להתבונן, לשאול, לגלות

לראות את כל הצבעים שבעולם

לראות תמיד, בכל גיל

לראות רחוק, ללא גבולות

לראות את הגוונים והאורות

לראות ברור, להיות חופשי

  • מערכת הדמעות

    הדמעות הן שכבה נוזלית המכסה את משטח העין, ומכילה מספר רב של מרכיבים, שתפקידם להעניק הגנה ותזונה לקרנית וללחמית, להעניק תחושת נוחות בעיניים, ולאפשר ראייה תקינה. הדמעות נוצרות באופן מתמיד ע”י בלוטות הדמעות, מכסות את הקרנית ואת משטח העין ע”י פעולת המצמוץ המתמדת של העפעפיים, ולאחר מכן הן מפונות דרך מערכת ניקוז הדמעות אל שק הדמעות.

    תפקידי הדמעות

    תמונה 1. הדמעות מכילות שכבת שומנים בחלק החיצוני המקטינים את החיכוך בין העין והקרנית.

    תמונה 1. הדמעות מכילות שכבת שומנים בחלק החיצוני המקטינים את החיכוך בין העין והקרנית.

    לנוזל הדמעות יש מספר רב של תפקידים, החיוניים לשמירת הבריאות של הרקמות המרכיבות את משטח העין. תפקידים אלו כוללים:
    1. שמירה על לחות משטח העין, ומניעת חיכוך בין העפעפיים וגלגל העין, בעיקר בזכות שכבת השומן השטחית של הדמעות (תמונה 1).
    2. לכידת חלקיקים זרים המגיעים למשטח העין ופינוי תאי אפיתל מתים, גופים זרים, לכלוך וחידקים.
    3. מקור לחמצן לקרנית, שאין בה כלי דם היכולים לספק חמצן.
    4. יצירת משטח אופטי חלק על פני הקרנית, החיוני לראייה תקינה.
    5. הגנה מזיהומים חידקים בעזרת חומרים אנטי בקטריאליים (ליזוזים, בטא-ליזין, לאקטופרין, אימונוגלובולינים).
    6. שמירה על הידרציה של הקרנית הנמצאת בסכנת התייבשות כתוצאה מהתאיידות.
    7. שמירה על תקינות תאי הציפוי וזירוז תהלכי ריפוי פצעים בעזרת גורמי גדילה וחלבונים הנמצאים בדמעות.

    הרכב הדמעות

    תמונה 2. שלוש השכבות המרכיבות את הדמעות.

    תמונה 2. שלוש השכבות המרכיבות את הדמעות.

    נוזל הדמעות הוא תערובת המורכבת מסוגי תרכובות וחומרים רבים, המיוצרים ע”י רקמות שונות הנמצאות סביב גלגל העין ובמשטח העין. באופן קלאסי תוארו 3 שכבות המרכיבות את הדמעות (תמונה 2):

    1. שכבת השומנים (lipid layer). שכבה זו מורכבת מתערובת של אסטרים, כולסטרול, וחמצות שומן חופשיות. בלוטות מייבומיאן הנמצאות בעפעפיים הן המקור ליצירת השומנים בדמעות. שכבה זו היא הדקה מכל 3 השכבות, ועובייה מיקרונים בודדים. זו היא השכבה החיצונית ביותר (פונה לאוויר), ותפקידה למנוע התאיידות של הדמעות, ולהקטין את החיכוך בין העפעפיים והקרנית. בנוסף – השומנים מקטינים את מתח הפנים של הדמעות, שומרים על יציבות הנוזל ומאפשרים פיזור אחיד של הדמעות על פני הקרנית גם בזמן עמידה. ללא השומנים, נוזל הדמעות היה נשפך כלפי מטה עם כח הכבידה, ולא מכסה את גלגל העין באופן אחיד.

    תמונה 3. הדמעות מרכיבות חומרים רבים.

    תמונה 3. הדמעות מרכיבות חומרים רבים.

