עיבוד המידע הראייתי מתחיל ברשתית, לאחר שהאור משפעל את התאים קולטי האור (הפוטורצפטורים). ברשתית מתרחש עיבוד רב של המידע הראייתי, הנאסף מ- 100 מיליון קנים ו-4 מיליון מדוכים. מידע זה מתכנס אל מיליון תאי גנגליון, המעבירים את המידע אל המוח דרך עצב הראייה.
סיבי העצב מהרשתית מגיעים אל מספר איזורים במוח. חלקם מגיעים לאיזורים במוח האחראיים על הריתמוס הצירקדי (circadian rhytms), בעוד שאחרים מגיעים לאיזורים האחראיים על תיאום תנועות העיניים. אולם מרבית סיבי העצב מסתיימים בגוף הברכי הצידי (lateral geniculate body) – LGN, הנמצא בתלמוס. משם ממשיך המידע לקליפת המוח הראייתית (Primary Visual Cortex).
קליפת המוח הראייתי במחצית המוח הימנית מקבלת את המידע הראייתי מהמחצית השמאלית של שדה הראייה, בעוד שקליפת המוח במחצית השמאלית של המוח מקבלת את המידע הראייתי מהחלק הימני של שדה הראייה. קליפת המוח הראייתית מכילה מספר איזורי ראייה, שכל אחד מהם מייצג מפה טופוגרפית של שדה הראייה. בנוסף כל אחד מאיזורים אלו מעבד תכונות שונות הקשורות במידע הראייתי, כגון צורה, צבע או תנועה.
שדה הראייה
שדה הראייה הוא אותו איזור אותו אנחנו רואים ללא הנעת הראש או העיניים. במצב זה, כל עין רואה רק חלק משדה הראייה. שדה הראייה נחלק לשדה ימני ושדה שמאלי. שדה הראייה הימני נראה ע"י החלק הטמפורלי (חיצוני) של הרשתית בעין שמאל, וע"י החלק הנזאלי (פנימי) של הרשתית בעין ימין. שדה הראייה השמאלי נראה ע"י החלק הנזאלי של הרשתית בעין שמאל והחלק הטמפורלי של הרשתית בעין ימין (תמונה 1).
את שדה הראייה ניתן גם לחלק לשדה עליון ושדה תחתון. קיימת חפיפה נרחבת של שדות הראייה הימני והשמאלי במרכז, ואיזור החפיפה הזה הוא שדה הראייה הדו-עינית. הראייה בהיקף השדות היא חד-עינית, והמידע נופל על החלקים הנזליים ביותר של הרשתית בכל עין (תמונה 2).
מרכז שדה הראייה נופל על איזור הפוביאה (fovea) ברשתית, שהוא האיזור המרכזי של המקולה. בפוביאה יש ריכוז גבוה של מדוכים ויחס של אחד לאחד בינם ובין התאים הדו-קוטביים ותאי הגנגליון. לכן זהו האיזור שמפיק את חדות הראייה הגבוהה ביותר בשדה הראייה (תמונה 2).
סיבי העצבים של תאי הגנגליון ברשתית יוצאים מהעין דרך עצב הראייה. איזור יציאת הסיבים מהרשתית נקרא ראש עצב הראייה (Optic Disc). באיזור ראש עצב הראייה אין תאים קולטי אור, ולכן לא מתקבל מידע ראייתי בנקודה זו, הנקראת משום כך "הכתם העיוור". נקודה זו מופיע ככתם שחור בשדה הראייה התקין. אין הדבר אומר שאנחנו רואים נקודה שחורה במקום זה. משמעות המונח היא שנקודה זו לא מביאה מידע ראייתי.
מסלולי הראייה מהרשתית ל- LGN
שני עצבי הראייה, המכילים את סיבי תאי הגנגליון, מצטלבים בנקודה הנמצאת מעט קדמית לגבעול בלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה). נקודת ההצטלבות נקראת הכיאזמה האופטית (Optic chiasm). בנקודת ההצטלבות, סיבי עצב מהרשתית הנזלית חוצים לצד השני של המוח, בעוד שסיבים שמקורם ברשתית הטמפורלית נשארים באותו צד של המוח (תמונה 3). לאחר מעברם בכיאזמה האופטית נקראים סיבי העצב בשם השביל האופטי (Optic tract).
