם רגילות יכולה לעבור רק כדורית דם אחת. שכבת נימי הדם צפופה ביותר באיזור המקולה.
ממברנת בְּרוּךְ (Bruch’s membrane) – זוהי ממברנה עבה הנמצאת בין שכבת הכורואיד ובין הרשתית. שכבת תאי האפיתל הצבעני (RPE) צמודה לשכבה זו (תמונה 3).
תפקידי הכורואיד
לכורואיד שלושה תפקידים:
1. התפקיד העיקרי של הכורואיד הוא אספקת חמצן ותזונה לחלקים החיצוניים של הרשתית, וסילוק תוצרי חילוף החומרים של הרשתית.
2. הפיגמנט הכהה שנמצא בכורואיד מאפשר את קליטת עודף האור העובר דרך הרשתית (תפקיד המבוצע גם ע”י שכבת אפיתל הרשתית הצבעני – RPE).
3. החלל הסופרה-כורואידלי משמש כאיזור למעבר כלי הדם והעצבים, הממשיכים בדרכם אל המקטע הקדמי של העין.
שינויים עם הגיל
עם הגיל מצטברים משקעים שונים ממברנת בְּרוּךְ. משקעים אלו המצטברים בשכבת הקולגן הפנימית של הממברנה נקראים דרוזן (drusen), והם נראים כמו נקודות צהובות-לבנות קטנות ברשתית. משקעים אלו מכילים שברי תאים ורקמת חיבור, והם מצטברים חיצונית ל- RPE ודוחפים את הרשתית פנימה. שינויים אלו גורמים לעיתים בהמשך להתפתחות ניוון מקולרי גילי (AMD), שהוא הגורם הראשי לעיוורון במדינות המפותחות.