    2. השכבה המיימית (aqueous layer). זו השכבה העיקרית של הדמעות, והיא מיוצרת ע”י בלוטת הדמעות הראשית (הנמצאת בחלק הקדמי עליון צידי של הארובה, מתחת לקצה הגרמי), וע”י בלוטות הדמעות המשניות (ע”ש וולפרינג וקראוזה – המצוייות בעפעפיים). שכבה זו מכילה מלחים, סוכר, אוריאה, אנזימים, חלבונים (כגון אלבומין), גליקופרוטאינים, גורמי גדילה, וחומרים נוגדי חיידקים (כגון  ליזוזים, בטא-ליזין, לאקטופרין, אימונוגלובולינים). תמונה 3 ממחישה את העושר של חלבונים, מלחים וחומרים נוספים הנמצאים בשכבה זו.

    3. שכבת הריר (mucous layer). זו השכבה הפנימית הנצאת במגע עם קרומי תאי האפיתל השטחיים של הקרנית. שכבה זו מורכבת ממספר רב של גליקו-פרוטאינים, ובעיקר חומרים ממשפחת המוצינים. חומרים אלו מיוצרים בעיקר ע”י תאי הגביע הנמצאים בלחמית. חומרים אלו מהווים מעין ממשק בין תאי האפיתל ובין נוזל הדמעות, ומאפשרים תאחיזה טובה של הדמעות לקרנית ע”י יכולת הקשירה של הגליקו-פרוטאינים לקרומי תאי האפיתל מצד אחד, ולשכבה הנוזלית שמעליהם מצד שני. המוצינים יכולים גם לקשור וללכוד חידקים ונגיפים, לחסום את אתרי הקשירה שלהם, ובכך למנוע מהם חדירה אל תוך הקרנית.

    תמונה 4. גרדיאנט של המוצינים בדמעות.

    תמונה 4. גרדיאנט של המוצינים בדמעות.

    עובייה של שכבת הדמעות הוא 35-45 מיקרון. מחקרים שונים הראו שאין הפרדה בין שכבת המים ושכבת הריר, ולמעשה מדובר בגרדיאנט של ריר שריכוזו גבוה ביותר ליד תאי האפיתל, ומשם הוא הולך ויורד בהדרגה ככל שמגיעים לפני השטח (תמונה 4). תמונות 3-4 ממחישות בצורה גראפית עובדה זו, ומראות את הפיזור ההדרגתי של המוצינים בנוזל הדמעות, וכן את העושר הרב של חומרים והמרכיבים הנמצאים בדמעות.

    מערכת ייצור הדמעות

    מערכת ייצור הדמעות (תמונות 5-6) כוללת את בלוטת הדמעות הראשית, בלוטות הדמעות המשניות, בלוטות מייבומיאן בעפעפיים, ותאי הגביע בלחמית. בלוטת הדמעות הראשית ממוקמת בשקע הנמצא בצד הטמפורלי (רקתי) העליון של העצם הפרונטלית, מיד מתחת לקצה העליון הקדמי של הארובה.

    תמונה 5.מערכת  ייצור הדמעות, פיזורן וניקוזן.

    תמונה 5. מערכת ייצור הדמעות, פיזורן וניקוזן.

    בלוטת הדמעות מורכבת משתי אונות (תמונה 5): האונה הארובתית ואונת העפעף. האונה הארובתית נמצאת בין העצם הפרונטלית ובין האפונאורוזה של שריר הלבטור המרים את העפעף העליון. אונת העפעף נמצאת בחלק העליון צידי של העפעף העליון וגודלה כשליש עד כמחצית מגודל האונה הארובתית. כ-12 תעלות הפרשה משתי האונות עוברות דרך אונת העפעף, ונפתחות אל לחמית העפעף שבפורניקס העליון. הבלוטות המשניות נמצאות מתחת ללחמית בפורניקס העליון ובאיזור הטרסוס. מבחינה מבנית ותפקודית אין כל הבדל בין הבלוטה הראשית והבלוטות המשניות.

    בלוטות מייבומיאן נמצאות בטרסוס של העפעף העליון והתחתון. פתחיהן נמצאים בקצות העפעף, מאחורי קו הריסים. בלוטות אלו מייצרות תרכובות שומן רבות המופרשות דרך קבע אל הדמעות.

    תאי הגביע הם תאים מיוחדים המפוזרים בין תאי אפיתל הלחמית. תאים אלו מייצרים גליקופרוטאינים ומוצינים.