רב סיבי העצב בשביל האופטי מסתיימים בגרעין הברכי הצידי (Lateral Geniculate Nucleous) הנמצא בתלמוס (תמונה 4). אולם חלק מסיבי הגנליון מגיעים לאיזורים אחרים במוח. חלק מהסיבים מגיעים ל- Superior Colliculi – שני גרעינים הנמצאים במרכז, בחלק העליון של איזור אמצע המוח (midbrain) (תמונה 4). גרעינים אלו אחראיים על תנועות העיניים המהירות לעבר מטרה כלשהיא. חלק אחר של סיבי העצב של השביל האופטי מגיעים לגרעין הנמצא בהיפותלמוס והנקרא Suprachiasmatic nucleus או SCN(תמונה 4). גרעין זה אחראי על הבקרה של קצב ההתנהגות היומי (Circadian rythms) הקשורים במחזור האור / חושך. סיבי עצב אחרים מגיעים לגרעיני מרכז המוח האחראיים על גודל האישון ועל תיאום תנועות העיניים.
הגרעין הברכי הצידי (LGN = Lateral Geniculate Body) משמש כנקודת תמסורת ראשית לעיבוד המידע הראייתי בקליפת המוח. הגרעין הימני מקבל מידע משדה הראייה השמאלי (הרשתית הנזאלית משמאל והרשתית הטמפורלית מימין), בעוד שהגרעין השמאלי מקבל מידע מהשדה הימני (הרשתית הנזאלית מימין והרשתית הטמפורלית משמאל) (תמונה 4).
היחסים המרחביים בין תאי הגנגליון ברשתית נשמרים בצורת ייצוג מסודר ב"מפות" של מרחבי ראייה. המידע הראייתי משתי העיניים מיוצג ב-6 שכבות נפרדות הנמצאות ב- LGN. תאים עם מידע מהעין הנגדית מיוצגים בשכבות 4,1 ו-6, ותאים עם מידע מהעין באותו הצד מיוצגים בשכבות 3,2 ו-5.
מה- LGN אל קליפת המוח הראייתית
מה- LGN מועבר המידע הראייתי למרכז הראייה בקליפת המוח. רוב סיבי העצב היוצאים מה- LGN יוצרים את ה- Optic Radiation המסתיימים באיזורי הראייה בקליפת המוח העורפית – Occipital Cortex (תמונה 5). בנוסף לקליפת המוח הראייתית הראשונית, נמצאים איזורים נוספים בהיקפה המשתתפים בתהליך עיבוד הראייה.
הסדר הטופוגרפי של המידע הראייתי נשמר גם בקליפת המוח הראייתית. איזור הפוביאה ברשתית מיוצג בחלק האחורי של הקליפה הראייתית, בעוד שאיזורים יותר היקפיים של הרשתית מיוצגים באיזורים יותר קדמיים של קליפת המוח הראייתי. איזור הראייה המרכזית – הפוביאה – מיוצג ע"י איזור גדול יחסית של קליפת המוח הראייתית.
מידע משתי העיניים מתכנס באיזור קליפת המוח, ויוצר את הראייה הדו-עינית. מקליפת המוח הראייתית הראשית (Primary visual cortex), הנקרא גם איזור V1, יוצאים סיבים לאיזורים אחרים של קליפת המוח המשתתפים בעיבוד התהליך המורכב של התפישה הראייתית (תמונה 6). "הזרם האחורי" (Dorsal stream) כולל מעבר של המידע הראייתי מקליפת המוח הראייתית לאונה הפרייאטלית. מערכת זו אחראית להיבטים המרחביים של הראייה, כמו עיבוד התנועה, ויחסים מרחביים בין עצמים בשדה הראייה. מערכת אחרת הנקראת "הזרם הקדמי" (Ventral stream) מביאה מידע מקליפת המוח הראייתית לחלק התחתון של האונה הטמפורלית. מערכת זו אחראית על ראיית צורות באיכות גבוהה ועל זיהוי עצמים.
מעוניינים לבצע ניתוח הסרת משקפיים בלייזר אך אתם לא יודעים האם אתם מתאימים? לבדיקת התאמה חינם השאירו פרטים אצלנו באתר ואחד מניציגנו יחזור אליכם.
שלום רב
מזה כמספר חודשים טישטוש בפינה השמאלית של עין שמאל
לאחר בדיקת אצל רופא עיניים לא נמצאה בעיה
מפריע לי מאד ומדאיג
נא עזרתך
תודה רבה
שלום אני בן 44 וכל חיי אני רואה בעין ימין מטושטש כתוצאה מנפילה שהייתי תינוק( בעין שמאל אני רואה מצויין) , ולא התייחסתי לזה כל חיי, השאלה האם אחרי כל כך הרבה שנים מיתן לתקן זאת , הוריי אומרים שזה קרה שהייתי תינוק אמרו לי להרכיב משקפיים ושזה יעבור עם השנים, הייתי רוצה לתת לזה יותר התייחסות כיום ולדעת מה הטיפול אם אפשרי בכלל, תודה
קליפת המוח הראייתי במחצית המוח הימנית מקבלת את המידע הראייתי מהמחצית השמאלית של שדה הראייה, בעוד שקליפת המוח במחצית *הימנית* של המוח מקבלת את המידע הראייתי מהחלק הימני של שדה הראייה
האם הכוונה היא השמאלית?