    הפרשת הדמעות היא משני סוגים: הפרשה בסיסית קבועה של דמעות, השומרת על נפח הדמעות הקבוע המופרש באופן תמידי על משטח העין, והפרשה תגובתית, הגורמת לעלייה חדה בנפח הדמעות בתגובה לגירוי כלשהוא (כגון כאב, אור חזק, גוף זר, דלקת, מגע, או גירוי רגשי). ההפרשה מבוקרת ע”י סיבי עצב פרה-סימפטטיים המגיעים לבלוטה עם העצב ה-7.

    פיזור הדמעות

    נוזל הדמעות מופרש לחלק העליון הצדדי של הפורניקס העליון (המרווח שבין העפעף העליון וגלגל העין) ומשם יורד ומכסה את כל משטח העין (תמונה 5). התכווצות שריר האורביקולריס סוחטת את בלוטות מייבומיאן וגורמת להפרשת שומן מתוכן אל הדמעות. כל מצמוץ גורם לפיזור מחודש של הדמעות על פני משטח העין.

    בחלק האחורי של כל עפעף נמצאת שכבה דקה של דמעות הנקראת מניסקוס הדמעות. ניתן לראות את קצה מניסקוס הדמעות התחתון מיד מעל העפעף התחתון.

    מערכת ניקוז הדמעות

    תמונה 6. מערכת ניקוז הדמעות.

    תמונה 6. מערכת ניקוז הדמעות.

    כ-75% מכלל הדמעות מתנקז דרך מערכת ניקוז הדמעות, כשיתר הדמעות מתאדות או נספגות בלחמית. מערכת ניקוז הדמעות (תמונות 5-6) כוללת את פתחי הניקוז (הפונקטות), התעליות, שק הדמעות, ואת התעלה הנאזולקרימלית, המתרוקנת לחלל האף.

    פתחי הניקוז (פונקטות) – נמצאים בחלק הפנימי (אפי) של כל עפעף, במרכז של בליטה קטנה הנקראת פפילה. הפתחים פונים פנימה אל העין, וניתן לראותם רק ע”י סיבוב החוצה של קצה העפעף. כל פתח ניקוז נפתח אל תעלית קטנה (Canaliculus) , המתחילה בכיוון אנכי לקצה עפעף, למשך כ-2 מ”מ, ואחר כך פונה אופקית לכיוון האף ונמשכת כ-8 מ”מ. שתי תעליות, אחת מכל עפעף, מתחברות יחדיו ליצירת תעלית משותפת, הנכנסת אל שק הדמעות בחלקו העליון.

    שק הדמעות – נמצא בשקע בחלק הקדמי של הקיר הפנימי של הארובה, ואורכו כ- 10 מ”מ. הוא מתנקז לתעלה הנאזו-לקרימלית שאורכה כ- 15 מ”מ, ומסתיים בחלק התחתון של האף. בנקודה זו נמצא מסתם, הבנוי כקפל של רירית, המונע חזרת תוכן האף אל שק הדמעות.

    ניקוז הדמעות

    בזמן סגירה, העפעפיים נפגשות קודם בצד הטמפורלי (רקתי), ומשם נסגרות לכיוון הצד המדיאלי (האפי), מקום בו הדמעות מצטברות. בצורה זו הדמעות נדחפות לעבר פתחים קטנים הנמצאים בצד המדיאלי של כל עפעף (והנקראים פונקטה), דרכם הדמעות מתנקזות. שריר האורבירקולריס, המתכווץ בזמן סגירת העפעפיים, לוחץ על תעלות הניקוז וגורם לדחיפת הדמעות אל עבר שק הדמעות. במקביל, התכווצות השריר מושכת את שק הדמעות הצידה, גורמת להתרחבותו וליצירת לחץ שלילי המושך דמעות מתעלות הניקוז.

    הבקרה העצבית על שחלוף הדמעות

    תמונה 7. עצבים המשתתפים בייצור הדמעות.

    תמונה 7. עצבים המשתתפים בייצור הדמעות.

    הפרשת הדמעות הבסיסית והתגובתית מבוקרות ע”י מערכת עצבית מורכבת, המכילה את העצב החמישי, העצב השביעי והמערכת הפרה-סימפטטית (תמונות 7-8).

    הפרשת הדמעות הבסיסית תלויה בקיום עצבוב תחושתי תקין של משטח העין (תמונה 7). משטח העין מקבל עצבוב תחושתי מהעצב הנאזו-ציליארי, היוצא מהעצב האופתאלמי (עצב V1), שהוא הסעיף הראשון של העצב החמישי (עצב V, העצב הטריגמינלי). סיבים תחושתיים מעצבבים את הקרנית, הלחמית ומשטח העין. הגירוי התחושתי מגיע אל גרעינים של העצב החמישי הנמצאים בגזע המוח. משם מגיע המידע את גרעינים של העצב השביעי (עצב VII, עצב הפנים) ואל גרעינים של המערכת הפרה-סימפטטית.

    תמונה 8. הבקרה העצבית על ייצור הדמעות.

    תמונה 8. הבקרה העצבית על ייצור הדמעות.

    משם נשלח בחזרה המידע אל העין בשתי זרועות (תמונה 8):
    1. הזרוע הפרה-סימפטטית –  אחראית על ייצור הדמעות. סיבים פרה סימפטטים מלווים את העצב השביעי ומגיעים אל כל הרקמות המשתתפות בייצור מרכיבי הדמעות: בלוטות הדמעות, בלוטות מייבומיאן ותאי הגביע בלחמית. אלו מייצרים את הדמעות.
    2. הזרוע המוטורית – אחראית על שינוע הדמעות. סיבים מוטוריים מגיעם עם העצב השביעי אל שריר האורביקולריס, ואחראיים על הסגירה הרצונית של העין, ועל רפלקס המצמוץ. סגירת העפעפיים גורמת לשינוע הדמעות, לפיזורן המתמיד על משטח העין, ולפינויין דרך מערכת ניקוז הדמעות.

    השילוב של שתי הזרועות הנ”ל יוצר תהליך מתמיד של שחלוף הדמעות: ייצור דמעות חדשות, פיזורן על משטח העין, וניקוזן ממנו (תמונה 8). תהליך מתמיד זה חיוני לשמירת בריאות משטח העין, ובמיוחד לשמירת בריאות הקרנית. תאי האפיתל של הקרנית חשופים לסביבה ועלולים להתייבש ולמות. שחלוף הדמעות המתמיד מביא חמצן וגורמי תזונה לקרנית, ומרחיק תוצרים של חילוף החומרים של התאים ומרחיק תאים מתים, לכלוך וחידקים. שחלוף הדמעות מעניק סיכה למשטח העין, ומונע את פציעת הקרנית כתוצאה מהחיכוך המתמיד בינה ובין העפעפיים. והחשוב מכל – שחלוף הדמעות יוצר על הקרנית משטח אופטי חלק המאפשר שבירה מדוייקת של קרני האור, והופך את הקרנית מרקמה בעלת שטח פנים מחוספס ולא סדיר לעדשה אופטית כמעט מושלמת.

    שתפו ברשתות החברתיות:
    יש לכם שאלה? כתבו לנו ותקבלו תשובה אישית בדוא"ל מהרופא


    קראתי והסכמתי לתנאי השימוש
    שאלות גולשים:

    08/12/2017 רשימות ונפיחות מעל העין

    הי, בתי בת השנתיים התעוררה עם אודם קל מעל העין, בין העין לגבה (לא בעפעף). משהו שהיה נראה כמו עקיצה. כרגע לאחר כמה שעות האיזור אדום ונפוח יותר בצורה משמעותית. מאחר והיום יום שישי בערב – האם ניתן לחכות עד ראשון לראות רופא או לפנות למיון?
    תודה

    eye-symbol-pop-art-Blossom
    שלום רב,

    אם איזור האודם והנפיחות גדל ומתרחב לכיוון העפעפף העליון והעין - יש חשש למצב הנקרא Orbital cellulitis, מצב המחייב בדיקת דחופה של רופא עיניים ורופא ילדים, ואפילו טיפול סיסטמי באנטיביוטיקה.

    אם אינך רוצה לפנות למיון, ניתן לפנות לאחד ממוקדי המיון של קופות החולים או למוקד "טרם" באיזור מגורייך כדי שרופא ילדים יסתכל על הנגע.