חושבת שזה טעות
אשמח לדעת תודה
כבר תקופה ארוכה יש לי כאבי ראש (עשיתי c.t) יצא תקין, כאבי הראש הם ליד עין שמאל ברקה, לאחרונה שמתי לב לתופעה שיש לי בעין, כאשר אני עוצם עין אחת , נניח את ימין ומסתכל על ידית של ארון באמצע אני שם לב שהידות בצד שמאל של הארון נעלמות והמוח כאילו משלים את התמונה, גם כאשר אני שם מטבע על השולחן ומסתכל עם עין אחת שהמטבע בצד אז הוא נעלם.
האם דבר זה תקין? האם מדובר על כתם עיוור תקין או מוגדל? או שמדובר על פגיעה כלשהי ברשתית.
בנוסף עשיתי בדיקת אצל רופא עיניים עם הרחבת אישוניים והוא לא מצא בעיה כלשהי ברשתית.
בנוסף עשיתי בדיקת ראייה אצל אופטמטריסט שאמר שאני צריך משקפיים מספר -1.0.
חדות ראייה היא 6/7 ללא משקפיים.
השאלה ממה יכול להיגרם כאבי הראש?
שלום,
אשמח לדעת מה קובע את שדה הראיה. וכיצד זה שקוטרו של האיזון לא משפיע על שדה הראיה?
תודה רבה!
ביתי חלתה באינציפליטיס לפני 25 שנים.כתוצאה מהמחלה היא התעוורה לאחר מספר חודשים חזררה לה הראייה עם בעיות קדות מאוד בשדה הראיה , היא רואה בצד ימין של 2 העיניים כ- 20 אחוז בכל עין . אני מבין שהעולם מתקדם בנושא האם יש מקום או בית חולים בעולם שאתה מכיר שעושה ניתוחי שיחזור של עצב הראייה ? כבר לפני המון שנים אמרתי לביתי שהרפואה מתקדמת לאט ואולי היא תמצא טיפול בתודה מראש.
פנחס
שלום.
יש לי בחודשים האחרונים ראייה כפולה ועיוות ראייה בצד ימין.
לא קיים מלפנים ומשמאל, למעלה או למטה. לא קיים בראייה בעין אחת.
קיים רק עם 2 עיניים פקוחות והפריט הנצפה נמצא בצד הימני.
מה יכולה להיות הסיבה ?
שלום רב, לפני חודשיים וחצי הרחתי חומר נדיף (ניטריט) ומאז אני מרגישה בעיות בראייה חוסר מיקוד ,כאבים בהזזת תנועות העיניים, הרגשה של עיניים תפוסות, ראיה עמומה, שינוי באישון צד שמאל לאחר בדיקה אצל רופא עיניים שמצא שהכל תקין וגם עברתי בדיקות שדה ראיה וoct שגם יצאו תקינות שלחו אותי עכשו לבדיקת סיטי של ארובות העיניים השאלה שלי אם יש לי פגיעה במערכת העצבים ובמסלול הראיה האם אפשר לטפל האם הראיה שלי תחזור להיות תקינה?
שירן
בעלי עבר תאונה קשה בה נקרע עצב הראיה עקב עוצמת המכה. הוא עבר ניתוח ראש לתיקון פלסטי אך איבד את הראיה בעין. ידוע לי שתשובתך לא תיהיה אופטימית או חיובית אך האם יש איזהו מקום או מחקר בנושא חיבור או שחזור עצב הראיה? במידה וכן אשמח ללינק או חומר קריאה בנושא. תודה רבה מראש,
מיכל
שלום ,
אני בעל משקפי צילנדר 2.25 ימין 0.75 שמאל , אחרי עבודה של כשעה עם מחשב (בעיקר אך לא רק) מתחיל לי גאב מאוד חזק ממש בתחתית הגולגולת בצד ימין מאחורי האוזן.
האם זהו מיקום של חלק ממסלול הראיה? אם כן , כיצד עלי להמשיך האבחנה? מול רופא ראיה או מוח ?
השאירו פרטים ונחזור אליכם