    בברכה,

     
    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    21/11/2017 יובש קשה בעין

    שלום:
    לפני כשלש שנים עברתי ניתוח בעין שמאל לאחר הפרדות רישתית. מאז ועד היום אני סובל מיובש קשה בעין הכולל דלקות חוזרות ותחושת גרגיר תמידית בעין . הסבל קשה מנשוא ורופא העיניים המטפל אמר לי שלא ניתן לשפר המצב יותר מהמצב הנוכחי. אני משתמש ב- helogel שעוזר במעט לזמן מאוד קצר וזאת לאחר שניסיתי סוגים שונים של תחליפי דמעות כולל ג’לים למיניהם שלא עזרו. מה ניתן לעשות ?
    בברכה

    דוד

    images01IF6MFD
    שלום דוד,

    ניתן לעזור לך ע"י שימוש בתכשיר נוגד דלקת כגון Restasis, או ע"י חסימת תעלות ניקוז הדמעות בעזרת אטמי סיליקום זעירים, פעולה הנקראת Punctal Occlusion. אנא פנה למומחה לקרנית.

    בברכה,

     
    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    06/05/2017 דמעת בעין שמאל

    אני בן 80. לפני 4 חדשים עברתי בדיקת עיניים יסודית עקב ירידה בחדות הראיה שנמשכה כמה שעות בעין שמאל וחלפה לחלוטין. לא נמצא ממצא חולני בבדיקות העיניים כולל OCT ,עורקי הצוואר, אקו לב ו-CT מוח. שני ימים לאחר הבדיקה הראשונית שכללה בדיקת לחץ הופיעו סימני דלקת בשתי העיניים שחלפו תוך טיפול במקסיטרול אך נותרה דמעת, תחילה דו-צדדית ואח”כ רק בעין שמאל. יש לי הרגשה שהדמעות צמיגות אך אינן מוגלתיות. הפסקתי הטיפול ברמיפריל שקראתי שיכול -נדירות- לגרום לכך. ניסיתי כמה ימים טיפות נגד יובש שלא הועילו. רופאי עיניים אמרו שיש אקטרופיון מינימלי וזו אינה סיבה לניתוח. לפני חצי שנה עברתי השתלת שיניים משמאל למעלה ואין סימנים קליניים לסינוסיטיס מקסילרית. הדמעת מפריעה בקריאה וגם בנהיגה. האם יש לך הצעה לעזור לי ? תודה.

    דמעות 4
    שלום רב,

    הדמעת יכולה להיות תוצאה של דלקת עפעפיים כרונית, או תוצאה של חסימה או היצרות תעלות ניקוז הדמעות. מומלץ לבצע שטיפת דרכי דמעות, אותה יכול לבצע כל רופא עיניים (ועדיף מומחה לאוקולופלסטיקה). אם יש בלפריטיס ניתן לטפל בה ע"י הגיינת עפעפיים, אנטיביוטיקה מקומית למספר שבועות ותחליפי דמעות.

    בברכה,

     
    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    02/05/2017 דמעות יתר- נזילה כמו מים

    אני בשנת ה-92 – בריא ללא מחלות. לאחרונה יש נזילה של דמעות ללא גירוי פיזי או רגשי- סתם כך- נוזלות דמעות- למה , ואיך למנוע- בבקשה.

    יהודה

    326824855_66786697f4
    שלום יהודה,

    יש לפנות למומחה למחלות קרנית וגם למומחה למחלות עפעפיים ודרכי דמעות (אוקולופלסטיקאי) לבירור סיבת הדמעת. סיבה שכיחה לדמעת מרובה בגילך הוא קמטים מרובים בלחמית, מצב הנקרא conjunctival chalasis. סיבהנוספת היא חסימת תעלות ניקוז הדמעות. לכל אלו טיפול מתאים.

    בברכה,

     
    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    12/02/2017 כיוון זרימת הדמעות

    האם הדמעות מגיעות מן החלק העליון של העין ונאספות למעיין מרזב בפינת העין הקרובה לאף?
    תודה רבה!

    דורית

    דמעות1
    שלום דורית,

    הדמעות נוצרות בבלוטת הדמעות, שנמצאת מעל העין, ממש מתחת לגג ארובת העין. הדמעות יורדות כלפי מטה ולכיוון האף, ומתנקזות דרך תעלות קטנות, שפתחיהן נמצאות בכל עפעף, בחלק הקרוב יותר לאף. הדמעות מתפזרות על פני העין בעזרת תנועת העפעפיים והמצמוץ, ותנועת העפעפיים גם מניידת את הדמעות לכיוון תעלות הניקוז, ומשם לשק הדמעות.

    לחצי כאן למידע נוסף על מערכת הדמעות ולאיורים המדגימים את תנועת הדמעות על פני העין.

    בברכה,

     
    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    01/12/2016 דמעות עקב כימותראפיה

    הנני חולת סרטן שד לאחר טיפולי כימותראפיה ולפני ניתוח כריתה חלקית.
    בחודש האחרון החלו עקב הטיפולים תופעה מציקה של דמעות בלתי פוסקות לאורך כל היום.
    לעיתים, בעיקר עם הערות בעקבות הלילה, העיניים נעשות דביקות.
    רופאת המשפחה נתנה לי דוקסלין אותו לקחתי במשך כשלושה שבועות פעמיים ביום, עם שיפור קל מאוד.
    אשמח לדעת מה לעשות כי זה מציק מאוד.

    ורדה

    דמעות1
    שלום ורדה,

    קיימות סיבות רבות לדמעת וגירוי של העיניים, ולא ניתן לדעת מה יש לך ללא בדיקה. אנא פני לבדיקת רופא עיניים באיזור מגורייך.

    בברכה,

     

     
    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    20/03/2016 דמעות בעין ימין

    שלום פרופסור עברתי מספר רופאי עיניים אני בעיה רצינית הרופא האחרון שהייתי אצלו נתן לי טיפות אלרגיה
    אחד אמר שיש לי סתימה בשק הדמעות
    וכל רופא והטיפול שלו אף אחד א עלה על הבעיה
    יש לי דמעות רק בעין ימין
    זה מפריע לי מאוד מציק לא נעים בכלל
    מה דעתך?

    458188-10-oh-brad
    שלום רב,

    אתה סובל מחסימת במערכת ניקוז הדמעות. החסימה יכולה להיות בתעלה המנקזת את הדמעות אל שק הדמעות, או בניקוז משק הדמעות אך חלל האף. מומלץ להיבדק אצל מומחה למחלות דרכי הדמעות (מומחה לאוקולו-פלסטיקה).

    בברכה,
    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    25/10/2015 דמעות כל הזמן בעיניים עם משהו עמו דבק נמצא על עפעף העיין

    יש לי בת שנתיים שמרבית הזמן סובלת מדמעות בעיינים כך גם נמצא משהו כמו דבק על עפעף העיניים השמתשתי בתרופה בשם זיילט והיא הייתה בריאה לארבעה חודשים אבל המצב חזר בתשובה כמו שהייה לפני .. השאילה היא למי בתי סובלת ממצב ההוא ואם יש פתרון לחולטין כי באמת זה מפריע לה גם בתפקוד היומיומי

    תמאדור

    imagesDFCS4JZ8

    שלום רב,

    קשה לי להאמין שהמצב חזר בתשובה...

    ובכל זאת - כדאי לפנות למרפאת עיניים ילדים לבדיקה וטיפול. יתכן שבתך סובלת מחסימת דרכי הדמעות, מצב שהוא שכיח בגיל זה. בד"כ המצב ניתן לטיפול ע"י פתיחה ושטיפת דרכי הדמעות. מדובר בפעולה קצרה ויעילה המתבצעת בהרדמה כללית.

    בברכה,


    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    12/01/2014 דלקת כרונית

    בת 30. מזה שלוש שנים סובלת מדלקות חוזרות ונשנות. אודם , יובש, טשטוש בראייה, הפרשות מוגלתיות, הדבקות הריסים. בתחילה חשבו אלרגיה אבל כל טיפות שקיבלתי לאלרגיה או כדורים נגד אלרגיה רק החריפו את המצב ולא נראה שיפור. כמו כן עשיתי כמה טסטים לארלגיה בזמן ההתקפים אל לא התגלתה רגישות למשהו מסוים.
    לפני שנה עשיתי באסותא גם בדיקת תרבית להפרשות ולא נמצא חיידק.
    יש שיפור בשימוש בזיילט אך אני לקחתי אותו חודש והפסקתי מחשש מתופעות הלוואי. הייתי אצל מספר רופאים בקופה ושבוע שעבר הלכתי לרופא פרטי לייעוץ. אמר שאכן המקרה שלי מורכב כי יש לי תופעות גם של דלקת כרונית וגם של אלרגיה. והחליט להתחיל טיפול כאילו זו דלקת כרונית ואם הטיפול לא יעבוד נעבור לנסות טיפול באלרגיה. הוא אמר שאני יכולה לחזור להתשמש בזיילט כי הלחץ העיני שלי תקין.. מה דעתך? לאיזה תקופה זה בסדר להשתמש בזיילט? כמו כן הוא הביא לי מרשם לדוקסילין אנטיביוטיקה לתקופה של שלושה חודשים. מה דעתך? אשמח לחוות דעת נוספת ואם יש צורך גם אגיע אליך.

    שלום ורד,

    ככל הנראה את סובלת מדלקת כרונית בעיניים על רקע שינוי בהרכב הדמעות (מה שנקרא "תסמונת העין היבשה"), או מדלקת אלרגית בעיניים, או מדלקת בעפעפיים (בלפריטיס), או משילוב של המצבים הנ"ל. יש חפיפה רבה בתלונות ובסימנים של המצבים הנ"ל, ולא תמיד קל לאבחן ביניהם.

    הטיפול שקבלת בדוקסילין הוא נכון. דוקסילין היא אמנם תרופה אנטיביוטית, אך היא נתנת כאן גם כתרופה נוגדת דלקת. יש לקחת אותה למשך מספר חודשים במינון של 100 מ"ג ליום, רצוי שעה לפני או שעתיים אחרי האוכל, ורחוק ככל האפשר ממאכלי חלב. היא בד"כ מועילה לאחר שימוש מתמיד וממושך, ואינה כרוכה בתופעות לואי.

    תרופה נוספת שניתן לקחת היא Restasis. אלו הם טיפות המכילות ציקלוספורין A בריכוז 0.05%. התרופה מתאימה לדלקת בעצימות נמוכה, כזו המלווה יובש בעיניים, ויש לקחת אותה לזמן ממושך, במינון של פעמיים ביום. יש להתייעץ עם רופא עיניים מומחה למחלות קרנית כדי לקבל מרשם לטיפות Restasis.

    זיילט הוא שילוב של סטרואיד ואנטיביוטיקה. הטיפול בזיילט אינו מומלץ במקרה שלך, מכיוון שהוא מכיל סטרואידים, שלא ניתן לקחתם לתקופה ממושכת. בנוסף אינך זקוקה לאנטיביוטיקה שבתכשיר, כי קרוב לודאי שאין לך זיהום חידקי.

    בברכה,  


    פרופ' אבי סלומון
    רופא עיניים ומומחה לקרנית

    30/12/2013 דלקת עיניים מתמשכת ויובש קיצוני כרוני

    בת 46. כ15 שנים לאחר ניתוח לייזר מוצלח להסרת משקפיים. מאז פסח סובלת מדלקות עיניים חוזרות ויובש קיצוני. טיפול אפקטיבי יחיד בזיילט עם הפסקות בשל תופעות הלוואי המצוינות. במעקב סדיר אצל רופאת עיניים נהדרת שהתייאשה אף היא. סוגי טיפול אחרים ללא אפקט. אין המדובר באלרגיה. ממצאי דגימה שנלקחה תקינים. כעת גם הסטרואידים לא עוזרים. הסממנים העיקריים: תחושת עצם זר, יובש מעיק, הפרשות לעתים מוגלתיות, כתוצאה קושי בקריאה (דוקטוראנטית ושומה עלי לקרוא ולכתוב תדיר). היש מוצא? תודה רבה מראש

    ענת שלום רב,
    הטיפול היעיל ביותר ביובש קשה בעיניים הוא חסימה של דרכי הניקוז של הדמעות, ע"י התקנת אטמי סיליקון זעירים בפתחי התעלות המנקזות את הדמעות, פעולה הנקראת punctal occlusion.
    בנוסף יש לטפל בתכשיר מקומי נוגד דלקת כגון Restasis לתקופה ממושכת, ולהמשיך בשימוש קבוע בתחליפי דמעות ללא חומרים משמרים.
    כ"כ יש להיבדק ע"י רופא עיניים מומחה לקרנית וגם ע"י ראומטולוג, כדי לבדוק אם אינך סובלת מתסמונת סיוגרן או ממחלה ראומטית אוטו-אימונית אחרת (כגון דלקת פרקים).
    במקרה זה יש לטפל גם בתכשירים נוגדי דלקת הניתנים באופן סיסטמי.
    בברכה,
    פרופ' אבי סלומון

    לקביעת תורים

    • This field is for validation purposes and should be left unchanged.